ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן יצחק
חיבור תמידי
אפשר להתבונן על הדברים מנקודת מבט אחרת. במדרש שיר השירים (א‘, ב) נאמר: עיניך יונים... מה יונה זו אף על פי שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה לעולם, כך ישראל, אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלוש רגלים. כלומר, גם אחרי חורבן בית המקדש עם ישראל ממשיך להקפיד על שלושת הרגלים. הר"ן (תענית ב. באלפס) כותב שאפילו לאחר החורבן היו מתאספים יהודים ועולים ברגלים לירושלים, "כמו שעושים גם היום": אפילו לאחר החורבן, לפי שהיו מתאספין בכל הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם היום. וכפי דברי המדרש, שיונה אינה עוזבת את שובכה לעולם! גם בזמנים קשים עם ישראל לא עוזב את החיבורים העמוקים והמשמעותיים שלו לתורה ולתפילה. מרגש כל כך לראות את עם ישראל כשהוא לא מוותר על תפילה בציבור. כמובן שחמירא סכנתא מאיסורא, ויש להתפלל בהתאם להנחיות, אולם את הרצון והתשוקה למניין – עם ישראל לא מאבד לעולם. גם כשהוא סגור בחדרי חדרים, הוא נמשך כמו מגנט אל התפילה בציבור. עם ישראל מרגיש את השכינה המיוחדת השורה על הציבור, ולא מוכן לוותר עליה אפילו בזמנים קשים. 1
חיבור מתוך הקושי
ומסתבר שיש כאן נקודה נוספת. במבט ראשון היינו חושבים שסגירת בתי הכנסת פירושה שאנחנו מתרחקים מהקב"ה, מ"חצרות בית ה‘". אולם מבט מעמיק יותר מגלה שזהו ביטוי לקשר עמוק ומיוחד שלנו עם הקב"ה. השפת אמת (שקלים, תרמ"ד ד"ה איתא, ובמקומות נוספים) מתייחס לפסוק ממגילת איכה (ה‘, טו), "נהפך לאבל מחולנו", ומסביר שיש כאן ביטוי לקשר המיוחד של עם ישראל עם הקב"ה שמתגלה דווקא בתקופת החורבן. בבית המקדש עם ישראל הגיע לקשר עם הקב"ה על ידי השמחה. אך מכיוון שהדבר לא נעשה בצורה מושלמת היה צורך בקשר על ידי בכי, כך שהדרך שבה הגענו אל הקב"ה על ידי מחול נהפכה כעת לאבל. כלומר, חורבן בית המקדש לא הביא לניתוק הקשר עם הקב"ה אלא להעברתו למישור אחר – קירבה על ידי בכי. אין להשוות כמובן את הגלות והחורבן למצבנו כעת, אולם ניתן ללמוד את העיקרון: ברור שאין אנו רוצים את הקושי, אולם כאשר מגיע קושי – ובוודאי קושי לאומי ועולמי – אנחנו מאמינים שיש לו תפקיד ומשמעות. בכוחו לבנות בנו דברים שאולי לא היינו יכולים לבנות קודם, ואף לזקק את הקשר שהיה לנו עם הקב"ה עד כה. דווקא כעת, מתוך הקושי, מתוך הניתוק מבית הכנסת, מתברר הקשר האמיתי והחזק שלנו עם הקב"ה. עם ישראל לא מוותר על הקשר! לא מוותר על האהבה! בתחילה הורו לנו שניתן בבית הכנסת רק עד מאה איש, אחר כך צמצמו את הכמות ונדרש מרחק של שני מטרים, אחר כך רק בחצרות ובמרפסות. ואמנם חזרנו מאז לבתי הכנסת, אך כעת שוב אנחנו בחוץ, ושוב לעיתים אין ברירה אלא להתפלל בבית, כשיורד גשם וכדומה. עברנו כמעט את כל מעגל השנה באופן שונה מהרגיל – פסח, יום העצמאות, תקיעת השופר, יום הכיפורים, חנוכה ועוד. דווקא חוסר היכולת להתפלל בבית הכנסת כרגיל מראה שהחיבור שלנו עמוק וחזק. שום רוח לא תפיל אותו ושום נגיף לא יחצוץ בינינו ובין הקב"ה: "אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים" (פסחים פה:). עם ישראל לא מוותר! עם ישראל ימצא פתרונות שונים ומשונים בכדי לנסות להתפלל במניין, וגם כאשר הדבר לא מתאפשר ונאלצים להתפלל ביחידות בבית – הרי זו תפילה של קשר וגעגוע, תפילה שמחכה ומצפה להתגלות שכינה נעלה יותר בעגלא ובזמן קרוב.
איזה משקפיים יש לך?
אז מהו המבט הנכון? המבט האופטימי הרואה את הקשר המיוחד שנוצר דווקא עתה, או המבט הפסיבי הרואה את הקב"ה שופך עלינו קיתון של מים? מצד אחד צריכים אנו לתקן עצמנו בכל מה שאפשר. אך מצד שני עיקר מבטנו על האור המיוחד המופיע בתקופה זו: אור של חסד, אור של דאגה לזקנים ולחלשים, אור של מעשים טובים ואור של תפילה ותלמוד תורה. גם ההצלחה העולמית בפיתוח החיסון באמצעים חדשניים וההצלחה במבצע החיסון במדינת ישראל הם שפע גדול שהקב"ה משפיע עלינו דרך בני האדם – שפע מופלא שעלינו להודות. עלינו להתבונן על אהבת ה‘ הגדולה עלינו, על הקשר הנפלא שיש לנו עם הקב"ה, קשר שלא מפסיק גם כאשר יש קשיים, קשר שיש בו פנים חדשות בכל תקופה, וקשר מתחדש בכל רגע ורגע, אפילו בזמנים שבהם צריכים להתאמץ מאוד על חידוש הקשר. 'משכני אחריך נרוצה'- ריבונו של עולם, אנחנו כל כך אוהבים אותך. להיכן שנצטרך ללכת – בתוך בית הכנסת, בחוץ, בחצרות, בגשמים ובברקים – "אחריך נרוצה", לשם נלך! אש אהבתך תלהטני, ובאשר תלכי – אלך!
^ 1.עיינו שו"ת ממעמקים (ח"ד סימן ד‘), שתיאר את מסירות הנפש של עם ישראל בשואה להתפלל במניין וללמוד תורה, וקל וחומר בימינו, שהמצב טוב לאין שיעור.

קרוב אליך נמאס לי לעבוד! האם את ה' רק עובדים? אפשר לפתח איתו גם סוג אחר של קשר?
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 77

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














