ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כסלו, תשנ"א
שאלה
לאור תשובתכם שהפעלת מאפיה בשבת מותרת בשבת רק כשכל העובדים במאפייה יהיו גויים, ושלא יהיה ליהודי בעל מניות, שום רשות ושליטה בעסק. אני לא מבין איך אפשר דבר כזה, שבעל המניות אין לו שום סמכות על מי שהוא באמת הפועל שלו. אולי תוכלו לברר את זה יותר. באותו עניין, שאלתי על מסעדת פלאפל שיש לו. המסעדה סגורה עכשיו בשבת. אם יעשה שותפות עם גוי ע"מ שהגוי יפתח בשבת אבל הרווח של שבת ילך לגוי — האם השותפות צריכה להיות 50/50, או די בכך שזה יהיה רק בצורה שרק הגוי יעבוד בשבת ויקבל את הרווח בשביל היום האחד הזה ושאר הרווח לכל ימי השבוע יהיה ליהודי. ואם הגוי כן עובד בשבת, האם יש בעיה של בישול גוי וכשרות כלי הבישול? ומה בקשר לכשרות הלחם מהמאפייה אם הגוי הוא אופה?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
381 - מריחת קרם ידיים בשבת
382 - עסק הפתוח בשבת ושותפות עם גוי
383 - השתתפות בעסק הפותח בשבת
טען עוד
המשך בירור בענין שותפות בע"מ במאפייה הפועלת בשבת:
נפסקה הלכה בשו"ע (או"ח, סי' רמ"ה, סעיף ד') שמותר לתת לגוי מעות שיתעסק בהן אף בשבת, וחולק עמו ברווח. משמעות הדבר שאע"פ שנעשה מסחר בכספו של יהודי בעצם יום השבת, הואיל וזה נעשה ע"י גוי והוא המחליט כיצד להשקיע ולסחור, וגם לא נאמר לו ע"י היהודי לעשות זאת דווקא בשבת — א"כ הרי הגוי נחשב כבעלים לאותה המלאכה, ואדעתא דנפשיה קעביד, ומעצמו הוא סוחר במעות בשבת, ואין שום איסור מבחינת היהודי.
ניתן להתיחס לעסק מסחרי כמעות (כמופיע במקורות) ולדמות מילתא למילתא, דהיינו: אם יהודים השתתפו ביניהם בהשקעה של עסק בע"מ, והמאפייה הוא מקור ההכנסה של אותה שותפות, הם יכולים למסור את ניהול המאפייה לידיים נוכריות בכל השנה. אמנם נכון שהנוכרים הם פועלים של היהודים, אבל הם לא "עבדים" שדעתם בטילה, אלא להם בעצמם הסמכות לקבוע את כל מרכיבי העבודה במאפייה, ועליהם מוטלת האחריות לכך שהעסק יכניס כמה שיותר רווחים. הגם שהרווחים הולכים לבעלי המניות, והגויים מקבלים משכורת קבועה שאיננה קשורה בהכנסות העסק. דבר זה מתבטא גם באי נוכחות קבועה של היהודים במאפייה, אלא רק לעיתים בבחינת מבקרים. לעומת זאת, עסקי חוץ, דהיינו התקשרות והשקעות של הנכסים בדברים אחרים — אלה יכולים להתנהל ע"י הבעלים היהודים, אבל לא הניהול הפנימי של המאפייה.
עם זאת יש להדגיש באופן הברור ביותר, שאם דרך זו איננה בת ביצוע בעסק המדובר, ומדובר על ניהול יהודי של המאפייה, אין שום אפשרות להיתר, ואסור לפתוח את המאפייה בשבת, או להשתתף בניהולה אם היא פתוחה בשבת.
בענין שותפות עם גוי במסעדה לפותחה בשבת:
ראשית, אנו חוזרים ומדגישים שההיתר הינו דווקא בשותפות בבעלות המסעדה ולא בעבודת התפעול (אם יש שילוט או מסמכים המציינים שם הבעלים היהודי, יצויין שם הנוכרי בשווה).
באופן זה מותר גם בחלוקת שותפות של כל ימי חול ליהודי ושבת לגוי, ובתנאי שהדבר יכתב בפירוש ובפרטים בחוזה כפי שהבאנו בתשובה המקורית מבעל "אגרות משה" 1 ואין צורך בחלוקה של חמישים אחוז וחמישים אחוז, אלא העיקר שרווחי השבת ילכו בלעדית לגוי.
המאכלים אשר מתבשלים במסעדה ואינם נאכלים כשהם חיים (כגון: חומוס, תפוחי אדמה, חצילים וכד'), יש בהם בעיית בישולי עכו"ם 2 , ואע"פ שאין מדובר על אכילה של יהודים בשבת, מ"מ יש לזה נפקא מינה לגבי מה שנשאר מן האוכל למוצ"ש וכן לגבי הכלים 3 . הפיתרון המוצע לכך הוא השארת אש שהודלקה ע"י יהודי מערב שבת, ובה ישתמש הגוי העובד בשבת 4 . גם במשך כל ימי השבוע יש לשים לב לכך כי מן הסתם יש עוד עובדים נוכרים במסעדה. אם לא נעשה הדבר: לכתחילה — יש להגעיל את הכלים 3 . ובדיעבד, מספיק להשהותם עשרים וארבע שעות ללא שימוש5 5 , ואם בישלו בו בתוך כ"ד שעות התבשיל לא נאסר 6 .
על פת עכו"ם אין לחוש כאן, כי הפיתות באות מן הפלטר ואין נוהגים להחמיר בזה בפרט בחו"ל 7 , אבל יש לוודא שהקמח במאפייה נקי ומנופה מתולעים ושרצים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
