ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
ראו ראשי הקהילה, שהמחלוקות והקטטות מתרבות, ותקנו שלא ישוחחו התלמידים אלו עם אלו, ובעיר השתרר שקט לתקופה מסויימת.
אולם, לא ארכו הימים, ובישיבתו של רב העיר נתקלו בקושיא גדולה. הרב יישב את הקושיא בפלפול ארוך ומבריק, ותלמידיו לא היו מסוגלים להתאפק. הם היו בטוחים שראש הישיבה השניה לא הגיע לעומק הבנתו של רבם, ופנו לברר אצל עמיתיהם, מה אמרו בסוגיא. הם הופתעו לגלות, שראש הישיבה השני הגיה את הגמרא, ואמר שחסרה כאן האות ו', וממילא הקושיא מתורצת.
כמובן, שתלמידי הראשונה לגלגו על התירוץ הפשטני, והמחלוקת פרצה בעוז..
כשראו ראשי הקהילה שתקנתם הופרה, החליטו לשלוח את השאלה בסוגיא לגדול הדור ההוא, רבי שלמה מאמסטרדם, ומי מהרבנים שרבי שלמה יצדד בדעתו, יכהן כרב העיר וראש ישיבה, והשני יאלץ להתפטר ממשרתו.
והנה הגיע מכתב התשובה מרבי שלמה. כל בני העיר התאספו בבית הקהילה, וציפו במתח לשמוע את ההכרעה. רב העיר עשה לעצמו סימן – אם המכתב יהיה עבה, סימן שתשובתו היא הנכונה, ורבי שלמה מתפלפל בדבריו. אך אם המכתב יהיה דק, סימן שרבי שלמה צידד בבר פלוגתתו, שהרי זו הגהה לשונית פשוטה.
והנה, המכתב היה עבה, עבה מאד...
פתחו את המכתב, ומצאו בפנים מספר דפים, מלאים בתשבחות לשני גדולי ישראל הדרים בלובלין. ובסוף המכתב היה דף גדול מקופל, ובו מצויירת אות ו' גדולה...
(הסיפור מופיע בספר 'שרי המאה'. הרב הוכרח לגלות מהעיר, אולם זכה לחבר פירוש חשוב למסכתות רבות בש"ס, ועד היום ספרו נלמד רבות...).
כמובן, לא כל אחד יכול להגיה בספרי הקדמונים, אולם לעיתים היכולת להגיע לגרסה המקורית מיישבת קושיות רבות. ובאופן כללי יותר, היכולת להגיע לעומק האמת בצורה בהירה, מייתרת את הצורך בפלפולים ארוכים, קושיות ותירוצים.
בדור שלנו, מי שעסק בכך רבות הוא הרב יוסף קפאח (שיום הזכרון שלו ב- יח תמוז), שתרגם וההדיר את הרמב"ם ועוד ראשונים, לפי כתבי יד עתיקים ומדוייקים.
פעם אחת, אמר הרב קפאח, על הפלפולים סביב תורתו של רמב"ם, מבלי שמעיינים היטב בלשונו ובכתבי היד המדוייקים, "רמב"ם צריך להבין, לא לתרץ". (חכמה מקדם, עמ' 180).
וכשם שנקודת אמת בהירה ומדוייקת בתורה, מייתרת פלפולים רבים. כך, פעמים רבות, כשמוצאים את נקודת העומק האמיתית אותה מחפשים האנשים, מיישבים סכסוכים ומחלוקות רבות. מריבות רבות נובעות מזוויות מפרשנות מוטעית או מחשש שהשני שואף להתפשט יותר ממה שהוא מצהיר, אך באמת על הנקודה עצמה, שני הצדדים מסכימים.
כך מצאנו אצל פנחס, שבזכות קנאתו התברך בשתי בריתות – ברית כהונת עולם וברית שלום. וכבר תמהו – הכיצד שתי בריתות אלו עולות בקנה אחד עם הקנאות, והלא הקנאי הוא איש האמת התופס צד אחד בחריפות, ואילו הכהן הגדול איש השלום אמור להכיל את כל הצדדים?
(על שאלה זו, עמדנו כבר בעבר בבימה זו, אך כאן נביא כיוון נוסף לתירוץ). מצאנו בגמרא (זבחים קא:) שתי דעות אימתי נתכהן פנחס – רבי אלעזר בשם רבי חנינא סבר ש"לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי", ככתוב בפרשתנו.
לעומתו, רב אשי אומר שכהונתו של פנחס ניתנה לו מפני "ששם שלום בין השבטים". בימי יהושע, בנו שבטי עבר הירדן המזרחי מזבח גדול על הירדן. שבטי עבר הירדן המערבי חשדו בהם שהם סרים מאחרי ה' ועוזבים את המשכן, וכמעט פרצה מלחמה בין השבטי משני עברי הירדן. בראש משלחת השלום, עמד פנחס, שגישר והעלה שהמזבח נבנה בכוונה להצהיר אמונים לה', ולהראות שהעם כולו משני עברי הירדן הוא עם אחד הנאמן לה'. כאן, לראשונה בתנ"ך נקרא פנחס בשם 'פנחס הכהן'.
בהמשך, עולה מהגמרא שאין כאן מחלוקת אמוראים, אלא לפירוש רש"י יש כאן שני שלבים בכהונת פנחס, בהריגת זמרי הפך פנחס לכהן, וכששם שלום בין השבטים הפכו הוא וזרעו אחריו לכהנים גדולים.
וכאן גם גנוז התירוץ לתמיהתנו. קנאי הוא מי שמחפש את נקודת האמת הצרופה עד הסוף. לכן, דווקא פנחס הקנאי, ידע גם לאת את נקודת האמת הפנימית, ומכוחה לגלות שהמחלוקות נובעות מפרשנות מוטעית, ובאמת על נקודת האמת כולם מסכימים.
כך בתחילה הפך פנחס לכהן משרת ה', ומתוך כך בהמשך שם שלום בין השבטים, והפכך לכהן גדול הנושא את כל שבטי העם על לוח ליבו.
ויהי רצון, שאף אנו נדע לגלות את נקודות האמת המוסכמות, ומכוחן להאיר ולגרש את כל צללי השקר של המחלוקות!
כלי יקר על הפרשה ציווי נתינת נחלת צלפחד לבנותיו וסמיכת פרשת עליית משה להר נבו
כלי יקר פרשת פנחס חלק ב'
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אי אפשר לבד!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
