ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיון תשנ"ג
שאלה
במילה שיש בה סכנת זיהום איי.די.אס (למשל, כשהנימול הוא בן של סיירופוזיסיוויס) האם מותר לפרוע בכפפות ובמספריים ו/או למצוץ במכשיר יד כדי למנוע הדבקות במחלה?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
397 - מכירת מקוה שמצבו רעוע
398 - פריעה בכפפות ובמספריים ומציצה במכשיר מחשש הדבקה במחלות
399 - פתיחת נעילה חשמלית בשבת במקום סכנה
טען עוד
במקום שיש סכנת זיהום אידס, מותר לפרוע בכפפות1 ובמספריים2, ו/או למצוץ במכשיר-יד, או בשפופרת עם גומי, או בכל מכשיר אחר3, ובכל מקרה לכתחילה אין להסתפק בקינוח בלבד4.
___________________________________________________
1 עיין "ספר הברית" לרב משה בונם פירוטינסקי (סי' רסד ליקוטי הלכות ס"ק עז). ואף שסיים שם בצריך עיון, נראה שבסכנת זיהום של אידס אין בלבישת כפפות דרך בזיון למצוה, ואף יש חובה בכך משום פיקוח נפש.
2 פריעה בציפורן נזכרה ב"ילקוט שמעוני" (תהלים רמז תשכג) על הפסוק: "כל עצמותי תאמרנה" - אמר דוד, אני משבחך בכל אברי ומקיים בהן המצוות... צפרניים לעשות בהן פריעה או מליקת העוף. אך להלכה התירו לפרוע גם על-ידי חיתוך בכלי, משום שעיקר הפריעה הוא לגלות העטרה גם מן העור הרך, עיין שו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קנה), ובאריכות ב"ספר הברית" (סי' רסד, בביאור הלכה, עמ' רו-ריג).
3 בעניין המציצה יש ג' שיטות:
א. שיטת ה"חת"ם סופר" (בתשובתו לר' אליעזר הורוויץ): אפשר אפילו בספוג טבול ביין או במים, אם הרופאים יעידו שהפעולה שוה למציצה בפה, שכן מציצה בפה דווקא היא רק על-פי סוד.
ב. שיטת ה"בנין ציון" (בתשובותיו ח"א סי' כג-כד): מציצה צריכה להיות דווקא ע"י המשכה ולא ע"י דחיקה, ועל כן צריך דווקא ע"י מציצה ולא מספיק קינוח בספוג.
ג. שיטת המהר"י אסאד (בתשובותיו סי' רנח) והמהר"ם שי"ק (בתשובותיו חלק או"ח סי' קנב): המצוה דווקא בפה, ואין לשנות.
על כן, במקום סכנת זיהום אידס ודאי מותר למצוץ בכל מכשיר שעושה פעולת יניקה, משום שבכך זה טוב גם לשיטת ה"חת"ם סופר", וגם לשיטת ה"בנין ציון".
4 מכיוון שבזה אינו מקיים את חיוב המציצה לפי שיטת ה"בנין ציון", ויש חשש סכנה לילד. ועיין באריכות ב"ספר הברית" (סי' רסד בביאור הלכה, עמ' ריג-רכו).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
