ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיון תשנ"ג
שאלה:
שליח מא"י שלא אומר "יראו עינינו" בתפילת ערבית, האם יש לו לענות אמן אחרי ברכת הקהל?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
391 - פתיחת חנות המנוהלת בשותפות עם גויים
392 - עניית אמן על ברכת "יראו עינינו"
393 - תוקפו של גיור קונסרבטיבי לעניין הצטרפות לקהילה
טען עוד
תשובה:
אין להפסיק בתפילת ערבית בין גאולה לתפילה 1 , ומכיון שתיקנו חכמים ברכת "השכיבנו" וברכת "יראו עינינו", כגאולה אריכתא דמיא 2 , ואינן נחשבות להפסק. אומנם לגבי עניית "אמן" אחרי ברכתם יש אוסרים 3 ויש מתירים 4 , וגם בן ארץ-ישראל שנמצא בחו"ל, אף על פי שאינו נוהג לומר "יראו עינינו" 5 , יענה "אמן" 6 .
^ 1.מס' ברכות (דף ד ע"ב) "איזהו בן העולם הבא, זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית". וכך נפסק בשו"ע או"ח סי' רלו סעיף ב.
^ 2.הגמ' בברכות (שם) שואלת, מדוע "השכיבנו" אינה נחשבת הפסק, ומתרצת: "כיון דתקנו רבנן השכיבנו, כגאולה אריכתא דמיא", וכך כתבו בתוס' ד"ה דאמר (שם) לעניין ברכת "יראו עינינו".
^ 3.בספר "בן איש חי" (פ' פקודי, אות ה, שנה ראשונה) "אין להפסיק בין ברכות של ערבית לתפילה אלא לברכת השכיבנו, וענית קדיש, וחמישה אמנים דקדיש ותו לא... גם 'אמן' דברכת 'שומר עמו ישראל' לא יענה, כי זה אמן דברכות הוא, ואין עונים כאן אמנים דברכות".
^ 4.א. הרמ"א (סי' קיא סעיף א) כתב לעניין תפילת שחרית: "ויש אומרים שמותר לענות אמן על 'גאל ישראל', וכן נוהגים", ואם כן - כל שכן בערבית.
"בית יוסף" כתב (בסימן הנ"ל) בעניין תפילת שחרית: "ולא יפסיק באמן אחר 'גאל ישראל' ולא בשום פסוק", ואילו בעניין תפילת ערבית (סי' רלו סעיף ב) כתב: "אין לספר בין גאולה דערבית לתפילה", ואין ניכרת דעתו לעניין עניית "אמן". ואולם בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ב סי' ל) כתב: "להתיר ענית אמן, ודוקא של אותה ברכה שמברך עכשיו, משום שהבית יוסף הנ"ל (סי' רלו) פסק, דמותר להכריז בין גאולה לתפילה ולומר 'יעלה ויבוא', ומשום דהוי לצורך". כן כתב הרשב"א בתשובה (סי' רצג). ואם כן, כל שכן בעניית "אמן" של אותה הברכה.
ב. בשו"ת "פנים מאירות" (סי' נט) התיר לענות "אמן" דאותה ברכה בברכת "להניח תפילין", בין ברכה להנחה. משמע דעניית "אמן" של אותה הברכה לא הוי הפסק.
^ 5.בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ב סוף סי' קב, עמ' שלט) כתב: "דברכת 'יראו עיננו' לא תלויה במקומות, אם לומר אותה או לא, אלא במנהג. אלא דבא"י כאשר הגיעו תלמידי הגר"א ותלמידי הגרש"ז בעל התניא הנהיגו שלא לומר, כך נשתרש המנהג בא"י שלא לומר".
^ 6.דעת מרן הרב שאול ישראלי - משום דעניין סמיכת גאולה לתפילה ממילא לא נשמר, מצד אמירת הקדיש. וכיון שהללו האומרים את ברכת "יראו עינינו" שומרים על מנהג שנהגו, ובדין נהגו, כיון שמסיימים בברכה, גם אם אין הוא מתפלל עמהם בעצם התפילה, יענה אמן (ודומה קצת למה דאמרינן חולין דף מט ע"ב: "אינהו מיכל אכלי ולדידן מיסתם נמי לא סתים?").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
