ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
מן הדין צריכים לברך על שמועות טובות. כמו שכתב הרמב"ם בהלכות ברכות פרק י.
משום שעולמנו הפך להיות כפר גלובלי קטן וכל התרחשות אנחנו יודעים אותה בעתה, לכן צריך לברך בעת השמועה עצמה. כשיצא פולארד מבית הסוהר היה צריך לברך "הגומל לחייבים טובות" כפי שבוודאי עשה, וגם אנו היינו צריכים לברך על שמועה זו "שהחיינו" משום שזוהי שמועה טובה. בשעה שהתירו לו את הכבלים מידיו אפשר היה לברך שוב על שמועה זו שסוף סוף כבר אין לו כבלים ומגבלות.
אבל לעניין ברכה על ראייתם, הדין הוא שאין לברך בשם ומלכות. שהרי נכון שהוא היה שליח מדינת ישראל וכל המדינה חבה לו הרבה ומצפה לבריאותו ולשחרורו, אזי יכול להיות שהיינו צריכים לברך בראותנו אותו ברכת "מחיה המתים" כמו אדם שלא ראה את חברו זמן רב ומתגעגע אליו בגלל הקשר והזיקה. דע עקא, כיון שכבר שמענו וראינו אותו בתקשורת נפחתה עוצמת הרגש, אין עוצמה בעצם העובדה שהוא הגיע לכאן שאנחנו רואים ואומרים סוף סוף הוא הגיע, שהרי כבר ידענו שהוא עתיד להגיע ורק בגלל רעייתו שה' ישלח לה רפואה שלימה נזקקה לרפואתה, הוא התעכב מלהגיע לכאן. לכן אין לברך בשם ומלכות.
לתת מקום לתפילות טבעיות
מעבר לברכות יש מה שנקרא התפילות הטבעיות. כמו שכתב הרמב"ם "ברכות אחרות ודברים אחרים הרבה שאין בהן פתיחה ולא חתימה תיקנו חכמים דרך שבח והודיה להקב"ה".
כאשר יעקב אבינו ראה את יוסף אחרי עשרים ושתים שנה של פרידה כתוב: ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך (בראשית מח, יא). יעקב מודה לה' יתברך שסוף סוף זוכה לראות את יוסף וזוכה לראות גם את זרעו. אותו דבר גם לענייננו, לא צריך להודות בברכה דווקא בשם ומלכות, להודות לה' שסוף סוף גאל את יונתן, שהוציא אותו מבית הסוהר ומהמגבלות שנתנו לו ושזכה להגיע לארץ הקודש.
הרבה פעמים שואלים אותי האם לברך "ברכת הגומל" או לא, האם צריך לברך "שעשה לי נס במקום הזה" וכיוצ"ב, ופעמים רבות מבחינה הלכתית אין אפשרות לברך את הברכות האלה, אבל זה לא אומר שלא חייבים לומר נוסח "נשמת כל חי" ולהודות לה' יתברך בצורה זו או אחרת על כל מיני השגחות פרטיות שהקב"ה עושה לנו כמעט בכל יום וכל שעה ובכל רגע. כך האדם צריך להיות כל רגע מדובק בבורא עולם.
לסיכום, אין כבר מקום היום לברך בשם ומלכות. אבל עלינו להודות לה' בשיח שפתותינו או לברך בלי שם ומלכות "מתיר אסורים", "שהחינו וקיימנו והגיענו" זוהי חובה ודבר חשוב ומתבקש לאור כל מה שקרה.
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מברכים על ברקים ורעמים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
