ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
ישנן הקבלות רבות בין פסח לוט ופסח מצרים, ולא נתעכב עליהן כעת, אולם, ננסה לראות כמה נקודות משותפות.
אצל לוט ישנו ציווי לא להביט לאחור. אצל עם ישראל ישנו ציווי עתידי לא לשוב מצרימה. מהי משמעות הציווי?
בשני המקרים ישנם רשעים וצדיקים מעורבים. בשני המקרים, כנראה שהעם אף ספג מעט מן התרבות המצרית (לפי חז"ל היה במ"ט שערי טומאה. ובמדרש "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה זרה" ועל פי יחזקאל כ') ובוודאי שלוט ספג מעט מתרבות סדום. בכדי להינצל צריך לקבל החלטה: היכן אתה נמצא? בכדי להינצל צריך לקבל החלטה ברורה של התנתקות מן הרוע, התנתקות מן הרשע, והתכנסות פנימית.
לכן, בשני המקרים ישנה כניסה אל הבית, הסתגרות בתוך הבית. בשני המקרים בסופו של דבר צריך לצאת מן המקום "קומו צאו", בשני המקרים אסור להסתכל אחורה או לחזור למצרים – צריך ניתוק מוחלט. רק ניתוק מוחלט יביא להצלה.
כך למשל במכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ה:
אמר להם משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצות…
בכדי להינצל, עם ישראל השרוי בעבודה זרה צריך למשוך עצמו מעבודה זרה. לקבל החלטות. להתנתק מן התרבות המצרית. רק החלטה שכזו תביא לגאולה, תביא לישועה.
דבר זה מקבל חיזוק בהקבלה נוספת שבין פסח לוט לפסח מצרים: בשני המקרים יש לעשות מעשה המסכן את האדם, אך מראה שהוא לא מקבל את כללי המקום: לוט מסתכן בהכנסת אורחים, ובכך מראה על התנתקותו מסדום; עם ישראל שוחט כבש – אלהי מצרים – ובכך מראה על התנתקותו ממצרים!
לא היה קל ללוט להתנתק "ויתמהמה". אשתו לא הצליחה להתנתק והביטה מאחוריה. לכן הפכה לנציב מלח.
עם ישראל הצליח להתנתק "ולא יכלו להתמהמה" ולכן ניצלו! (ואולי גם הם רצו להתמהמה, אך הקב"ה סייע בידם, כך שהמצרים גירשו אותם ולא נתנו להם להתמהמה).
חז"ל במדרש יפה דרשו, שלמרות העבודה זרה שהיתה גם בעם ישראל, הקב"ה כביכול התעלם ממנה, והציל את העם:
רבנן אמרי: קול דודי הנה זה בא זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו משה רבינו היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו, אמר להם הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם אלא מדלג על ההרים…
ומסתבר, שלמרות שהיתה קיימת עבודה זרה, הרצון להתנתק הביא גם את הדוד לדלג על עבודת כוכבים שהיתה, ולגאול את עם ישראל.
בשני המקרים – בפסח לוט ופסח מצרים – יש לאכול מצה. כפי שנבאר בחוברת זו, המצה מבטאת את העצמיות, הפנימיות. הניתוק מתרבות אחרת. כדי להינצל – צריך להגיע לעצמיות שלנו, להתנתק מתרבות בעייתית.
זהו השיא המציל: המצה! רק הניתוק, קבלת ההחלטה שאנחנו לא נהיה כאנשי סדום, ולא נהיה כמצרים, היא זו שהביאה להצלה.
בסוף הלילה, בפיוט "אומץ גבורתך"[1] אנו מזכירים את פסח לוט, נזכרים בהקבלה לפסח מצרים, ובכך מבינים את הצורך שלנו להתנתק מקלקולים, להתנתק מפגמים רעים שבתוכנו; לקבל החלטה שאנו עבדי ה', ולא משועבדים לשום דבר אחר!
זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלֹהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח.
חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ פֶּסַח.
[1] הפיוט אומץ גבורתך נכתב על ידי רבי אלעזר הקליר (רבי אלעזר בירבי קליר, כפי שהיה חותם תמיד) הוא מגדולי הפייטנים שהיו לעם ישראל. לא ברור מתי בדיוק חי, והיו כאלה שאף ייחסו אותו לתקופת התנאים. כיום יודעים אנו שהוא כנראה בן המאה השישית והשביעית למניינם, סמוך לתקופתו של יניי (ואולי אף היה תלמידו של יניי – עיינו אגרות שד"ל, א', עמ' 464).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













