ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה
תשובה
התשובה אינה מתייחסת למקרה הספציפי אלא לגבי גיור ונישואין רפורמים.
א. לפי מה שפסק הגר"מ פיינשטיין, גיור רפורמי אינו כלום. והרי הוא גוי, כמתחילה 1 . ואין קידושין תופסין כלל. ואסור להחמיר, להצריך גט 2 .
ב. נישואין ע"י רב רפורמי, אין לחוש להם כלל 3 . וגרע מנישואין אזרחיים 4 .
ג. אם ביהכ"נ אינו רפורמי במפורש. והראביי למד בישיבות — באופן שיש לחשוש, שהיו נוכחים ג' כשרים בשעת הגירות ושהיתה שם קבלת מצוות - יש לחשוש לגירות. וכן לקידושין שאח"כ. ולהצריך, לחומרא, גט כדת משה וישראל 5 .
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
433 - ענייה לדברים שבקדושה המשודרים בטלפון או אינטרנט
434 - "גרים" רפורמים וקונסרבטיבים — תפיסת קידושין והצורך בגט
435 - השימוש בגליצרין למאכל ולקוסמטיקה
טען עוד
1 "שהרי אין מילה וטבילה כדין. ואף אם מל וטבל כדין, צריך קבלת מצוות לפני ב"ד כשר (שו"ע יו"ד, סימן רס"ח, ס"ג). והרפורמים פסולין לעדות, שהרי הם כופרים בתורה מן השמים" — שו"ת אג"מ אבן העזר, חלק ג', סימן ג'.
2 "שהרי זה יהיה כעדות מהרב שסידר הגט שהוא גר ויצא מזה תקלה שישא אשה אחרת יהודית" — לשון האג"מ שם.
3 אין מעשה קידושין כלל. כיוון שנתינת הטבעות נעשית מאחד לשני, וכוונתם למתנות, ולא לקניין. ואף אין לשון קידושין. שהרי לא אמר לה, הרי את מקודשת לי. אלא, משיבים לשאלת ה"רב", שאכן הם מעונינים בחיי אישות, אך לא בקניין קידושין. שו"ת אג"מ אבן העזר, חלק ג', סימן כ"ה.
4 ששם, יש שחוששים לחזקה. שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. אבל כאן, בני הזוג חושבים שאלו קידושי ישראל, ואינו בועל לשם קידושין חדשים, אלא על דעת הקידושין הראשונים. ועיין באג"מ שהוא לעיל, וכן בתחומין ח"ז, עמוד 249.
ועיין עוד בשו"ת מהר"ם שיק אבן העזר, סימן כ"א.
5 כיוון שהמדובר בחשש אשת איש לעלמא. ולעומת חשש הרואים (שיחשבו שהוא ישראל), קיים חשש איסור ממש. בפרט, שבכה"ג, שאין מפורסם כרפורמי, אין על כך חשש לרואים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
