ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
רבינו הקדוש כותב בשיחות הר"ן (סימנים מא- מה), שיש הבדל גדול בין עצבות ללב נשבר. עצבות גורמת לאדם להיות מיואש ולא נותנת לו תקווה וכוח להתקדם בעבודת ה', ואילו לב נשבר גורם לאדם געגועים ורצונות טובים לתקן את מעשיו ולהתקרב אל אביו שבשמים, וזה לשונו: "לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל. כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה. אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך, כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך".
הרב הקדוש 'בעל התניא' זיע"א כותב (פרק כו), שהשורש של העצבות הוא גאווה. אדם שאינו בעל גאווה, לא נכנס לעצבות ודיכאון מפני שיודע את מקומו. העצבות נובעת מגסות הרוח שאינו יודע את מקומו, ועל כן ירע לבבו שאינו במדריגת צדיק, כי לפי איך שהוא 'אוחז' מעצמו מציאות של 'ישות גבוהה', הוא לא מוכן לקבל שיש לו ניסיונות ונפילות, ולכן מתייאש ונופל לעצבות.
אם כל ענין העצבות הוא מצד מדת הגאווה, ממילא, אדם שיודע את מקומו באמת אינו נופל לעצבות, היות ויודע שעצם מציאותו - "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז,כ). כלומר, האדם אינו מושלם, עליו לקבל את המציאות שהקב"ה ברא אותו באופן שיש בתוכו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית, ויש מלחמה תמידית בין הטוב לרע, והאדם צריך להשלים עם כך שפעמים יש הצלחות ופעמים יש כשלונות.
היצר הרע אומן במלאכתו לפתות את האדם שלא יעבוד את ה' יתברך באומרו "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע" (בראשית ג, ה), ומפתה את האדם שלא די שצריך שיש בו ידיעה שהוא עובד את בוראו ועושה רצון אביו שבשמים, אלא מכניס באדם גאווה שהוא צריך להרגיש שפעל והצליח בעבודת ה', וממילא האדם נופל לשאול תחתית, כי אי אפשר לאדם תמיד להרגיש שהוא מצליח בעבודת ה', וגם, כשחס ושלום האדם נכשל באיסור, הוא מתייאש ונכנס לעצבות ודיכאון, מכיוון שאין מכבודו להמשיך בעבודת בוראו, כי הוא עובד את עצמו ואת ההצלחה האישית שלו.
'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל, שבוודאי שאחר העבירה האדם צריך להיות במרירות ובלב נשבר, אבל לא בעצבות, והחילוק ביניהם כרחוק מזרח ממערב. עצבות פירושה - האדם הוא המרכז, הכל סביב ישות האדם. הוא מסתכל על עצמו איך שהוא נכשל, איך שאין לו הצלחה, איך שחשב שיהיה גדול בתורה והוא לא, ולכן נכנס לעצבות ונופל ממדרגתו.
אבל לב נשבר הכוונה היא, שהקב"ה הוא המרכז. האדם מבין שעל ידי מעשיו הרעים הוא גרם חורבן בכל העולמות, כפי שמרחיב בעל ה'נפש החיים' זיע"א, איזה חורבן מביא האדם על ידי עשיית עבירה בכל העולמות עד כסא הכבוד. שברון לב מביא את האדם להבנה שהוא צריך להמשיך ולעשות את שלו בעבודת ה', בלי חשבונות אישיים כגון: 'מה זה משתלם לי ומה זה יתן לי', אלא יעשה את שלו בכל מה שיכול, כמו שאמר מוהרא"ש זיע"א, שעובד ה' צריך לחקוק בדעתו 'אני לא יודע מהי ירידה ומהי עליה, אני רק רוצה ומושך את עצמי אליו יתברך, יהיה מה שיהיה'.
ואבן הבוחן לדעת מה ההבדל בין עצבות ללב נשבר הוא, מה עושה האדם לאחר העבירה, אם מתייאש ואינו קם לזמן קריאת שמע ותפילה וכו', הרי זהו סימן וראיה שהוא בעצבות, וכל עיקר כוונתו הוא ה'אני'. אבל, אם לאחר שחס ושלום עשה מה שעשה, הוא לא חושב על כבודו אלא על כבוד ה', אז הוא מרים את עצמו ועובד את ה' יתברך באופן חזק יותר, כדברי ה'תנא דבי אליהו', מיהו בעל תשובה, שאם היה רגיל לקרות דף אחד, מעכשיו יקרא שני דפים, שהאדם מתחזק בעבודתו, היות ויודע שצריך לתקן את מעשיו, הרי זו ראיה שהוא בלב נשבר שמקרב את האדם לשוב אליו יתברך ביתר שאת ויתר עוז.
וזה פירוש הפסוק "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה'"- הרבה פעמים אדם עובד את ה' ולא יודע מה הוא פועל, כי הוא אינו יכול לדעת מה הערך של לימוד התורה וקיום המצוות שלו למעלה. "עד בואנו שמה"- עד אשר יגיע לעולם האמת, שם יראו לו את חשבון מעשיו, ושם ידע מה היה ערך עבודת ה' שלו כאן בזה העולם ושכרו. כמו שפירש רבי נתן מברסלב זיע"א את הפסוק (איוב ג, יט) "קטון וגדול שם הוא", שרק שם, בעולם האמת, יודעים מי קטן ומי גדול. רק בעולם החשבון, יהיה אפשר לדעת מה פעל האדם בעולם הזה.
"וגם מקננו ילך עמנו לא תישאר פרסה, כי ממנו נקח לעבוד ה' אלוקינו" - 'ממנו' הכוונה מהבהמות נלמד הוראה איך לעבוד את ה', כדברי הגמרא (עבודה זרה ה, ע"ב), "תנא דבי אליהו, לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה, כשור לעול וכחמור למשאוי".
השור כשחורש, אינו חוזר לאחוריו לבדוק האם חרש כמו שצריך והאם צריך לחזור ולחרוש עוד פעם, אלא ממשיך וחורש ועושה את עבודתו. הלימוד מזה לאדם, שכך הוא צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בביטול גמור, לעבוד את ה' בלי לבדוק ולחקור האם הגיע לאיזו תוצאה ולאיזו מעלה ושהוא כבר צדיק ובעל מדריגה וכו', אלא עליו לעשות את שלו, לעבוד את ה' לשם עבודת ה' בלי שום תכלית עצמי ובלי לצפות להרגשה של הצלחה והישג.
רבי נתן בליקוטי הלכות (פסח ה'), כותב חיזוק עצום ששייך גם לימי השובבי"ם. כשאדם רוצה ובא בימים אלו לתקן את מה שקלקל בענייני קדושה, היצר הרע מונע את האדם מלהתקדם בגלל פגמי העבר, ומוכיח לו שאין טעם שיחזור בתשובה, בגלל הדברים הלא טובים שעשה, ושכבר לא ייצא ממנו שום דבר טוב. יש לנו ללמוד מאדם הראשון שעל אף שבמשך מאה ושלושים שנה בזמן שפרש מאשתו, באו עליו רוחות וחיממו אותו לעבירה, אף אל פי כן, הוא לא הסתכל על הצלחת עצמו ולא התייאש, אלא המשיך קדימה בעבודת בוראו, ורק בזכות זה זכה למה שזכה, וזה לשונו:
וּכְמוֹ שֶׁעָבַר עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁרָצָה לָשׁוּב, וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַקּ"ל שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְכוּ' וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ מְאֹד מְאֹד בְּכָל פַּעַם, כִּי כְּבָר הָיָה לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל, אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל עֵת, וְלֹא הִנִּיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם בְּכָל הַקּ"ל שָׁנָה, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַקּ"ל שָׁנָה לְהוֹלִיד בִּדְמוּתוֹ בְּצַלְמוֹ אֶת שֵׁת שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ. כִּי עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, זָכָה שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם טוֹב. כִּי זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁתָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת יַתְחִיל מֵחָדָשׁ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
