ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וז"ל התורה:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:...ֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד ט-יא).
וז"ל הנביא:
"...וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
הקולות והעשן שליוו את ההתגלות בהר סיני:
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת ... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן " (שם, כ' יד) הם הם שליוו את הקדשת ישעיהו "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן " (שם, שם ד).
הזעזוע והפחד גם הם משותפים לשני המאורעות. בפרשתנו נאמר:
"וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ ... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת " (שם, שם טו).
בהפטרה נאמר:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ..." (שם ה).
נשתדל השבוע לבאר את הביטוי "נִדְמֵיתִי". רש"י על אתר אכן מפרש (אע"פ שאינו מזכיר ההקבלה למעמד הר סיני): "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". לעומתו הרד"ק בשם אביו מסביר "פירוש נדמתי, נשתתקתי", כך גם פירש ר"י קרא. פירוש זה פותח בפנינו צוהר לתופעה, שאם אכן היא קיימת, יש לה משמעות אדירה על חיי הנביא ועל הבנתנו את הנבואות.
פרק ו' בישעיהו מתוארך ל"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (שם א). על פי שיטת התרגום ורש"י הכוונה לזמן בו עוזיהו נצטרע, בעקבות כניסתו להקטיר קטורת. מאורע זה התרחש בשנה העשרים ושבע למלכותו (עיינו ברש"י למלכים ב ט"ו א). הפרק הבא בספר ישעיהו נאמר לשיטתם בשנת ד לאחז נכדו, כמבואר בפסוק הפותח:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ..." (וברש"י שם).
מיד לאחר שעוזיהו נצטרע, עלה לשלטון בנו יותם שמלך שש עשרה שנה (מלכים ב ט"ו לג). אם כך חלפו עשרים שנה בין הפטרת פרשתנו לבין הנבואה הבאה בספר ישעיהו. מה קרה בינתיים? יתכן ותשובה לכך מצויה בתגובתו של הנביא להתגלות הנשגבה:
"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי ...".
המראה הנורא גורם להשתתקותו של הנביא למשך תקופה מאוד ארוכה. תופעה מעין זו אנו מוצאים גם אצל הנביא יחזקאל שגם הוא זכה למחזות מקבילים:
"וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ: וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר (מעשה מרכבה של פרק י) וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל נְהַר כְּבָר (מעשה מרכבה של פרק א) וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי: וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים" (יחזקאל מ"ג ב-ד).
יחזקאל שתק כנראה תקופה ארוכה עד שקיבל רשות לפתוח שוב את פיו (עיינו ג' כו-כז, כ"ד יז, כז).
יתכן ובכך תוסבר גם הפסקת נבואתו של עמוס מיד אחרי שנתנבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים ...".
נבואה שמקבילה לנבואה של ישעיהו בהפטרתנו.
אולי בכך תוסבר גם העלמותו והאלמותו דום של מיכיהו אחרי שניבא:
"רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
כך אולי יפתח לנו צהר חדש להבנת שתיקתו של אהרון אחרי התפרצותם של בניו עם קטרת אל הקודש. מעשה שמקביל למעשהו של עוזיהו שגרם להתגלות אל ישעיהו (עיינו ברשב"ם לויקרא י' ג).
כך נסגר המעגל שהרי להרבה שיטות מעשה נדב ואביהו הינו תוצאה של אותה ראיה בהר סיני, שבה פתחנו את דברינו.
הבה נתפלל כי נזכה שוב לחזות בחזרת השכינה לירושלים אבל בדרך של "לַחֲזוֹת בנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
