ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הנסיעות הללו נשאו עמן הרבה חוויות וטלטלות, אך נדמה לי שברמה האישית המפגש החשוב ביותר התרחש כאשר מצאתי את עצמי יושב בתהליך של דמיונובע מול עמית בן ה-22. פתאום הבנתי באופן מוחשי את גודל הפער בין הבחור הצעיר, הצבעוני, המחפש והמבולבל ובין הבוגר המזוקן, עטור הפאות והמאפיר שאני היום. בשיח שהתפתח בינינו חוויתי עד כמה תהליך התשובה לא יוכל להיות שלם עד ששני החלקים הללו שבי יגלו מחדש את עומק הקשר שביניהם. כל אדם נושא בתוכו חלקים שונים ומגוונים, ולעיתים אף סותרים במבט ראשון. אצל בעל תשובה נראה שמגוון הדמויות הפנימיות דורש עבודה מורכבת ומאתגרת אף יותר מכל אדם אחר.
העבודה דרך הדמיון מאפשרת לנו להיפגש עם החלקים השונים בנפש. פעמים רבות הגדרנו את עצמנו בתור דמות מקובעת ומוגדרת שמרשה לעצמה להביא לידי ביטוי רק חלקים מצומצמים מאוד מתוך המרחב הגדול של הכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. אחד הצירים המרכזיים שדרכם ניתן ללמוד ולהיפגש עם מגוון החלקים השונים בנפש האדם הוא המפגש עם תקופות החיים השונות - ילדות, נערות, בגרות וכו'. כל גיל ותקופה מביאים עמן איכות שונה וייחודית - השחרור והרגש של הילד, האומץ הסקרנות של הנער, החשיבה של המבוגר.
קשיים והתמודדויות רבות נוצרים כשאנחנו מתכחשים לחלקים אלה בעקבות אירועי החיים, השראה תרבותית ועוד. בעלי תשובה יכולים יותר בקלות לזהות את חלקי העבר כלא רצויים בעקבות השינוי שעברו, ואז למעשה עשויים לאבד את טבעם וייחודם. לדוגמה, אותו צעיר חילוני יכול לקבל די מהר כרטיס יציאה בעקבות מעשיו. נוצר סביבו דימוי שלילי. כאשר בעל התשובה מתעלם ממנו, הוא גם מתעלם מהאיכויות הנפשיות שהוא אוחז.
במפגש שהתרחש ביני לבין עצמי - הצעיר בהודו בא לידי ביטוי אותו חלק של המטייל, המבקש, המחפש, אבל גם האבוד והמבולבל. לעומתו יעמוד החלק הבוגר שמצא את דרכו ופיתח כלים למפגש עם עצמו דרך התורה, אבל יכול להיות ששכח משהו בגיוון, בצבעוניות ובעוצמה של החיפוש. כאשר שתי הדמויות האלה נפגשו זו עם זו, למעשה שני חלקים בנפש שכבר הרבה זמן לא יצרו קשר ביניהם יכולים להישיר מבט זה אל זה ולשאול את עצמם מה החלק שכל אחד מביא לעולם שלי כיום.
הרבה פעמים במפגשים כאלה מתעוררים קונפליקטים, פערים וסתירות, אבל כשאנחנו לא מפחדים מהדיאלוג שמתפתח שם דרך הדמיון, נגלה את עומקה של הנפש. נגלה כיצד חלקים אלו באו מאותו שורש והם משלימים זה את זה ומביאים איתם הפריה של חשיבה, התחדשות ויצירתיות שאינן יכולות לקבל מקום אלא דרך המפגש בין החלקים השונים בתוך האדם עצמו.
סתירה תמידית
כפי שאמרנו, לא פעם תהליך התשובה, ובפרט בשלביו הראשונים, הביא עמו התכחשות לחלקים השונים המרכיבים את אישיותו של בעל התשובה. ככל שהתכחשות הייתה קיצונית יותר, כך החלקים הללו יפרצו בצורה בוטה יותר בשלבים המאוחרים של התשובה. האתגר העומד בפני בעל התשובה הוא ליצור חיבור בין חלקיו השונים, או בלשונו של רבי נחמן "שיהיה שלום לאדם במידותיו".
אחד המתחים העיקריים שנוצרים בחיפוש אחר השלום הזה הוא דווקא אל מול התורה. פעמים רבות ההתכחשות אל הרב-גוניות הפנימית הזאת הייתה מלווה בצלילה אל תוך עולם התורה. כאשר האדם מתעורר לאחר השלבים הראשונים של התשובה ומגלה כי הוא זנח חלקים שלמים בתוכו - הוא מזהה את ההתכחשות עם התורה. התגובה שמתעוררת בו עלולה להיות רתיעה מן התורה וממה שהיא מייצגת, וממילא תנועת החזרה אל החלקים הללו מלווה בהתרחקות מהתורה.
תהליך זה מתרחש בשנים האחרונות אצל לא מעט בעלי תשובה מהדורות הראשונים של תנועת התשובה. התשובה אז הייתה מלווה בכניסה אל העולם החרדי מתוך רצון להשתלבות טוטאלית תוך כדי הפניית עורף לעבר. אולם הדורות האחרונים של בעלי התשובה קורצו מזן שונה. רבים מהם בחרו להישאר במקומותיהם הטבעיים ולהמשיך את אורח חייהם הקודם, תוך כדי קבלת עול תורה ומצוות. נראה שאצלם השלום בין החלקים השונים נשמר בצורה פשוטה יותר. פעמים רבות הם עסוקים מאוד בעולם הנפש והרוח, אך לימוד התורה נשאר זנוח ולעיתים אף שטחי. מתמונת מצב זו נראה שהכניסה הרצינית אל עולם התורה וחיי הנפש הבריאים נמצאים בסתירה תמידית.
בפועל נראה כי דווקא התורה היא המאפשרת את האיזון האמיתי בין העולמות. תהליכים נפשיים ופנימיים בלי תורה נשארים לא פעם בגדר דמיונות לא מבוססים. אחד הביטויים של לימוד התורה הוא בירור המדמה. כאשר אדם רוכש לעצמו כלים תורניים של סברה ישרה ומחשבה בהירה, הוא מסוגל לגשת אל עולמותיו הפנימיים ממקום מאוזן הרבה יותר. פנימיות התורה והחסידות, שם נמצאות עיקר ההקבלות לעולם הנפש, דורשים גם הם לימוד בעיון. אדם שאינו יודע ללמוד בעיון ילביש על תורת החסידות את כל דמיונותיו הלא מבוררים ולא יחוש את הסתירה הנוצרת מכך.
היכולת לתרגם את ההקדמות של התורה לכלי עבודת נפש מעשיים דורשת בירור עדין ומדויק. בלי בירור כזה התוצאה תהיה עולם וירטואלי בעל סאונד של תורה, אך בלי כל אחיזה אמיתית ביסודות האמונה ועבודת ה'. בעל התשובה שמוצא את עצמו נקלע לעולם וירטואלי כזה, הולך ומאבד את החיות שלו בלימוד ובקיום התורה והמצוות. אובדן החיות עלול להחזיר אותו לחפש את חיותו במחוזות שהפנה להם עורף בעבר: עולמות של ניו אייג', סמים או תאוות אחרות.
תהליך התשובה דורש מהאדם למצוא בכל פעם מחדש את החיבורים בין התורה, עולמותיו הפנימיים וחיי המעשה שלו. חיבור עדין וחמקמק זה יכול לבוא רק מתוך מקום של חיפוש תמידי אחר הרלוונטיות של התורה אל תוך החיים, ויחד עם זאת מתוך קבלת עול פשוטה שאינה תלויה בחוויות של ריגוש והתלהבות. מסתבר שדברים אלו נכונים לכל מי שחפץ בעבודת ה', אך בכלל ובעיקר לבעל התשובה. אותו כוח פנימי של חיפוש שהניע אותו בתחילת דרכו הוא מתנה שאסור לו להפנות אליה עורף. במקביל למרחב החיפוש הזה עליו ליצור יציבות שלא חוששת גם משגרה אפורה ועבודה עקבית לטווח ארוך.
בעל תשובה שלא ייכנס ללימוד התורה מתוך מיצוי יכולותיו, יחסר את הכלי העיקרי לבירור עולם המדמה שלו. בלי הכלי הזה לא יוכל להיווצר שלום אמיתי בין כל חלקיו הפנימיים. מאידך גיסא, כניסה אל עולם התורה מתוך הזנחת העולם הפנימי תוביל לפיצול פנימי שיתבע את שלו ביום מן הימים. מציאת האיזון בין הקצוות הללו היא המסע האישי כל כך של אחד מאיתנו על כל טלטלותיו, משבריו וגילוייו המיוחדים.
מתוך העיתון בשבע
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
