- בית המדרש
- ספריה
- פניני הלכה
- שבת
מלאכות שבת
כתבות בנושא מלאכות שבת
טילטול מאוורר בשבת
כתוב שמותר לטלטל מאוורר בשבת, אבל תנור חימום אסור לטלטל כי הוא בסיס לדבר האסור. מה ההבדל בין הדברים? והאם מאוורר הוא כלי שמלאכתו להיתר או כלי שמלאכתו לאיסור? הרב יעקב כהן משיב.
הברגת מקל מטאטא בשבת
במידה והמקל של המטאטא התנתק ממנו - האם מותר בשבת לחבר אותם חזרה? אם לא, האם יהיה מותר לחבר אותם לפחות בצורה רפויה?
סימניות נדבקות בשבת
האם מותר בשבת להשתמש בסימניות נדבקות? מה הדין לגבי העברת הסימניה ממקום למקום בספר, ומה לגבי הוצאת הסימניה מהחבילה שבה היא מודבקת בהתחלה?
רכיבה על אופניים בשבת
מה הוא הבסיס לאיסור רכיבה על אופניים בשבת ועל אלו איסורים עובר מי שמחליט לעשות זאת? תשובתו של הרב דב ליאור.
שיעורים בנושא מלאכות שבת
בונה סותר בבית וכלים
א - כללי בונה וסותר ומכה בפטיש, ב - מלאכת בונה בקרקע וסייגים לזה, ג - חיבור דברים לבית ולקרקע, ד - מלאכת אוהל מהתורה ומדברי חכמים , ה - מדיני אוהל , ו - האסור והמותר בכלים, ז - איזו הרכבה ופירוק מותרים בכלים , ח - כלים שהתקלקלו אימתי מותר לתקנם, ט - ניקוי רצפה ותיקונים בבית , י - מחתך, יא - פתיחת קופסאות שימורים, יב - פתיחת שקיות חלב וסוכר, יג - פתיחת בקבוקים , יד - פתיחת פחיות והפרדת גביעים ,
כללי המלאכות
א - המצווה בתורה, ב - ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן, ג - איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים, ד - יסוד גזרות ותקנות חכמים בשבת, ה - דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא, ו - מלאכה שאינה צריכה לגופה, ז - מקלקל, ח - קיום , ט - גרמא, י - ילדים וגוים ובעלי חיים, יא - 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול, יב - 'שבות' לצורך מצווה גדולה ולצורך רבים.
הכנת מאכלים
א - מלאכת טוחן, ב - חיתוך ירקות ומיעוך בננה ואבוקדו, ג - מלאכת לש, ד - מותר להכין עיסה רכה בשינוי , ה - אם מותר לעשות עיסה עבה בשינוי, ו - דברים שמותר לערבבם כדרכם או בשינוי, ז - דינים שונים , ח - סחיטת פירות, ט - איסור כבישה ומליחה במאכלים, י - צביעה במאכלים, יא - כתיבה, בניין ומירוח במאכלים, יב - ריסוק קרח למים והפיכת קרוש לנוזלי ולהיפך.
הלכות בורר
פרק ט"ו
א - ארבע המלאכות הקשורות למלאכת 'בורר', ב - דרך אכילה מותר ודרך מלאכה אסור, ג - שני מיני מאכלים מעורבים, ד - האיסור רק בתערובת, ה - איסור הוצאת פסולת מתוך אוכל, ו - לאלתר, ז - ביד ולא בכלי , ח - הסרת קליפות וגלעינים, ט - עצמות שבדגים ובבשר, י - הוצאת גרעיני אבטיח ופירות שנרקבו, יא - סינון משקים, יב - הפרדת מרק מחתיכות אוכל שבתוכו, יג - דינים נוספים בהפרדת נוזלים ממאכלים, יד - תיון ושקית תה, טו - הוצאת חרקים מאוכל ועוד דינים, טז - כלים, משחקים, סכו"ם וספרים, יז - מלאכת דש, יח - פיצוח אגוזים שקדים ובוטנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
