ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
מאז ועד היום
לפני 45 שנה למדתי בישיבת מרכז הרב. אני זוכר אדם עיוור שהתגורר בשכונה והיה מגיע עם גמרא בכתב ברייל בידו האחת ומקל נחייה בידו השנייה ולומד בבית המדרש. בנקודה אחרת ישב בחור שהתמודד עם קשיים גדולים בתנועה ובדיבור, ומחוסר יכולת ללמוד בחברותא למד לבדו תנ"ך. במקום אחר ישב בחור בכיסא גלגלים, ובכל פעם שהיה צריך לצאת מבית המדרש ולהיכנס אליו, היו ארבעה בחורים מתנדבים בשמחה לשאת אותו במדרגות. אחרים התמודדו עם קשיים בולטים בשמיעה, ונדרשה מחבריהם מידה של סבלנות בשיחות איתם. משפחת הישיבה אימצה את המתמודדים אל חיקה. לא נעשו בשבילם התאמות כלשהן, אולם הם הסתדרו בתנאים הקיימים ובעזרת חבריהם. בסביבתה של הישיבה היו גם בחורים שהתמודדו עם מחלות נפש שונות. הם השתתפו מדי פעם בשיעורים ואף היו מבאי ביתו של הרב צבי יהודה זצ"ל.
עולם הישיבות היה אז קטן למדי ולימוד התורה לא היה המסלול המרכזי לבוגרי הישיבות התיכוניות, ובמצב כזה לא רבים היו נכי הגוף או הנפש שבאו ללמוד במסגרת ישיבתית. היום המצב שונה. ברוך ה', הלימוד הישיבתי נעשה המשך מובן מאליו לרוב בוגרי הישיבות התיכוניות, וכתוצאה מכך עלה מאוד מספרם של הבחורים שמתמודדים עם נכויות שונות המבקשים ללמוד תורה. מצוות תלמוד תורה חלה גם עליהם, כפי שכותב הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה... בין שלם בגופו בין בעל ייסורין... גדולי חכמי ישראל, היו מהן... סומים, ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה" (הלכות תלמוד תורה א, ח-ט).
וכאן עלינו לשאול את עצמנו: עד כמה יש ביכולתו של עולם הישיבות לתת להם מענה?
האתגר
הישיבות מכירות את האתגר, אולם קשיים גדולים עומדים בפני כל מוסד שמבקש להיענות לו. חוק זכויות אנשים עם מוגבלות מחייב הנגשה של כל מוסד ציבורי, אולם המדינה מסייעת במימון רק כאשר מדובר במוסדות החינוך הרשמיים או באוניברסיטאות. הישיבות מצליחות בקושי רב להחזיק את התלמידים הרגילים, ואין להן שום דרך לממן את ההתאמה למתמודדי הגוף או הנפש. ישיבות רבות פועלות במבנים ישנים שיש בהם מדרגות רבות ואין בהם מעליות ואפילו לא תשתית לכך. טיפול מיטבי במתמודדים עם קשיים אחרים דורש השקעה גדולה בכוח אדם, וגם בזה הישיבות אינן יכולות לעמוד.
עם זאת, ברוך ה' נעשים צעדים חשובים. אף שחוק המדינה (בהוראת שעה) מחריג את הישיבות מחובת ההנגשה, רוב ככל המבנים החדשים נבנים כשהם מונגשים לכיסאות גלגלים. בישיבה אחת נפתחה כיתה למתמודדים עם קשיי תקשורת. במקום אחר נפתח "הוסטל ישיבתי" למתמודדים עם בעיות מורכבות. מן הסתם ישנם עוד ועוד פתרונות נקודתיים או רחבים יותר. ובכל זאת, כציבור, מוטל עלינו לעשות יותר.
לקחת את האחריות
הבנה פשוטה היא שכשם שהמדינה מתקצבת הנגשה, כיתות לחינוך מיוחד, סייעות ועוד שלל פתרונות ללומדים במערכת החינוך ובאקדמיה, כך עליה לעשות זאת גם ביחס ללומדי התורה. אולם אי אפשר להבטיח את לקיחת האחריות בידי המדינה, וגם לא ברור שהמדינה תרצה לקחת אחריות על שילובם של נכים בישיבות, כאשר קשה להצביע על תמורה כלכלית שתהיה להשקעה זו בעתיד.
וכאן המקום לשאול מנקודת המבט של ההלכה: מי אחראי על כך? נבקש לענות על השאלה בעזרת הספר 'חסד שבמלכות' שעומד לראות אור על ידי 'מרכז תורה ומדינה'. התפיסה המקובלת בעולם החול מבססת את האחריות לגורלם של הנכים על ערך השוויון, ומטילה אותה על המדינה. הדיון ההלכתי ניגש לעניין משתי נקודות מבט, האחת היא הלכות צדקה והשנייה היא הלכות תלמוד תורה.
אין ספק שהנגשת הישיבות כלולה במצוות צדקה, והיא בכלל "די מחסורו אשר יחסר לו", הרבה יותר מאשר "סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו". האחריות מוטלת בראש ובראשונה על סביבתו הקרובה של הנכה. להלכה נפסק בכמה מקומות שגבאי הצדקה מצווים לסייע רק למי שמשפחתו אינה יכולה לסייע לו (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא-רנב; שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סימן לח). כאשר המשפחה אינה יכולה להיענות לאתגר, האחריות עוברת אל הקהילה (שולחן ערוך שם). וכאשר אין קהילה מוגדרת, ניתן לראות את הציונות הדתית כולה כקהילה רחבה. אחריותה של המדינה באה רק בשלב מאוחר יותר, כאשר גם הקהילה אינה מסוגלת לתת מענה.
נקודת המבט השנייה היא הלכות תלמוד תורה. כל יהודי חייב בלימוד תורה, כולל "בעל ייסורים". החובה להחזיק לומדי תורה איננה סעיף בהלכות צדקה. ויותר מכך, תמיכה בלומדי תורה רק מתוך רחמים על מצבם הקשה גובלת בביזיון התורה (עיין רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, י). אומנם יש אחריות למשפחתו של האדם לסייע לו ללמוד, אולם חובה זו מוטלת רק על משפחתו הקרובה ביותר – אביו או סבו (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א, א-ב). מעבר לכך, על מי מוטלת האחריות להחזקת התורה בישראל? התשובה לכך עולה ממה שנאמר: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (דברים כז, כו). על כך שואל הירושלמי: "וכי יש תורה נופלת?!" ושתי תשובות נאמרו על כך.
תשובתו של רבי אחא היא: "למד ולימד... והייתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק – הרי זה בכלל ארור" (סוטה ז, ד). ולדעתו, האחריות מוטלת על כל יהודי לפי יכולתו. אל דעה זו ניתן לקשור את דברי הרמב"ם: "מצווה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן בניו" (הלכות תלמוד תורה א, ב). תשובתו של רבי שמעון בן חלפתא היא: "זה הבית שלמטן (בית המלוכה)". לדעה זו, האחריות מוטלת על המדינה. וכך כותב הרמב"ן: "ידרשו בהקמה הזאת, בית המלך והנשיאות שבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה" (דברים שם). בתווך, בין הפרט והמשפחה ובין המדינה, נמצאת קהילת הציונות הדתית בכללותה.
שיח זכויות ושיח אחריות
בין אם נדון בנושא מנקודת המבט של מצוות הצדקה ובין אם נדון בו מנקודת המבט של החזקת התורה – לא מדובר על כך שיש לנכים זכות תביעה כלפי החברה. ההלכה משתמשת במושגים "זכות לקיום בכבוד" או "זכות להשכלה". אלו חובות שמוטלות על הנותנים, כאשר ניתן בידיהם מרחב גדול של שיקול דעת לקבוע את סדרי העדיפויות שלהם. ועם זאת, מאחר שמדובר כאן בבעיה מתמשכת הנוגעת לתלמידי ישיבות רבים במהלך השנים, לא יעלה על הדעת להתעלם ממנה. וגם אם סיבות שונות גרמו לכך שהנושא הזה נדחק בעבר לשוליים, הגיעו מוראות המלחמה הנוכחית והניחו את הנושא במרכז סדר היום שלנו. אם אנו, הציבור הדתי־לאומי בכלל, והמוסדות הישיבתיים בפרט, שלחנו את תלמידינו למלחמה שבה הם נפגעו בגופם או בנפשם – מוטלת עלינו אחריות כבדה כלפיהם. לא ייתכן שנאמר לאלה ששבו פגועים משדה הקרב שאין להם מקום בישיבותינו בשל בעיות של התאמה ונגישות.
קריאה גדולה יצאה מארגון 'רבני הארץ הטובה' בחודש אדר תשפ"ד, ובה נאמר: "המלחמה הפילה חללים והותירה גם פצועים רבים בקרב בני התורה. רצונם עז להמשיך להתפלל בציבור ולהגיע לטבול במקווה, כמנהגם מימים ימימה... מוטלת עלינו החובה לגמול להם אחד מני אלף ולהנגיש למענם את כל המסגרות הללו... על כן, מופנית קריאה זו לכל מי שביכולתו – ובייחוד גבאים ומנהלי ישיבות – לעשות מאמץ עליון ולפעול למען הנגשת המבנים... כמו כן אנו קוראים לנציגינו בכנסת ובשלטון המקומי, לפעול בכל כוחם כדי שתתקבל העזרה הממשלתית הראויה להנגשת כל המסגרות התורניות במדינה".
במבחן היישום
קל להיות נאה דורש, קשה להיות נאה מקיים. קליטת כל נכה בכל ישיבה שבה ליבו חפץ אינה בגדר האפשר. הפער בין המשאבים הנדרשים לכך ובין מה שעומד לרשות הישיבות אינו ניתן לגישור. אבל נדרש לחשוב באופן מערכתי, בשילוב כוחות של כל הארגונים שמאגדים בתוכם את המוסדות. יש לדאוג להתאמה של מגוון מוסדות בפריסה רחבה – הן באזורי הארץ השונים והן בכיוון הרוחני שלהם – לסוגים שונים של התמודדויות. ישיבה זו תהיה מונגשת לכיסאות גלגלים וישיבה זו תפתח כיתה לחירשים. ישיבה זו תקלוט מתמודדי נפש מסוג כזה, ואחרת תקבל מתמודדים מסוג אחר. תקופת המלחמה יכולה להיות הזדמנות לגיוס תרומות ותקציבים ייחודיים שיוכלו לתת מענה לאתגר זה. לא נהיה כמו קין, שכאשר נשאל על ידי הקדוש ברוך הוא "אי... אחיך", ענה: "לא ידעתי! השומר אחי אנוכי?!". נזכור כי מדובר באחינו, שהם עצם מעצמנו ובשר מבשרנו, ולחלק מהם אנו חייבים את חיינו ואת קיומנו.
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש המחלקה לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
