ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
עוד לפני פירוש המושג, ראוי לתת את
הדעת שמושג הקדושה מיוחס בפרשתנו לקב"ה ולאדם גם יחד:
"קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'
אלהיכם".
מדובר בפסוק מהפכני מאוד. מחד, הקב"ה
מזהה עצמו עם הקדושה: " כי קדוש אני". מאידך, אנו נצטווינו להיות
קדושים. אם הקדושה מייחדת את הקב"ה, כיצד ניתן לשתף את האדם ולבקש ממנו
להדמות לקב"ה בקדושתו? למעשה הקדושה נוגעת בשאלה המרכזית ביותר: כיצד ניתן להיפגש
עם הבורא?
פירושו המפורסם של הרמב"ן מתמודד
עם קושיה זו:
"קדושים תהיו - הוו פרושים מן
העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י.
אבל בתורת כהנים ראיתי סתם - פרושים תהיו. וכן שנו שם 'והתקדשתם והייתם קדושים כי
קדוש אני', כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו
פרושים" (רמב"ן שם).
בתחילה נראה מפירושו של רש"י,
שקדושה היא פרישות מן הערווה והעבירה. אלא שיש לדייק בלשונו של רש"י: " מקום
שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה" – משמע שפרישות מן הערווה אינה גופא
קדושה, אלא היא תנאי מקדים המאפשר את הופעתה של הקדושה.
לאחר מכן מביא הרמב"ן את מדרש ההלכה
המפרש שקדושה היא נבדלות-פרישה. אם כן ניתן ליצור כעין דמיון: כשם שהקב"ה
נבדל ופרוש ועיקרו למעלה מכל רעיון, כך היו גם אתם – נבדלים ופרושים.
אבל ממה? מה בעצם הופך אותנו דומים
לקב"ה?
כמו תמיד את התשובה המעשית לשאלה זו,
אנו מוצאים בי"ד החזקה. אחד מספרי הי"ד החזקה הוא ספר 'קדושה'. למרבה
הפלא, ספר קדושה לא עוסק במקדש או בקרבנות, אף לא בענייני דבקות ורוחניות לסוגיה.
"ספר קדושה... הלכותיו שלוש, וזהו
סידורן: הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות שחיטה".
כל מקום שנאמר בתורה קדושה, מקוטלג
בי"ד תחת כותר זה. מעשית קדושה עוסקת ב"מה לא" – כלומר בפרישה,
מקשרי ערווה וממאכלי טרפה למיניהם.
אז איך הפרישות מובילה לקדושה?
התשובה בדברי הרמב"ם הבא (בית
הבחירה ו. טז):
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים
קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא
בהן לא קדשה לעתיד לבוא? לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה
בטלה, והרי הוא אומר 'והשמותי את מקדשיכם', ואמרו חכמים: אע"פ ששוממין,
בקדושתן הן עומדים. אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים,
וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש, ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית..."
הפרישות האנושית, מגלה רובד נוסף, רובד
עליון שקיים לעולם, אף טרם הפרישה האנושית. אלא שקדושה זו, קדושת השכינה הנעלה
מכל, אינה מתגלה ואינה נוכחת, אלא דרך הקדושה המעשית של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
