ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
השבוע תוך כדי הנקיונות לפסח חשבתי לעצמי איך נוכל השנה להרגיש בני חורין? הרי אנו מוגבלים ביציאה למרחב, אסור לנו לעשות הרבה דברים שאנחנו אוהבים וחפצים, לא לכל מקום שאנחנו רוצים לצאת אנו מורשים. זו ממש לא חרות!
חשבתי על ליל הסדר. לפי המצב כרגע נראה שיש אפשרות שנערוך את הסדר עם מעט מקרובינו, בגדים חדשים לא בטוח שנלבש, לא נראה שנוכל לשמח את נשותינו בתכשיטים, ובכלל, האווירה מאוד מתוחה ומעיקה, ולא נותנת להרגיש גאולה ושמחה.
כמובן שאנחנו מתפללים ומקווים שנזכה עד חג פסח שהמגפה תתבטל ותעבור מן העולם ושנזכה לגאולה השלמה, לאכול מן הזבחים והפסחים בבית מקדשנו מתוך הרחבה ושמחת הלב והנפש.
לעת עתה, לפי דברי הרב זצ"ל, נראה שיש לנו הזדמנות להבין מהי חרות אמיתית.
חרות כשמה כן היא - אינה תלויה בשום דבר! אם אני רוצה להרגיש בן חורין וגאול בתנאים שנראים לי איך שראוי וצריך להיות לבן חורין, אז אני לא גאול, כי גאולה זה לקבל את המצב הנוכחי איך שהוא, איך שהקב"ה מנהיג את עולמו בדברים שאינם תלוים בבחירה שלי.
אם אני מצייר את ליל הסדר כלילה של חרות ואני מדמיין איך אני אמור להיות ולהיראות, ומה התפאורה שצריכה להיות ברקע כדי להיות בן חורין, אז אני לא בן חורין אלא אני עבד לדמיונות שלי… גאולה היא אמונה! אמונה שכך זה הכי טוב, כי כך הקב"ה רוצה, ובבחירתי אני משתלב בהנהגת עולמו.
ישנה הלכה בשולחן ערוך (הלכות ליל הסדר סימן תע"ג סימן א) שהרמ"א כותב: "ובעל הבית לא ימזוג בעצמו, רק אחר ימזוג לו דרך חירות". לפני כמה שנים התארחתי אצל משפחה אחת בליל הסדר וראיתי איך בעל הבית מקפיד על הלכה זו, כי הרי הוא רצה להרגיש בן חורין... וחשבתי לעצמי שאם הוא כל כך כועס ומקפיד על כך ודורש שאחרים יעשו עבורו, אך זהו סימן שהוא עבד לאחרים שיתנו לו "אישור" שהוא אכן חי בחרות.
קראנו בסוף פרשת כי תשא "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו". כותב על כך 'השפת אמת' זיע"א (תרומה, תרמ"ד), שמשה רבינו בענוותנותו כל כך היה בטל אל הקב"ה, והיה במדריגה כזו עליונה, שלא עניין אותו אם קרנו פניו או לא, אלא הוא היה עבד ה' בפשטות, ודווקא בגלל שלא שם את זה למבחן, זכה שקרנו אור פניו.
לתוספת ביאור, שמעתי מהרב ארז משה דורון שליט"א דוגמה לכך שהאדם צריך לעבוד את ה', ולא להיות עבד לחיצוניות שלו. למשל, אדם רוצה להתעלות ולהיות יותר רוחני, אז אחרי כל לימוד תורה והתגברות על גשמיות, הוא רץ למראה לראות האם רואים על פניו יותר רוחניות ואור... זה רק מראה שהאדם לא באמת עבד ה', כי כל עוד הוא זקוק לאישור ממישהו או משהו חיצוני לו, הוא עדיין תלותי ולא בן חורין. האדם צריך להגיע לביטול גמור לרצון ה', ולא להעמיד למבחן תוצאות ואינטרסים אישיים, וכלשון ה'שפת אמת' (שם) "ולא לחפוץ לידע ערך הטובה שנעלמה מעיני כל חי".
רבינו הקדוש כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן י) "כי שמחה הוא עולם החרות, בבחינת 'כי בשמחה תצאו', שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ואינו בבחינת גלות". שמחה היא להיות 'אני', להשתחרר מכל הכבלים הדמיוניים שיצרתי לעצמי.
גלות היא, שהשכל מנהיג אותי לפי 'האמונות' שקבעתי לעצמי, ועל פיהם אני מתנהל. אם אני לא שמח ולא מרוצה מעצמי וממשיך לקנא באחרים זה בגלל שחקקתי בדעתי אמונה ש'כך צריך להיות'. אולם, גאולה היא, כשאני בשמחה ואני נפרד מכל התוכניות והחלומות, אני חי את המציאות שהקב"ה שם אותי בה, שלם איתה, ובוחר לפעול מתוכה ודרכה.
יש לציין דבר מעניין שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א לבנו רבי יצחק זצ"ל (עלים לתרופה, צח), שמדבריו גם למדים שחרות אמיתית היא לא להעמיד את עצמי במבחן אם אני בשמחה או לא, חרות אמיתית היא פשוט להיות. בן חורין הוא זה שלא תלותי בשום דבר חיצוני, ואפילו לא בהרגשה 'האם אני בן חורין'. ואלו דבריו:
"וּבָזֶה רָאוּי לְךָ לְשַֹמֵּחַ נַפְשְׁךָ בֶּחָג הַקָּדוֹש הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ, חֲזַק וֶאֱמַץ לְשַֹמֵּחַ עַצְמְךָ וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּמְחָה, וְהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינְךָ שָֹמֵחַ כָּרָאוּי, וְלא תִּהְיֶה עָלֶיךָ שִֹמְחַת יוֹם טוֹב לְמַשּאוֹי, רַק תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין".
לסיום, אני מרגיש צורך להביא מה שכתבתי בשנה שעברה, על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זיע"א, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה. ויש לנו אפשרות להתפלל ולבקש על כל חודש וחודש לפי עיניינו ומהותו ברוחניות ובגשמיות, וכך לזכות לשנה טובה ובריאה, ושהקב"ה יבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות וישלח לנו משיח צדקנו ברחמים ובחסדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
