ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
נכנסנו השבוע לחודש אב, שידוע שראשי התיבות שלו הוא א'לול ב'א, ובתחילת שבוע הבא אנו מציינים את יום ט' באב לזכר חורבן בית מקדשנו, ויעזור הקב"ה שנזכה שיום זה יהפך לנו ליום טוב ולשמחה, ונבאר את הדברים.
'בקי ברצוא' הכוונה היא לזמנים טובים ומשמחים שעוברים על האדם, האדם 'רץ' אל הקב"ה, ונמצא בעליה ומדרגה גדולה בעבודת בוראו, הוא מרגיש מתיקות וסיפוק ביהדות שלו.
הסכנה בזמן כזה היא שהאדם יפול לגאווה ולאדישות מתוך שהוא מסתפק במצבו, ולא ירצה להתקדם הלאה. לכן, האדם צריך לזכור מה שדוד המלך אומר בתהלים (קלט, ח) "אם אסק שמים- שם אתה", הכוונה שגם אם הגעתי לשמים, עלי לזכור ש'שם אתה'- יש לי עוד מה לעבוד כי 'לגדולתו אין חקר' והקב"ה גבוה מעל גבוה.
'בקי בשוב' הכוונה היא לזמנים שהאדם נמצא בירידה וחולשה רוחנית, הוא 'שב' ונסוג אחורה.
הסכנה במצב כזה היא שהאדם יפול ליאוש ועצבות ולא יאמין שיש ביכולתו לצאת מרשת הרע, וכך ישתקע בתוך חושך העוונות. לכן, האדם צריך לדעת את המשך הפסוק הנ"ל בתהלים "ואציע שאול- הנך", שגם אם חס ושלום הגעתי לשאול תחתית, עליי לזכור ש'הנך', הקב"ה נמצא איתי, עימי ואצלי וקרוב אליי.
מפורסם הדיבור של רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תנינא, מח) "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", והצדיק מוהרא"ש זיע"א פירש (שו"ת ברסלב) שכדי לעבור את הגשר הצר, האדם צריך להחזיק בשני גדרים שהם 'תפילה ושמחה'.
וזה לשונו: "כשאדם רוצה לחזור אליו יתברך שזה בקי ברצוא, זה ענין של תפלה והתבודדות, שאדם משתוקק תמיד אחריו יתברך לעלות מעלה מעלה, והוא משיח ומספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך. על זה צריכים בקיאות חזרה לא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, רק להיות עקשן גדול ולדבר תמיד אליו יתברך, ולעלות יותר ויותר מעלה מעלה.
ולהיפך כשנופל ונכשל וכו', עליו לחזק את עצמו בכל הכוחות, שזה בקי בשוב, שזה ענין שמחה, שאדם צריך לשמוח עם כל הנקודות טובות שיש בו, ואפילו שמרגיש שהוא הכי רחוק ואין לו כלום, עם כל זאת גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שיחפש ויבקש אחר הנקודות טובות שיש בו, כי כל בר ישראל יש בו המון טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
ולכן פעמיים בק"י היינו 'בקי ברצוא' שזה התבודדות, וכן 'בקי בשוב' שזה שמחה, על ידי שתי הבקיאות האלו, הוא יכול ללכת על דר"ך המלך, ויעבור את הגשר בבטחון שלא יפול לשום צד".
וזו ה'דרך' והכוונות של חודש אלול, כשאדם רוצה לחזור בתשובה ולהכין את עצמו לקראת הימים הנוראים עליו להתחזק ולהיות 'בקי' בשתי הדרכים האלו:
'רצוא'- להחזיק תמיד בתפילה והשתוקקות לקרבת ה', כי מי יוכל להתפאר שעשה תשובה שלמה, שהרי הקב"ה הוא אין סופי ותמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם.
'ושוב'- בזמן עשיית התשובה עלול האדם ליפול בדעתו על ידי שרואה את מצבו הרוחני הירוד, ולכן עליו להתחזק באמונה שהוא סמוך לאביו שבשמיים, על ידי שימצא בעצמו נקודות טובות וישמח בהם.
וזו העבודה שלנו בחודש אב, שהוא בבחינת הכנה לחודש אלול כפי שנכתב, והיא גם ה'דרך' של בחינת בית המקדש שכולל בתוכו את שתי דרכים אלו יחד:
'רצוא'- על בית המקדש נאמר (ישעיהו נו, ז) "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כל תפילה וציפייה לבית המקדש מוסיפה עוד לבנה בבניית הבית. ובנוסף, גם כשהבית הגדול יהיה בנוי על תילו, יהיה חיזוק עצום באמונה בכוחה של התפילה לנו ולכל העולם כולו, להשתוקקות לגילוי שכינה עוד ועוד עד אין סוף עד רום המעלה.
ובמקביל, דרך ה'ושוב'- שהיא שמחה והתחזקות במציאת הנקודות הטובות כפי שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א בתחילת ספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר א) "כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגֹּאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
