ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הראשונה עוסקת בהאצלת כוחו ורוחו של משה לשבעים הזקנים ומתוך כך בנבואתם של אלדד ומידד. השניה עוסקת בביקורת של אהרון ומרים על משה וקשריו עם צפורה אשתו. בשתיהן מתגלית אישיותו של משה בשיא תפארתה- בענוותנותה.
מינוי שבעים הזקנים בא לכאורה כתגובה לבקשתו של משה "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי" (במדבר י"א יד). הרמב"ן במקום מסביר כי בעצם זוהי מציאות יסודית ובסיסית, שאי אפשר בלעדיה וז"ל:
"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל - כבר הזכירו רבותינו, כי שבעים אומות הן בשבעים לשון... ואמרו (סוכה נה ב) כי פרי החג ירמזו בהם...ובפרקי רבי אליעזר (פרק כד) אמר הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים כסא כבודו בואו ונבלבל לשונם. ולכן היה המספר ביורדי מצרים שבעים. וצוה המספר הזה בשופטי ישראל, כי המספר הזה יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות, ולא יפלא מהם כל דבר. וכן במתן תורה ושבעים מזקני ישראל (שמות כד א), כי ראוי במספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה כאשר היא במחנה העליון.... והנה משה על גבי שבעים זקנים, רמז לישראל שהוא גוי אחד בארץ: וקבלו רבותינו (סנהדרין ב א) כי כל סנהדרי גדולה היושבת בבית השם במקום אשר יבחר לשכנו שם כן יהיה מנינם שבעים, והנשיא על גביהם כמשה רבינו, והנה הם שבעים ואחד. וכן האותיות בשם הגדול המפורש שבעים ושתים...".
בין אם נראה את משה, לפי שיטת הרמב"ם, כמי שנמצא בדרגה מעל לכל הנביאים והוא נקרא נביא רק בגלל שאין בשפה העברית מושג אחר כדי להגדירו ובין אם נראה את משה כסמל לכל הנביאים לדורותיהם כפי שמסביר ריה"ל ב"כוזרי", פרשתנו מלמדת אותנו עקרון יסודי. כדי לראות את התמונה בשלמותה יש צורך בשבעים דעות. יש צורך בשבעים זקנים גם אם משה עומד על גבם. רק כאשר יש ייצוג למגוון הדעות השכינה שורה. עוד עקרון למדנו כי ריבוי הדעות איננו גורם לפילוג בעם אלא ההפך ומשה על גבי הזקנים, אומר הרמב"ן, הוא רמז לאחדות העם שהוא "גוי אחד בארץ".
הקב"ה מסכים עם משה, גם מי שמוגדר בהמשך הפרשה כנאמן ביתו של הקב"ה איננו יכול לשאת לבדו את כל העם.
משה מפנים את הידיעה הזו בצורה המושלמת ביותר. על הצעתו של יהושע לפגע באלדד ומידד "וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" (אם לכלאם בבית האסורים, אם להפסיק את התנבאותם, אם להטיל עליהם צרכי ציבור ואם לכלותם מן העולם, עיינו במפרשים ובמדרשים) הוא מגיב "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" (שם, שם כח-כט). משה אדון הנביאים איננו דורש שלטון לא על הדעות ואפילו לא על הנבואה.
ענוותנותו של משה עלולה להתפרש כהיתר לבקרו ולדבר בגנותו. לכן מיד אחרי פרשיה זו התורה מספרת לנו על מרים ואהרון שמדברים במשה. ביקורתם (שהפעם לא נדון בה בפרוטרוט, בגלל קוצר היריעה, מה גם שהתורה לא פירטה אותה) קשורה לנקודה זו "וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר" (שם י"ב ב). תגובתו של הקב"ה חריפה מאוד.
א. התורה מכריזה " וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
ב. הקב"ה מבהיר להם, משה נמצא במדרגה גבוהה מכם "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה"
ג. השכינה מסתלקת ממרים והיא נענשת בצרעת "וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג".
גדולתו של משה באה לידי ביטוי בשיא חדש, הוא הנפגע, אבל זה הוא שצועק אל ד' "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (שם, שם ג-יג).
על משקל דבריו של משה נאמר גם אנו ונתפלל "מי ייתן כל מנהיגי העם הזה כמשה".
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עירוב תבשילין
אחדות זו מעבדה של בירורים
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
