ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
מלשונו של ר' אלעזר "יצא" משמע שנחלקו בדיעבד, שלדעת ר' אלעזר ורב יוסף יצא בדיעבד ואינו צריך לחזור ולדעת רב ורבה לא יצא ועליו לחזור. כך פירשו את הסוגיה הרא"ש, הרמב"ם הרי"ף והטור וכן פסק להלכה השו"ע. לעומתם, הראבי"ה סבר שנחלקו לכתחילה אבל בדיעבד לכו"ע יצא ידי חובה.
תלמידי רבינו יונה כתבו שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אינו צריך לחזור, היות והזכיר לשון מלכות וכן פסק הרמ"א.
מהי משמעות התפילה "המלך המשפט" ובמה היא שונה מ"מלך אוהב צדקה ומשפט"?
רש"י בברכות ביאר שהכוונה היא מלך המשפט, כמו שפעמים רבות בפסוקים ה' הידיעה מתווספת, למרות שאין צורך, כמו "נושא הארון הברית" (יהושע ג, י"ד).
ר' מנוח כתב בפרק ב' מהלכות תפילה (הובא בבית יוסף סימן תקפ"ב) שני פירושים: א. מלך אוהב צדקה ומשפט משמעותו שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט, אבל המלך המשפט משמע שהוא שופט את העולם. ב. הוא עצמו המשפט, כמו שאומרים שהוא החכמה, הוא המדע ואין לומר עליו יתברך שהוא חכם ויודע וכדו'.
בראש השנה אנו נוהגים לאכול מאכלים שונים המהווים סימנים לשנה החדשה על פי שמותם. ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר ב"פרי צדיק" (ר"ה ה'), ששם של כל דבר מורה על שורש החיים שבתוכו. אם אנו אוכלים דבר שנקרא ראש, וזהו שורש החיים שלו זהו סימן עבורנו שנהיה לראש, וכן רוביא זהו סימן שירבו זכיותינו וכדו'. ונהגו לאכול תפוח מתוק בדבש על מנת שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. המטה משה (סימן תש"צ) כתב רמז לכך שצריך שיהיה מתוק בראש השנה משני פסוקים. הפסוק הראשון: "ויורהו ה' עץ... וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט " (שמות ט"ו, כ"ה). משפט זהו ראש השנה, כפי שדורשת הגמרא בביצה (טז.) ובר"ה (ח:) "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב" שזהו ראש השנה. והפסוק השני: " משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים" (תהלים י"ט, י').
נתבונן בפרשה שמתוכה נלקח הפסוק הראשון שממנו למד המטה משה שצריך להיות מתוק בראש השנה – "וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט". לאחר קריעת ים סוף בני ישראל הלכו במדבר שלושת ימים ולא מצאו מים. הגמרא בבבא קמא אומרת שאין מים אלא תורה. מסביר ר' צדוק שבקריעת ים סוף ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, והגיעו להשגות גדולות בראיית אור ה'. לאחר שנסעו מן הים, הסתלק מהם האור ורצו להמשיך לראותו, וזהו הצמאון למים. כאשר הגיעו למרה הם לא יכלו לשתות מן המים כי הם היו מרים. לאחר ההשגות הגדולות של קריעת ים סוף, שראו בה כביכול את הקב"ה עצמו, גם דברי התורה היו מרים להם. גם התורה עצמה לא הספיקה להם והם רצו לראות הארה עליונה יותר. "ויורהו ה' עץ... וימתקו המים" – הקב"ה הביא למשה עצה כיצד להמתיק את המים, כיצד ירגישו מתיקות בדברי התורה, וזהו על ידי תורה שבעל פה, כמו שנאמר בקהלת (י"א, ז') "ומתוק האור".
במרה נאמר "שם שם לו חוק ומשפט". במכילתא נדרש ש"חוק" זו שבת. בשבת זהו זמן שבו מרגישים את האור כי טוב וישנה מתיקות בדברי התורה. בשבת יש מעלה עליונה יותר ללימוד וניתן לזכות להארה גבוהה יותר. "משפט" זה ראש השנה, "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". בזוהר נאמר "ויהי אור" – זהו ראש השנה. וכן במדרש (ויקרא רבה כ"א, ד') נאמר "לדוד ה' אורי וישעי" – אורי בראש השנה. האור הוא מתוק וגם בראש השנה ניתן להרגיש את המתיקות של דברי התורה כמו בשבת.
יוצא שהמקור לאכילת תפוח בדבש ודברים מתוקים בראש השנה סובב סביב העניין שראש השנה הוא משפט. כיצד ניתן להבין זאת?
הדבר נעוץ בהבדל שיש בין המשפט של ישראל לבין המשפט של אומות העולם. בישראל נאמר "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" (תהלים קמ"ז, י"ט). משפטי ה', שנאמר עליהם "משפטי ה' אמת", שייכים לישראל והם מרגישים בהם טעם. אבל על אומות העולם נאמר: "ומשפטים בל ידעום". גם המשפטים שיש לאומות העולם, הם לא יוכלו להכניס בהם דעת ולרדת לסוף עומקם. אצלם לא נאמר "משפטיו" אלא "משפטים", אלו לא משפטי ה'. ההבדל נובע מכך שמשפט אומות העולם מבוסס על הדין ואילו משפטם של ישראל מבוסס על רחמים. כמו שמובא ב"פתח אליהו": "משפט ידיעא דאיהו רחמי". לכן גם הסנהדרין מצווים לשפוט ברחמים וחייבים להפך בזכותו של הנידון, עד כדי כך שאם הסנהדרין ראו באחד שרצח את הנפש, אין עד נעשה דיין ואינם יכולים לדונו, היות ולא יצליחו להפך בזכותו. הזוהר הקדוש אומר שמשפט זהו הקב"ה בעצמו, "המלך המשפט", כהסברו של ר' מנוח שהוא עצמו המשפט, זהו המשפט ששייך לקב"ה, משפט של רחמים.
בראש השנה אנו עומדים למשפט לפני הקב"ה, אך לובשים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים. בראש השנה לא מוזכרים ענייני תשובה ווידוי ולא עוסקים בחטאים הפרטיים של האדם ובמעשיו אלא בהמלכת הקב"ה בעולם. ראש השנה נקרא "אור". האור מרים ושוטף את המציאות ומרומם אותה כלפי מעלה. בראש השנה אנו זוכים להזכר ולהפקד לפני הקב"ה ולאור באור פניו. הרה"ג שלמה פישר שליט"א ב"בית ישי" הביא את משלו של ר' בונם ז"ל לחבורת אסירים שהיו אסורים בבית סוהר אטום וחשוך, והיה ביניהם אחד שהיה חרוץ וטוב לב והיה מלמד את חבריו האסירים למצוא בחושך את צרכיהם. איך להגיע אל האוכל, איך אל המים וכיו"ב. הוא מלמדם והם שוכחים ושוב מגששים כעיוורים. היה שם פקח אחד אחד שאמר לו, עד שאתה טורח ועמל כל כך על כל פרט ופרט עדיף שנבוא ונחפור חור בקיר ותכנס קרן אור לבית הסוהר ונחסוך הכל.
זהו עניינו של ראש השנה, להעלות ולרומם את האדם משפלותו וקטנותו, ולחשוב מחשבות נשגבות על מלכות שמים ועל הרמת קרן ישראל. זהו האור השוטף את הכל בראש השנה ומרומם אותם. אור זה הוא גם המשפט ברחמים, עצם הפקידה והזכירה של הקב"ה את ברואיו, ההתייחסות אליהם היא מראה את מעלתם וצדקותם, שכן "ורשעים בחושך ידמו", מי שזוכה להארת פנים אלו הצדיקים. וזוהי אם כן המתיקות שישנה בראש השנה הנלמדת דווקא מהשם "משפט" שיש לראש השנה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















