ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
ובאמת, גדולי ישראל האמתיים כואבים את כאבו של עם ישראל ומתייסרים מאוד כששומעים הצרות הפוקדות משפחות רבות, אבל כדי 'להמתיק' מעט את דבריו של ר' חצק'ל, וללמד מעט זכות על עם ישראל, נצטט כאן קדם מתוך דבריו המופלאים של בעל הפרי תואר על שלחן ערוך יורה דעה, הלא הוא רבי חיים בן עטר זי"ע, בעל אור החיים הק' על התורה. מתוך הדברים נוכל להבין מדוע יש כאלה שבשרם אינו נעשה חידודין חידודין למשמע הצרות המתגברות.
בשו"ע יו"ד בהלכות שחיטה (סימן יח הלכה ט') כתב: שבדיקת סכינין צריכה אבישרא, היינו שצריך לבדוק את הסכין גם על הבשר עצמו (של הבודק), ולא רק הציפורן.
הפרי תואר מנסה להסביר מדוע לא ראינו כיום שעושים זאת, ובתוך דבריו יש דברים מופלאים מאוד, שיש בהם משום לימוד זכות על עם ישראל.
הסיבה שלא בודקים את הסכין בבשר, אומר בעל האור החיים, היא משום כי אין אדם מרגיש בה כל עיקר, והסיבה שלא מרגישים היא בגלל שהבשר עצמו של האדם התגשם והתעבה, כמו שעיני רואות כמה בני אדם שעורות אצבעותיהם וידיהם עב וגס, ויש שעורותיהן כבשרם ממש. וזה ברור שהבודקים שהעור שלהם דק ירגישו בבדיקת הסכין בבשר, והאמוראים היה להם בשר חי וטהור, ממילא היו יכולים להרגיש בבדיקה.
ומה הסיבה שלאמוראים היה בשר חי וטהור, ואילו בשרם של האנשים בתקופות מאוחרות יותר התגשם יותר, אומר הפרי תואר שתי סיבות לכך. האחת. 'לצד טהרת נפשם היה בשרם כזכוכית לבנה' דהיינו שטהרת לבו של האדם משפיעה באופן ישיר על בשרו הגשמי, כך פועלים הדברים בעולמו של הקב"ה, שכאשר מצחצח אדם נפשו, גם בשרו מתעדן יחד עמה.
אבל יש לו לרבי חיים בן עטר, סיבה נוספת, כדי להסביר את עדינות בשרם של האמוראים, והיא הנוגעת לעניינינו, "ואיבעית אימא, שעדיין לא האריכו כל כך בגלות ולא שבעו מי רוש (עשב מר – רש"י דברים לב, לב) היגונות והצרות – ולזה בשרם מפונק. מבהיל על הרעיון – האמוראים שעדיין לא השתקעו בגלות, ועדיין לא עברו על ראשם כל הצרות הפוקדות אותנו, היה גם בשרם עדין ומפונק. אבל אנחנו - שכבר שבענו יגונות – בשרנו עב וגס. עכשיו נעשה קל וחומר פשוט, אם הצרות משפיעות על החומר, על אחת כמה וכמה שיש להן השפעה על הנפש, הנעשית אף היא עבה וגסה, ואין בכוחה להרגיש את הצרות, וממילא בשרינו אינו נעשה חידודין חידודין. כל זה מלמד זכות על עם ישראל (אוצר אפרים - בפרשתנו).
מדוע הוצרכו מאה ועשרים ריבוא מלאכים?!
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (יט, ח). דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים – אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום (שבת פח.). 'מקשים העולם' מדוע להנחת הכתרים על ראש ישראל הספיקו שישים ריבוא מלאכים, ואילו להסרתם מראש ישראל לאחר שחטאו היה צורך במאה ועשרים ריבוא מלאכים? התוספות (שבת פח. ד"ה ירדו) מיישבים זאת על פי הכלל "גדולה מידה טובה ממידת פורענות", ולכן מלאך טוב יכול היה לקשור ב' כתרים אולם מלאך חבלה לא היה לו כח להסיר כתר אחד.
רבינו האור החיים הק' בספרו חפץ ה' על הש"ס מבאר באופן אחר:
יתכן שגם מצד אמירת נעשה ונשמע, אף אם לא היו מקדימים את ה"נעשה" ל"נשמע", היו זוכים לכתרים. אולם הרי ידוע הכלל ש"אין מלאך אחד עושה ב' שליחויות", ואם כן לכאורה לא יתכן שמלאך אחד יניח שני כתרים משונים זה מזה – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע", ולכך דקדק בלשונו ואמר "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, כי ה"נעשה" כשלעצמו כבר מחייב גם את השמיעה, כי אי אפשר לעשות בטרם שומעים איך ומה לעשות, ואם כן במצב זה השמיעה והעשייה הם דבר אחד, ולכן הספיק מלאך אחד לכל שני כתרים ובסך הכל שישים ריבוא מלאכים. אולם כאשר חטאו ישראל, היה צורך במלאך נפרד לכל כתר, כי עתה אין לא שמיעה ולא עשייה, ואם כן הם שני עניינים נפרדים – הזקוקים לשני מלאכים שונים...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














