ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
ראו ראשי הקהילה, שהמחלוקות והקטטות מתרבות, ותקנו שלא ישוחחו התלמידים אלו עם אלו, ובעיר השתרר שקט לתקופה מסויימת.
אולם, לא ארכו הימים, ובישיבתו של רב העיר נתקלו בקושיא גדולה. הרב יישב את הקושיא בפלפול ארוך ומבריק, ותלמידיו לא היו מסוגלים להתאפק. הם היו בטוחים שראש הישיבה השניה לא הגיע לעומק הבנתו של רבם, ופנו לברר אצל עמיתיהם, מה אמרו בסוגיא. הם הופתעו לגלות, שראש הישיבה השני הגיה את הגמרא, ואמר שחסרה כאן האות ו', וממילא הקושיא מתורצת.
כמובן, שתלמידי הראשונה לגלגו על התירוץ הפשטני, והמחלוקת פרצה בעוז..
כשראו ראשי הקהילה שתקנתם הופרה, החליטו לשלוח את השאלה בסוגיא לגדול הדור ההוא, רבי שלמה מאמסטרדם, ומי מהרבנים שרבי שלמה יצדד בדעתו, יכהן כרב העיר וראש ישיבה, והשני יאלץ להתפטר ממשרתו.
והנה הגיע מכתב התשובה מרבי שלמה. כל בני העיר התאספו בבית הקהילה, וציפו במתח לשמוע את ההכרעה. רב העיר עשה לעצמו סימן – אם המכתב יהיה עבה, סימן שתשובתו היא הנכונה, ורבי שלמה מתפלפל בדבריו. אך אם המכתב יהיה דק, סימן שרבי שלמה צידד בבר פלוגתתו, שהרי זו הגהה לשונית פשוטה.
והנה, המכתב היה עבה, עבה מאד...
פתחו את המכתב, ומצאו בפנים מספר דפים, מלאים בתשבחות לשני גדולי ישראל הדרים בלובלין. ובסוף המכתב היה דף גדול מקופל, ובו מצויירת אות ו' גדולה...
(הסיפור מופיע בספר 'שרי המאה'. הרב הוכרח לגלות מהעיר, אולם זכה לחבר פירוש חשוב למסכתות רבות בש"ס, ועד היום ספרו נלמד רבות...).
כמובן, לא כל אחד יכול להגיה בספרי הקדמונים, אולם לעיתים היכולת להגיע לגרסה המקורית מיישבת קושיות רבות. ובאופן כללי יותר, היכולת להגיע לעומק האמת בצורה בהירה, מייתרת את הצורך בפלפולים ארוכים, קושיות ותירוצים.
בדור שלנו, מי שעסק בכך רבות הוא הרב יוסף קפאח (שיום הזכרון שלו ב- יח תמוז), שתרגם וההדיר את הרמב"ם ועוד ראשונים, לפי כתבי יד עתיקים ומדוייקים.
פעם אחת, אמר הרב קפאח, על הפלפולים סביב תורתו של רמב"ם, מבלי שמעיינים היטב בלשונו ובכתבי היד המדוייקים, "רמב"ם צריך להבין, לא לתרץ". (חכמה מקדם, עמ' 180).
וכשם שנקודת אמת בהירה ומדוייקת בתורה, מייתרת פלפולים רבים. כך, פעמים רבות, כשמוצאים את נקודת העומק האמיתית אותה מחפשים האנשים, מיישבים סכסוכים ומחלוקות רבות. מריבות רבות נובעות מזוויות מפרשנות מוטעית או מחשש שהשני שואף להתפשט יותר ממה שהוא מצהיר, אך באמת על הנקודה עצמה, שני הצדדים מסכימים.
כך מצאנו אצל פנחס, שבזכות קנאתו התברך בשתי בריתות – ברית כהונת עולם וברית שלום. וכבר תמהו – הכיצד שתי בריתות אלו עולות בקנה אחד עם הקנאות, והלא הקנאי הוא איש האמת התופס צד אחד בחריפות, ואילו הכהן הגדול איש השלום אמור להכיל את כל הצדדים?
(על שאלה זו, עמדנו כבר בעבר בבימה זו, אך כאן נביא כיוון נוסף לתירוץ). מצאנו בגמרא (זבחים קא:) שתי דעות אימתי נתכהן פנחס – רבי אלעזר בשם רבי חנינא סבר ש"לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי", ככתוב בפרשתנו.
לעומתו, רב אשי אומר שכהונתו של פנחס ניתנה לו מפני "ששם שלום בין השבטים". בימי יהושע, בנו שבטי עבר הירדן המזרחי מזבח גדול על הירדן. שבטי עבר הירדן המערבי חשדו בהם שהם סרים מאחרי ה' ועוזבים את המשכן, וכמעט פרצה מלחמה בין השבטי משני עברי הירדן. בראש משלחת השלום, עמד פנחס, שגישר והעלה שהמזבח נבנה בכוונה להצהיר אמונים לה', ולהראות שהעם כולו משני עברי הירדן הוא עם אחד הנאמן לה'. כאן, לראשונה בתנ"ך נקרא פנחס בשם 'פנחס הכהן'.
בהמשך, עולה מהגמרא שאין כאן מחלוקת אמוראים, אלא לפירוש רש"י יש כאן שני שלבים בכהונת פנחס, בהריגת זמרי הפך פנחס לכהן, וכששם שלום בין השבטים הפכו הוא וזרעו אחריו לכהנים גדולים.
וכאן גם גנוז התירוץ לתמיהתנו. קנאי הוא מי שמחפש את נקודת האמת הצרופה עד הסוף. לכן, דווקא פנחס הקנאי, ידע גם לאת את נקודת האמת הפנימית, ומכוחה לגלות שהמחלוקות נובעות מפרשנות מוטעית, ובאמת על נקודת האמת כולם מסכימים.
כך בתחילה הפך פנחס לכהן משרת ה', ומתוך כך בהמשך שם שלום בין השבטים, והפכך לכהן גדול הנושא את כל שבטי העם על לוח ליבו.
ויהי רצון, שאף אנו נדע לגלות את נקודות האמת המוסכמות, ומכוחן להאיר ולגרש את כל צללי השקר של המחלוקות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
