בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מנהגים
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • שמחות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

undefined
2 דק' קריאה
כשנולד בן זכר, נוהגים להזמין את הציבור בליל שבת שלפני הברית, לכיבוד קל הנקרא "שלום זכר" או "זכר", ומכבדים בין היתר בחימצה (חומוס בערבית, ארבעס ביידיש) ובמיני קיטניות אחרים.

בספר "נוהג כצאן יוסף" מובא מנהג פרנקפורט "שאין מזמינים (במפורש) לשלום זכר, אלא מכריזים בבית הכנסת אחר קדיש של במה מדליקין". ובערוך השלחן מובא מנהג "שלום זכר" בשבת בבוקר, "ליתן מזל טוב וקוראים לזה שלום זכר, ונוהגים שלא לטעום כלום, ואומרים שזהו מתקנת המדינה, לבלי להכביד על בעל הבית".

הטעם : התכנסות זאת היא במקום סעודת הודיה להולדת הבן, ונעשית בליל שבת "דאז הכל מצויים בביתם".

ועוד , בגמרא מובא שבהיותו התינוק ברחם אמו "מלמדים אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכיחו כל התורה כולה" (נדה ל ע"ב), לכן באים לבקרו בליל שבת, ולהשתתף בצערו ואבלו על ששכח את התורה, ואוכלים אז מאכל אבלים - קטניות.

ועוד , זכר לאותו מנהג עתיק יומין, המובא בארחות חיים (לר' אהרן בן יעקב הכהן מלוניל), "שמי שמל את בנו משלים עם כל שונאיו, וקורא אותם לאכול ולשמוח עמו, כדי שיברכוהו ולא יקללוהו, וגם מתקבצים כל הקהל בליל השבת ובליל השמיני, ואח"כ (בליל השמיני) בא הסנדק ונותן מעות ליולדת, ואח"כ כל אחד, נותן לפי מעלתו, ומנהג זה נהגו כדי ליתן לעניות, שלא תבושנה בלקחן מעות מיד אנשים ונשים".

ועוד , במדרש רבה מובא הטעם למצות עשה שבפרשת אמור (ויקרא כב, כז) שׁוֹר או כֶשֶׂב או עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לה' - משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר: כל אכסנאין (=אורחים) שיש כאן, לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה תחילה, כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת, שאין שבעה ימים בלא שבת, ואין מילה בלא שבת".

כלומר, כשם שכל קרבן בבית המקדש, הותר להקריבו, רק אחרי שעברה עליו לפחות שבת אחת, כך ברית המילה, לא תתבצע עד שלא תעבור על התינוק לפחות שבת אחת.

הקשר בין קרבן לברית מילה, בא לידי ביטוי בדברי הנביא, שאותם אנו מזכירים בברית:
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (יחזקאל טז, ו) , ופירשו חז"ל (שמו"ר יז, ג) וכן תרגם יוב"ע, שכוונת "בדמייך" : דם קרבן פסח ודם מילה.

מקורות : רמ"א יו"ד סי' רסה סע' יב; תרומת הדשן סי רסט; דרישה יו"ד סו"ס רסד; אורחות חיים ח"ב הל' מילה; ט"ז יו"ד סי' רסה ס"ק יג; נוהג כצאן יוסף עמ' קז, ערוה"ש יו"ד רסה; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער א סי' א.

----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il