ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
ובאמת, גדולי ישראל האמתיים כואבים את כאבו של עם ישראל ומתייסרים מאוד כששומעים הצרות הפוקדות משפחות רבות, אבל כדי 'להמתיק' מעט את דבריו של ר' חצק'ל, וללמד מעט זכות על עם ישראל, נצטט כאן קדם מתוך דבריו המופלאים של בעל הפרי תואר על שלחן ערוך יורה דעה, הלא הוא רבי חיים בן עטר זי"ע, בעל אור החיים הק' על התורה. מתוך הדברים נוכל להבין מדוע יש כאלה שבשרם אינו נעשה חידודין חידודין למשמע הצרות המתגברות.
בשו"ע יו"ד בהלכות שחיטה (סימן יח הלכה ט') כתב: שבדיקת סכינין צריכה אבישרא, היינו שצריך לבדוק את הסכין גם על הבשר עצמו (של הבודק), ולא רק הציפורן.
הפרי תואר מנסה להסביר מדוע לא ראינו כיום שעושים זאת, ובתוך דבריו יש דברים מופלאים מאוד, שיש בהם משום לימוד זכות על עם ישראל.
הסיבה שלא בודקים את הסכין בבשר, אומר בעל האור החיים, היא משום כי אין אדם מרגיש בה כל עיקר, והסיבה שלא מרגישים היא בגלל שהבשר עצמו של האדם התגשם והתעבה, כמו שעיני רואות כמה בני אדם שעורות אצבעותיהם וידיהם עב וגס, ויש שעורותיהן כבשרם ממש. וזה ברור שהבודקים שהעור שלהם דק ירגישו בבדיקת הסכין בבשר, והאמוראים היה להם בשר חי וטהור, ממילא היו יכולים להרגיש בבדיקה.
ומה הסיבה שלאמוראים היה בשר חי וטהור, ואילו בשרם של האנשים בתקופות מאוחרות יותר התגשם יותר, אומר הפרי תואר שתי סיבות לכך. האחת. 'לצד טהרת נפשם היה בשרם כזכוכית לבנה' דהיינו שטהרת לבו של האדם משפיעה באופן ישיר על בשרו הגשמי, כך פועלים הדברים בעולמו של הקב"ה, שכאשר מצחצח אדם נפשו, גם בשרו מתעדן יחד עמה.
אבל יש לו לרבי חיים בן עטר, סיבה נוספת, כדי להסביר את עדינות בשרם של האמוראים, והיא הנוגעת לעניינינו, "ואיבעית אימא, שעדיין לא האריכו כל כך בגלות ולא שבעו מי רוש (עשב מר – רש"י דברים לב, לב) היגונות והצרות – ולזה בשרם מפונק. מבהיל על הרעיון – האמוראים שעדיין לא השתקעו בגלות, ועדיין לא עברו על ראשם כל הצרות הפוקדות אותנו, היה גם בשרם עדין ומפונק. אבל אנחנו - שכבר שבענו יגונות – בשרנו עב וגס. עכשיו נעשה קל וחומר פשוט, אם הצרות משפיעות על החומר, על אחת כמה וכמה שיש להן השפעה על הנפש, הנעשית אף היא עבה וגסה, ואין בכוחה להרגיש את הצרות, וממילא בשרינו אינו נעשה חידודין חידודין. כל זה מלמד זכות על עם ישראל (אוצר אפרים - בפרשתנו).
מדוע הוצרכו מאה ועשרים ריבוא מלאכים?!
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (יט, ח). דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים – אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום (שבת פח.). 'מקשים העולם' מדוע להנחת הכתרים על ראש ישראל הספיקו שישים ריבוא מלאכים, ואילו להסרתם מראש ישראל לאחר שחטאו היה צורך במאה ועשרים ריבוא מלאכים? התוספות (שבת פח. ד"ה ירדו) מיישבים זאת על פי הכלל "גדולה מידה טובה ממידת פורענות", ולכן מלאך טוב יכול היה לקשור ב' כתרים אולם מלאך חבלה לא היה לו כח להסיר כתר אחד.
רבינו האור החיים הק' בספרו חפץ ה' על הש"ס מבאר באופן אחר:
יתכן שגם מצד אמירת נעשה ונשמע, אף אם לא היו מקדימים את ה"נעשה" ל"נשמע", היו זוכים לכתרים. אולם הרי ידוע הכלל ש"אין מלאך אחד עושה ב' שליחויות", ואם כן לכאורה לא יתכן שמלאך אחד יניח שני כתרים משונים זה מזה – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע", ולכך דקדק בלשונו ואמר "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, כי ה"נעשה" כשלעצמו כבר מחייב גם את השמיעה, כי אי אפשר לעשות בטרם שומעים איך ומה לעשות, ואם כן במצב זה השמיעה והעשייה הם דבר אחד, ולכן הספיק מלאך אחד לכל שני כתרים ובסך הכל שישים ריבוא מלאכים. אולם כאשר חטאו ישראל, היה צורך במלאך נפרד לכל כתר, כי עתה אין לא שמיעה ולא עשייה, ואם כן הם שני עניינים נפרדים – הזקוקים לשני מלאכים שונים...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
