ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וז"ל התורה:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:...ֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד ט-יא).
וז"ל הנביא:
"...וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
הקולות והעשן שליוו את ההתגלות בהר סיני:
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת ... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן " (שם, כ' יד) הם הם שליוו את הקדשת ישעיהו "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן " (שם, שם ד).
הזעזוע והפחד גם הם משותפים לשני המאורעות. בפרשתנו נאמר:
"וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ ... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת " (שם, שם טו).
בהפטרה נאמר:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ..." (שם ה).
נשתדל השבוע לבאר את הביטוי "נִדְמֵיתִי". רש"י על אתר אכן מפרש (אע"פ שאינו מזכיר ההקבלה למעמד הר סיני): "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". לעומתו הרד"ק בשם אביו מסביר "פירוש נדמתי, נשתתקתי", כך גם פירש ר"י קרא. פירוש זה פותח בפנינו צוהר לתופעה, שאם אכן היא קיימת, יש לה משמעות אדירה על חיי הנביא ועל הבנתנו את הנבואות.
פרק ו' בישעיהו מתוארך ל"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (שם א). על פי שיטת התרגום ורש"י הכוונה לזמן בו עוזיהו נצטרע, בעקבות כניסתו להקטיר קטורת. מאורע זה התרחש בשנה העשרים ושבע למלכותו (עיינו ברש"י למלכים ב ט"ו א). הפרק הבא בספר ישעיהו נאמר לשיטתם בשנת ד לאחז נכדו, כמבואר בפסוק הפותח:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ..." (וברש"י שם).
מיד לאחר שעוזיהו נצטרע, עלה לשלטון בנו יותם שמלך שש עשרה שנה (מלכים ב ט"ו לג). אם כך חלפו עשרים שנה בין הפטרת פרשתנו לבין הנבואה הבאה בספר ישעיהו. מה קרה בינתיים? יתכן ותשובה לכך מצויה בתגובתו של הנביא להתגלות הנשגבה:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ...".
המראה הנורא גורם להשתתקותו של הנביא למשך תקופה מאוד ארוכה. תופעה מעין זו אנו מוצאים גם אצל הנביא יחזקאל שגם הוא זכה למחזות מקבילים:
"וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ: וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר (מעשה מרכבה של פרק י) וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל נְהַר כְּבָר (מעשה מרכבה של פרק א) וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי: וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים" (יחזקאל מ"ג ב-ד).
יחזקאל שתק כנראה תקופה ארוכה עד שקיבל רשות לפתוח שוב את פיו (עיינו ג' כו-כז, כ"ד יז, כז).
יתכן ובכך תוסבר גם הפסקת נבואתו של עמוס מיד אחרי שנתנבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים ...".
נבואה שמקבילה לנבואה של ישעיהו בהפטרתנו.
אולי בכך תוסבר גם העלמותו והאלמותו דום של מיכיהו אחרי שניבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
כך אולי יפתח לנו צהר חדש להבנת שתיקתו של אהרון אחרי התפרצותם של בניו עם קטרת אל הקודש. מעשה שמקביל למעשהו של עוזיהו שגרם להתגלות אל ישעיהו (עיינו ברשב"ם לויקרא י' ג).
כך נסגר המעגל שהרי להרבה שיטות מעשה נדב ואביהו הינו תוצאה של אותה ראיה בהר סיני, שבה פתחנו את דברינו.
הבה נתפלל כי נזכה שוב לחזות בחזרת השכינה לירושלים אבל בדרך של "לַחֲזוֹת בנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
