ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
שלום הרב, בקהילה שלנו השבת יש בר מצווה. אנחנו מתפללים כמובן בגינה ציבורית. בגלל הגשם/שמש המשפחה רוצה לשכור אוהל מתקפל ("גזיבו"). כיוון שזו גינה ציבורית אי אפשר להשאיר את הגזיבו פתוח כל השבת אלא רק בשעות התפילה. האם אפשר לסגור ולפתוח אותו בשבת? כמו כן, האם ניתן להזיז את הגזיבו ממקום למקום (כשיש עירוב)?
תשובה
עשיית אוהל עראי
הגמרא (שבת קלח.) אומרת שאסור מן התורה לבנות אוהל קבע, ואסור מדרבנן לבנות אוהל עראי )וכך נאמר גם בגמרא שבת קכה:) רש"י (קכה: ד"ה שאין) כותב שגם פריסת מחצלת ללא עשיית מחיצות נחשבת אוהל עראי: 'שאין עושין אהל עראי - לפרוס מחצלת על ארבע מחיצות או על ארבע קונדסים להיות צל לאהל מן החמה'. במקרה שלנו, הגזיבו (אם הוא נחשב עראי), משמש עבור צל או הגנה מהגשם, ולכן על אף שאין לו מחיצות, יש בבנייתו משום איסור בניית אוהל. האם גזיבו נחשב אוהל קבע או אוהל עראי? בגמרא (שם) וברמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ז) לא מבואר מהו בדיוק אוהל עראי. המשנה ברורה (ס"ק לה, ובשעה"צ ס"ק ו) כותב שאוהל קבע נחשב כשעושה אותו "לכמה ימים" ואינו מפרט כמה. ביחס לגזיבו – יש אמנם אוהלים כאלו שנשארים לעמוד זמן רב )ובדרך כלל קושרים אותם היטב וכדומה), אולם אוהלים שנעשים רק עבור התפילה או רק עבור שבת אחת, ובדרך כלל גם אין להם יציבות גדולה, מסתבר לראותם כאוהל עראי, שאסור מדרבנן.
תוספת לאוהל עראי
לשאלה האם בניית גזיבו אסורה מהתורה או מדרבנן יש משמעות גדולה. הגמרא (שבת קכה:) אומרת שלפי רבי אליעזר אסור להוסיף לאוהל עראי, ולפי חכמים מותר – והלכה כחכמים (שו"ע שט"ו,ב(. בגמרא (עירובין קב.) מבואר שהאוהל צריך להיות פרוס טפח מבעוד יום, כדי שפתיחה נוספת שלו תחשב תוספת מותרת, וכך פוסקים השו"ע (שם) והרמ"א (שם, א.( לכן, אם הגזיבו פתוח מעט מערב שבת (בשיעור של כ10 ס"מ), מותר יהיה להמשיך ולפתוח אותו בשבת כיוון שזו תוספת מותרת ולא בניית אוהל עראי.
אוהל מתקפל ומטריה
הגמרא (שבת קלח.) אומרת: מטה וכסא טרסקל ואסלא - מותר לנטותן לכתחילה. רש"י (שם) מבאר שכיסא טרסקל הוא כיסא מתקפל, שכיוון שמראש הוא עשוי על מנת להיפתח ולהתקפל, הרי שהוא נחשב מראש כאוהל מוכן: "דהא עביד וקאי". וכך פוסק השולחן ערוך (שט"ו, ה). 1
האם לאור זאת מותר לפתוח אוהל מתקפל בשבת? נחלקו הפוסקים האם דין טרסקל נאמר גם באוהל. הנודע ביהודה (או"ח סימן ל‘) אוסר להשתמש במטריה משום שלדעתו זהו אוהל. לעומת זאת החזון איש (נ"ב, ו) כותב שיש מקום להתיר להשתמש במטריה בשבת מדין טרסקל, שהרי היא נועדה לפתיחה ולסגירה, אך גם הוא כותב למעשה שאולי יש לאסור את השימוש במטריה משום 'עובדין דחול' ומפני שהדבר גורם לפרצה. למעשה, הפוסקים אסרו לפתוח מטריה בשבת, וכך התקבל בעם ישראל, וכן אסרו גם בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן מ"ג) והשמירת שבת כהלכתה (כ"ד, טו(.
גזיבו
האם גזיבו יכול להיות נידון כטרסקל? מצד אחד, גזיבו נועד לפתיחה ולסגירה, ובזמן הקורונה יש מקומות רבים שבהם פותחים וסוגרים את הגזיבו כמו טרסקל. אך מצד שני, פעמים רבות הגזיבו נשאר פתוח זמן רב, ובנוסף, פתיחת הגזיבו היא בעזרת קליפסים או הברגה מובנית. לכן, היה מקום אולי לפי החזון איש להתיר לפתוח ולסגור את הגזיבו מדין טרסקל, ובפרט כאשר הדבר נעשה לכמה שעות או לפחות מעשרים וארבע שעות, שבמקרה זה, אנו דנים על אוהל עראי ויש מקום להקל בספקות דרבנן. אך כאמור פוסקים רבים חולקים על החזון איש (ואף החזון איש עצמו החמיר למעשה במטריה, והחששות שהוא הזכיר אפילו חזקים יותר במקרה שלנו). לכן למעשה נראה שמותר לפתוח בשבת גזיבו סגור רק על ידי גוי. עם זאת, אם יפתחו מעט את הגזיבו לפני השבת (די לפתוח בשיעור טפח – 10 ס"מ), הרי שיש כאן רק תוספת על אוהל עראי, ואם כך, יהיה ניתן לפתוח את הגזיבו בשבת גם ללא ההיתר של טרסקל של החזון איש (ובוודאי בצירוף שיטת החזון איש). וכיוון שמדובר במציאות מיוחדת של קורונה, נראה שגם אין לגזור כאן ולהשוות למטריה.
הזזת הגזיבו וקיפולו
כאשר הגזיבו פתוח, כיוון שמדובר על אוהל שפתוח מראש (שלא כמו מטריה) וכיוון שמדובר על מציאות מיוחדת של קורונה, אין סיבה לגזור, ומותר להזיז את הגזיבו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב). האם מותר לקפל את הגזיבו? אסור מן התורה לסתור אוהל (אם סותר על מנת לבנות; ואם סותר שלא על מנת לבנות – אסור בדרך כלל מדרבנן). בדרך כלל, בכל מקום שיש איסור בניין, יש איסור סתירה בפירוק הבניין. המשנה ברורה (שעה"צ ס"ק לא) כותב שאם יש מחיצות שנבנו לפני שבת, אמנם אין איסור לשים עליהן מכסה, אבל יש איסור להוריד מכסה שנמצא על גביהן (ועיינו שש"כ, כד, הערה יז, בשם הגרשז"א, שהקשה על כך(. לכן למעשה, אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, ישאירו אותו כך. אם הקימו אותו בשבת, ניתן גם לפרקו (כשיש צורך) ולהשאיר טפח (10 ס"מ) (על פי החזון איש נ"ב, ז). ועל ידי גוי ניתן לסמוך על המקלים לפרק אוהל עראי גם אם נבנה לפני השבת, אך טוב לומר לגוי שלא יסגור אותו עד הסוף אלא ישאיר טפח (10 ס"מ) 2 , וגם אם בסוף הגוי סגר עד הסוף, הרי שהדבר נעשה על דעתו, ואין בכך בעיה. ובשעת הדחק ניתן להקל גם על ידי יהודי, אף אם נבנה לפני השבת, אם משאיר טפח.
סיכום והלכה למעשה
במציאות של קורונה, שבה יש צורך בבניית גזיבו כדי להתפלל בחוץ, לכתחילה יש לבנות את הגזיבו לפני שבת. במקום צורך ניתן לנהוג לפי הכללים הבאים:
• אין לפתוח גזיבו בשבת, אבל ניתן לפתוח על ידי גוי.
• אם פתחו מעט את הגזיבו לפני שבת, ברווח של 10 ס"מ, ניתן לפתוח בשבת.
• אם הגזיבו פתוח – ניתן להזיזו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב(.
• אם הקימו את הגזיבו בשבת, ניתן (במקום הצורך) לפרקו בשבת וישאירו טפח.
• אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, לא יפרקו בשבת. ובמקום צורך יבקשו מגוי לפרק (וטוב שיאמרו לו להשאיר טפח ולא לסגור עד הסוף. ובשעת הדחק גם על ידי יהודי, וישאיר טפח)
^ 1.הרמב"ם (פכ"ב הכ"ח) מבאר אחרת את דברי הגמרא, וכתב הביאור הלכה (שט"ו, ח ד"ה טפח) שלדעתו אין היתר לפתוח כסא מתקפל. אך ייתכן שעל אף שהרמב"ם מפרש אחרת את הגמרא, הוא לא חולק על כך ההיתר של טרסקל, ואכמ"ל. ואף שמהרא"ש (ביצה פ"ד, סימן י"א) ומהמשנ"ב (שם ס"ק כ) עולה שכאשר הכוונה היא להשתמש בצל אין היתר לפתוח כיסא טרסקל, מסתבר שהיינו דווקא כאשר יש מחיצות, אבל אם אין מחיצות מותר לפתוח כסא טרסקל כדי להשתמש בצל (וכן מוכח מדברי הרמ"א בהלכות סוכה (תרכ"ז, ג), הפמ"ג (א"א, שט"ו, ח) והשש"כ (כ"ד, ג, ו-טו)
^ 2.בכך נצרף את דעת שו"ת אבני נזר (רי"א, לד) שסבור שמותר לסתור את התוספת לאוהל עראי אם משאיר טפח (אם כי החזון איש (נ"ב, ז), אסר גם אם משאיר טפח, ולכן מסתבר להקל בכך רק על ידי גוי או בשעת הדחק, כי מדובר על ספק בדרבנן).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
