ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
עוד מובא בפרשה הפסוק- "ויהי בנסוע הארון". אומרת הגמרא (שבת קטז, ע"א) שספר תורה שבלה, אם יש בו ללקט כמניין 'פה' אותיות כגון פרשת 'ויהי בנסוע הארון', מצילים אותו מפני הדליקה, ואם לאו, אין מצילים. בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב בשם הרב הקדוש 'השר שלום' מבעלזא זיע"א, שיש ללמוד מגמרא זו על קדושת 'הפה' והדיבור של האדם, כי על ידי הפה יכולים להציל את כל מהות האדם.
ידוע מה שכתוב בספר יצירה (א, ג), ש'אות ברית קודש' מכוונת כנגד קדושת 'הפה', כלומר שכל אחד תלוי בשני ומשפיע על השני. במידה שאדם זוכה לשמור את הדיבור שלו כך יזכה לשמירת הברית, ובמידה שאדם זוכה להיות שמור מן החטא כך יזכה שהדיבור שלו יהיה מזוכך וטהור ולא ידבר דיבורים פסולים.
על המילים "מפני הדליקה" שבגמרא, אפשר לומר שאדם הזהיר בדיבורו ניצול משני סוגי אש: האחד- חמימות האש הגדולה של היצר הבוער.
אומר דוד המלך בתהלים (לט, ד) "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דיברתי בלשוני". על כך כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה רלט): "כל הדיבורים באים מחמימות, ומי שיש בו חמימות הרבה מדבר הרבה, וכן מי שנתקרר ואין בו חמימות אין יכול לדבר, כי הדיבור הוא מחמימות".
לכל אדם יש חמימות הלב, השאלה היא לאן הוא מפנה את אותה אש. כשיהודי לומד ומתפלל מתוך חמימות והתלהבות הלב ורצון עז להתקרב לאביו שבשמים, ממילא יש לו פחות רצון לדבר דיבורים מאוסים ונמוכים. ואילו, כשאדם מפקיר את כוח הדיבור שלו לרעה, אין לו חשק לדיבורים שבקדושה, הלב אטום מלהרגיש את מתיקות וערבות דיבורי התורה ואינו מוצא חיות בדיבורי התפילה.
הסוג השני הוא 'אש הגיהנם', כמו שמבואר ב'בעל הטורים' בפרשתנו, ששמירת הפה מציל האדם מאשו של גיהנם.
מובא באריז"ל שגלות מצרים הכוונה היא שהדיבור היה בגלות, מצרים לשון מיצר. לעם ישראל לא היה את היכולת לבטא את האהבה והגעגוע הפנימי שלהם להתקרב לבוראם. וזו ההרגשה נוראית ביותר כמו גיהנם שיכולה להיות לאדם, שאין באפשרותו לומר בצורה ברורה את רצון נפשו.
'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח) כותב: "החיד"א מביא בשם ספר 'סדר עולם' שהשעבוד במצרים היה קי"ז שנה, 'אנוס על פי הדיבור' אנוס בגימטריה קי"ז."
ומוסיף: "בשבוע יש קי"ז שעות שהגיהנם בוער, וכנגד זה כתב שלמה המלך קי"ז פסוקים בשיר השירים להינצל מגיהנם. והנה, מצרים היה כור הברזל לזכך בני ישראל כמו הזיכוך של גיהנם, ולכן היה קי"ז שנה."
שיר השירים הוא ביטוי להרגשי הלב, ולכן אמירתו מסוגלת להוציא נשמתנו מגלות מצרים, כי על ידי שאדם מדבר בפה מלא את אהבתו לה' יתברך ומגלה בפה מלא את רצונו להתדבק באלוקיו, נשמתו מתרוממת מבאר שחת.
כותב ה'כף החיים' (כח, ה) שזהו טעם מנהגם של ישראל, לומר שיר השירים בכל ערב שבת, וכל האומר שיר השירים בכוונה ניצול מדינה של גיהנם.
בשבת האדם ניצל מאש הגיהנם שהיא דיבורים אסורים של לשון הרע ותלונות כלפי שמיא, רק מאיר על יהודי קדושת הדיבור להודות ולשיר לה' יתברך, שזה הגן עדן בזה העולם כלשון הזוהר (יתרו פח, ע"ב) "בזה היום חייבי הגיהנם נחים, בזה היום חדווה ותפנוקים נשמעים במאתים וחמישים עולמות".
אומרת הגמרא (שבת קיח, ע"א) "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מיצרים"- בשבת האדם יוצא מגלות מצרים, מכל מיצרי וצמצומי הנפש וזוכה לבטא ברחבות את נהמת ותשוקת הלב לקרבת ה'- "אני ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא, יא) .
חכמינו הקדושים דרשו (שבת קיג, ע"ב) על הנאמר בישעיהו (נח, יג) "ודבר דבר, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". היינו, שבשבת קודש על היהודי לא לחלל את פיו בדיבורי סרק ודברים בטלים, אלא יש לאדם את היכולת לרומם ולזכך את הדיבור שלו שלא יהיה של חולין, רק לנצל את חמימות הלב לדיבורים של קדושה, אהבה ורצון לבוראו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














