ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
האם מותר להתחסן אף בשבת? הרב הגאון הראשל"צ לשעבר הרב שלמה עמאר השיב לאיסור, והוא טוען שאילו באמת היה בזה פיקוח נפש היו צריכים להפעיל את מוקדי החיסון גם ביום וגם בלילה וגם ביום שבת. ובכך הרב טען שזהו סימן שאין בזה גדר פיקוח נפש, אלא שלמערכת הרפואית קל לדחות את עניין השבת.
ובאמת, אנחנו מודעים לכך שהממסד לא מודע לקדושת השבת ולעיתים אף לא מעניין אותו קדושת השבת.
הלכה פסוקה בהלכות שבת שאפילו אם יש ספק פיקוח נפש מחללים את השבת אפילו באיסורים דאורייתא. אם אין מספיק מצילים האם זה אומר שזה כבר לא ספק פיקוח נפש? אם אין עובדים שמוכנים לעבוד יומם ולילה וגם בשבת וכו' האם בגלל זה אין זה ספק פיקוח נפש?! הרי ספק פיקוח נפש הוא לא פועל יוצא עד כמה נהנים העובדים אשר מטפלים בחיסון ובאים ומחסנים גם ביום וגם בלילה, אלא הוא צילום מציאות אם יש במגיפת קורונה ספק פיקוח נפש.
ובאמת ראינו שיש בקורונה ספק פיקוח נפש ביחס לזקנים ולבעלי מחלות רקע, עינינו ראו ולא זר כיצד הם חשופים לסכנה והתמותה בקרבם גדולה מאשר בגדר הרגיל. אין צל של ספק שיש בזה גדר של ספק פיקוח נפש.
שר הבריאות שהוא בעצמו אדם דתי כנראה שמע את הטיעון הזה, והוא טען כנגד שהחיסונים פועלים גם כל שאר הימים בגלל שזה פיקוח נפש. הוא כמובן לא אוטוריטה הלכתית אך בוודאי ניזון מאנשי המדע שאומרים שאכן יש בזה גדר פיקוח נפש. מהפן הזה אי אפשר לדחות משום אם אנשי מדע אומרים שיש בזה גדר פיקוח נפש – צריך להישמע להם.
ההכנות לחיסון
לעניין חילול שבת בכל ההכנות עד החיסון יש לברר האם ישנם מלאכות דאורייתא או לא. אינני מכיר את המערכות כיצד הם פועלות, ויכול להיות שבאמת בהכנות עד החיסון יש בהם מלאכות דאורייתא, אולי העובדים היהודים שמגיעים ברכבים בכדי לחסן ויכול להיות שהם באים מחוץ לתחום שבת. יכול להיות שיש כאן גם איסורי תורה.
לכן, מי שהם בספק סכנת חיים דהיינו המבוגרים ובעלי מחלות רקע – הם מוגדרים בגדר ספק סכנה וספק סכנה דוחה איסור דאורייתא. אולם לגבי הציבור הרחב אשר איננו בגדר חשוף לסכנות לא יהיה הדבר אלא נזק של רבים, ונזק של רבים מבחינה הלכתית דוחה רק איסורי דרבנן.
הגמרא אומרת וכך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך שאם אדם עובר ברחוב ורואה ביום שבת גחלת מתכת ברשות הרבים בני אדם עוברים ולא תמיד שמים לב והם יכולים להינזק – מותר לכבות את הגחלת מתכת ביום שבת משום שכיבוי גחלת של מתכת הוא מדרבנן ודוחים איסור דרבנן מפני נזק של רבים. זה לא רק אדם אחד שניזק אלא כל העוברים ושבים יכולים להינזק, יש כאן פוטנציאל של נזק רבים.
אין צל של ספק שהקורונה בתור מחלה מדבקת וכל שכן המוטציות החדשות שהם מהירות בהדבקה מוגדרים נזק של רבים. הכול משתבש: כלכלה, חיי החברה, אנשים נאלצים להיכנס לבידוד וכו' - זה בוודאי מוגדר נזק של רבים. ולכן אם מדובר באיסור דרבנן אז בוודאי שמותר גם לבני אדם שאינם חשופים לסכנות ולא נמצאים בקבוצת סיכון לחלל שבת אם יש בזה איסור דרבנן, אבל אם יש איסור תורה אסור לחלל את השבת .
לסיכום, הזעקה והקריאה של הרב עמאר שליט"א היא אמתית ובאה ממקום של מנהיגות שהוא רואה שבאמת מזלזלים ברמה הממסדית בקדושת השבת. אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים לומר לבני אדם שנקבע להם תור ליום שבת שהם בקבוצת סיכון שלא יבאו להתחסן, כי עיננו רואות ולא זר שאם אתה לא מקבל את התור הזה אתה מקבל את התור בפברואר או בזמנים אחרים רחוקים. יש עומס עצום. ולכן איך אפשר לבוא ולהגיד לקבוצות סיכון אל תלכו בשבת להתחסן ותדחו לתאריך שיבואו בעוד כמה חודשים משום שבכך אנחנו מגדילים את הסיכון לאותם קבוצות סיכון.
לכן, נראה לי שניתן להורות לאותם קבוצות סיכון להתחסן ביום שבת אם נקבע להם כך ע"י המרפאה.
הזרקת הזריקה אין בה איסור תורה אלא רק איסור דרבנן. ומדוע? כי גם אם יוצא דם מגופו של האדם אין זה בגדר איסור חובל אלא בגדר מזיק, משום שחובל האסור בשבת זה כאשר הוא פוצע ויש לו עניין בדם היוצא, וכאן המצב הפוך שהרופא לא מעוניין שיצא דם אלא רק להחדיר חומר בפנים.
לכן מהבחינה הזאת אין בו איסור, אולי רק איסור דרבנן אבל בוודאי לא איסור תורה.
מותר לנסוע ברכב בשבת כדי להתחסן?
אנחנו צריכים להימנע כמה שאפשר מחילול שבת. אם אין דרך אחרת, צריך לוודא שהדבר ייעשה על ידי גוי, ואפשר וניתן להשיג נהג גוי בשביל הסעה. אני בעצמי נקלעתי לפני מספר שנים בחג השבועות למצב של ספק פיקוח נפש, הזמנתי מערב חג השבועות נהג גוי ושילמתי לו מראש והוא לקח והחזיר אותי. במציאות כזאת כל האיסורים הם מדרבנן וכך פותרים את העניין.
למרות שכאמור כשיש פיקוח נפש אפילו איסור תורה מותר, אבל אם אדם יכול למעט באיסורים עליו לעשות כן.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
נושאים שונים מהרי"ק על שיטת הפסיקה והפרשנות של הרמב"ם
השיעור ניתן בכנס השנתי למורשת הרב יוסף קאפח זצ"ל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
קשה עליי פרידתכם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
