ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
השאלה 'איפה אלוהים היה בשואה?' איננה שאלה במישור השכלי; היא זעקה רגשית! ישנן שאלות רבות שאין לנו עליהן מענה שכלי. למשל אין לנו תשובה טובה לשאלה היכן היה אלוהים כאשר תינוק נפטר אתמול. יתרה מזאת, מבחינה אובייקטיבית היו אסונות באנושות גדולים לא פחות - ואפילו יותר - מאשר השואה. מאות מיליוני אנשים נספו במהלך ההיסטוריה באסונות ובמלחמות; אולם יחד עם זאת – דווקא השואה היא זו שמציתה כל פעם מחדש את הדיון 'היכן היה אלוהים?'.
בעומק הדברים מכוונת השאלה 'איפה היה אלוהים בשואה?' לממד עמוק הרבה יותר. זוהי זעקה של ייאוש שהשואה כביכול נותנת לו הצדקה. השואה לא צמחה על חלל ריק. השואה היא אסון בלתי נתפס שהגיע בתקופה שהיוותה לכאורה שיא של ההתקדמות האנושית. התרבות האירופאית שממנה צמחה השואה הייתה אמורה להיות תרבות מלאת קדמה ומוסר ודווקא ממנה צמחה הזוועה. מאז השואה ועד ימינו התחושה שמקננת באנושות היא – שאין סיכוי! לא משנה כמה בני האדם יתאמצו; לא משנה כמה ירצו להיות מוסריים ומתקדמים – בסוף המפלצת תנצח. תרגום המשפט 'איפה היה אלוהים בשואה?' הוא: אין תקווה; הנצח הוא רק אפר ואבק. ממילא – אין ערכים; אין חלומות; אין אמת; אין אלוהים.
כאן גם מגיעה התשובה: המבט הרחב רואה שהמציאות היא אחרת. למרות האסונות שקיימים בעולם; למרות הקשיים והזוועות שכל אחד מאתנו חווה לעיתים בחייו – בסופו של דבר העולם הוא טוב; החיים הם טובים; המציאות הולכת ומתקדמת. מספיק לראות את ההתקדמות האדירה של האנושות בכלל ועם ישראל בפרט בשבעים שנה האחרונות, בכל המישורים, – הכלכליים; המוסריים והרוחניים – בכדי להבין שיש תקווה. במילים אחרות – יש אלוהים! העולם צומח מכל המשברים ונהיה טוב יותר ויותר.
הרב קוק, שנפטר מספר שנים לפני השואה, חש ברוחות המלחמה הקרבות ובאות, וזיהה את תפקידה האלוהי של השואה בנאום שנשא בבית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד בראש השנה של שנת תרצ"ד (1934): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" (ישעיהו כז, יג). על שופר גדול של גאולה ניבא הנביא ולתקיעת שופר גדול אנו מתפללים, גדול דווקא. כי מדרגות שונות יש בשופר של גאולה... מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה? בשם "שופר של משיח" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחייתו של עם ישראל. היה הייתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה ובאמונה החזקה בה' ובתורה. זהו השופר הגדול והמעולה: רצון עם להיגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה שאינה ניתנת להתמלא בהיותו גולה ועלוב. ויש שהרצון הקדוש נחלש אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה. וטבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה להקים את שלטונה בארצה, לקום ולהשתחרר, לחיות חיי חופש פשוטים ככל העמים. רצון טבעי זה מתוך הרגשה לאומית טבעית - זהו השופר הבינוני הרגיל, המצוי בכל מקום, ו"בדיעבד כל השופרות כשרים". אולם יש גם דרגה שלישית בשופר של משיח ואף היא מקבילה לשופר של ראש השנה: שופר קטן, פסול, שתוקעים בו בהכרח. באים אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו לגאולה. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה מאה נהפך לשופרו של משיח. עמלק, פיטלורה, היטלר - מעוררים לגאולה. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אוזניו נאטמו הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כורחו ישמע".
אלוהים לא שתק בשואה; אלוהים לא נעלם בשואה – הוא היה שם כל הזמן והוא נמצא אתנו עכשיו. הערכים והמוסר בסופו של דבר מנצחים; מדינת ישראל פורחת, הטוב מסתתר בתוך הרע ובסוף מנצח; צריך רק זמן בכדי לראות זאת. הנצח הוא לא רק אפר ואבק. הנצח זוהי ירושלים. אסור לשכוח את זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
