ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
נוהגים שבשבת שלפני החתונה, ("שבת עליה לתורה") מוליכים את החתן לבית הכנסת והוא עולה לתורה, ויש מקומות שהחתן עולה למפטיר. ויש נוהגים שהנשים מעזרת נשים זורקות עליו דברי מתיקה, אחרי שברך הברכה השניה. ויש מקומות שמזמרים לו את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", שחיבר ר' אביגדור קרא, שמת על קידוש השם בפראג בשנת קצ"ט (1439), ויש שמזמרים רק את הבית הראשון של הפיוט: "אחד יחיד ומיוחד א-ל, נדרש לבר לבב אשר שואל, אך טוב אלקים לישראל, הללויה".
יש נוהגים שהחתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה ("שבת חתן"), ויש מקומות בהם החתן עולה לתורה פעמיים: לפני ואחרי החתונה. באשכנז נהגו שהחתן עלה לתורה רק בשבת אחרי האירוסין ("תנאים").
הטעם : מובא בפרקי דרבי אליעזר:
"ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי המדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו".
ועוד , לפי דעה אחת שבעת ימי המשתה של חתן וכלה מתחילים בשבת.
מקורות : פרקי דר"א פי"ז; מסכת סופרים פי"ט הי"ב; טויו"ד סי' שצג; נוהג כצאן יוסף עמ' קיב; מקור חיים (בכרך) סי' קלו; מנהגי וורמישא לר"י שמש; מג"א סו"ס רפב; מדרש תלפיות ענף חתן; ילקוט מנהגים עמ' 37; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ז' ח'.
תענית חתן וכלה
נוהגים שהחתן והכלה צמים ביום החופה. יש נוהגים שרק החתן צם, ואצל עדות המזרח יש נוהגים שאף החתן אינו צם.
הטעם שצמים : הואיל שבאותו יום מוחלים להם על כל עוונותיהם, הרי הוא להם כיום כיפורים. ועוד , משום אבלות על חורבן בית המקדש, לקיים מה שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ועוד , שמא יהיו שיכורים בעת הקידושין ויהיה ספק בתוקפם. ועוד , מובא בגמרא "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" (אין כתובה ללא מחלוקת- שבת קל ע"א), לכן מתענים החתן והכלה, שלא יתקיים בהם הכלל הזה, ואצלם ובגינם לא תהיה כל מחלוקת ותרעומות.
מקורות : רמ"א אבן העזר סס"א סע"א; מקור חיים (הלוי) ח"ה פרק רלו סע' טז; בן איש חי שנה א פר' משפטים אות יג; כנסת הגדולה או"ח סי' תקנט; שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סא; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ט.
הינומא
נוהגים שהחתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (הינומא) לפני החופה. ויש שנוהגים לגלות פני הכלה לפני הקידושין.
הטעם להינומא : רמז לנאמר אצל רבקה "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סה). ועוד, רמז לנאמר אצל רות "ופרשת כנפך על אמתך" (רות ג, ט).
מקורות : דרישה אה"ע סי' סה סק"א; ט"ז שם סק"ב; מטה משה ח"ג סי' ח; כנסת הגדולה אה"ע הגה"ט סי' לט אות ה.
שושבין
המנהג שהאבות מוליכים את החתן לכיסוי בהינומא, ואח"כ ההורים מוליכים את החתן והכלה לחופה, והם נקראים שושבינים.
הטעם : את הפסוק הנאמר אצל חוה "ויביאה אל האדם" (בראשית ב, כב) דרשו חז"ל: "מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון", ופירש רש"י: שושבין - משתדל בחופתו ובזיווגו.
ובמדרש רבה אמרו:
"מיכאל וגבריאל - הם היו שושבינין של אדם הראשון".
ובזוהר מובא:
"ויביאה אל האדם - מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואימא דכלה לאעלא ברשותא דחתן" ( =מכאן למדנו, שהוריה של הכלה צריכים להביאה ברשותו של החתן).
ובתוספתא מצינו: שביהודה היו מעמידים שני שושבינים אחד מצד החתן ואחד מצד הכלה.
מקורות : ברכות סא ע"א; בראשית רבה פר' ח, טו; תוספתא כתובות א, ד; זוהר בראשית ח"א דף מט ע"א; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יב.
נרות
נוהגים שהשושבינים המוליכים את החתן והכלה לכיסוי בהינומא ולחופה, מחזיקים נרות בידיהם, כל שושבין נר אחד.
הטעם : הרבה ממנהגי חתונה נלמדים מרמזים שמצינו בזמן מתן תורה, בו, לפי חז"ל, הקב"ה התגלה "כחתן היוצא לקראת כלה". וכן כותב רש"י בפירושו על התורה, על הפסוק: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (שמות יט, יז) "מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה, וזה שנאמר ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא". ובמתן תורה נאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים" (שמות כ, יח). ועוד , "נר" בגימטריה מאתיים וחמשים, ושני נרות הם חמש מאות, כמנין "פרו ורבו".
מקורות : מכילתא פ"ג; תשב"ץ סי' תסז עמ' מד; מטה משה עמ' קז; ילקוט מנהגים עמ' 84;
חופה תחת כיפת השמים
ברוב עדות אשכנז נוהגים לערוך את החופה תחת כיפת השמים ולא תחת גג.
הטעם : לסימן טוב, שיהיו זרעם ככוכבי השמים. ועוד , בעריכת החופה מחוץ לבית, יש משום פרסום השמחה, לקיים מה שנאמר בברכת הנישואין: "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם".
מקורות : רמ"א אה"ע סי' סע סע"א; שו"ת יהודה יעלה ח"א וא"ח סי' לח; שו"ת יביע אומר ח"ג אה"ע סי' י; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יח.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













