- פרשת שבוע ותנ"ך
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
לפרשת שמות
אחרית כראשית - ישראל ראויים לגאולה
כיצד מועילים האותו לענות על חששת משה "והן לא יאמינו לי"? התבוננות על תהליך הגאולה - כאז כן היום.
מפרשת שמות אפשר ללמוד איך להתבונן על ימינו אלה.
ד' אומר למשה, לך תאמר לבני ישראל שהגיע עת הגאולה, ומשה אומר, איך אלך, ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ד'. מדברי המדרש אפשר להבין כי משה היה סבור שישראל לא יאמינו לו משתי סיבות:
האחת, כי אין זה הגיוני שאפשר לצאת משעבוד מצרים לחרות, שהרי פרעה מלך גדול וחזק הוא וישראל חלשים. איך יוכל ישראל לגבור על פרעה המשול לתנין.
והסיבה השניה, ישראל בכלל אינם ראויים להיגאל. הם ערומים מן המצות, כמו שנאמר, ואת ערום ועריה. ישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה, מדוע שהקב"ה ירצה לגאול אותם. הנה אפילו מלאכי השרת כשראו שהקב"ה מטביע את המצרים בים ומציל את ישראל, שאלו: הללו עובדי-עבודה-זרה והללו עובדי-עבודה-זרה, מדוע הקב"ה מטביע את המצרים ומציל את ישראל. ואם מלאכי השרת שיש להם יכולת הבחנה רוחנית אינם רואים מה ההבדל בין ישראל למצרים, אם כן בודאי ישראל לא רואים את מעלת עצמם, ומדוע הם יגאלו.
על כן הקב"ה נתן למשה אותות שיש בהם תשובה על השאלות הללו.
אתם שואלים כיצד אפשר להתגבר על פרעה הנמשל לתנין, לנחש, ובכן השלך את מטך והוא הופך לנחש, שלח ידך ואחוז בזנבו והנה הוא הופך בחזרה למטה שאינו נושך.
אמר הקב"ה, ראית את פרעה שהוא כנחש ובידי להפוך אותו למטה שאין בו כח לנשוך. לא אתם בני ישראל צריכים לנצח את פרעה, אלא רבש"ע. זו משמעות האות הראשון, לסלק את השאלה הראשונה.
והאות השני בא לסלק את השאלה השניה. ישראל חושבים שהם אינם ראויים לגאולה כי הם במ"ט שערי טומאה, ערומים מכל זכויות, הם משולים למצורע שכל גופו מכוסה בצרעת, אך הקב"ה עתיד לטהר אותם מהטומאה שמצרים טמאו אותם. זו משמעות האות - הבא ידך לחקך, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. השב ידך אל חיקך ויוציאה, והנה שבה כבשרו.
זה האות שהקב"ה מטהר אתכם. מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי החטאים בישראל הם חיצוניים, הם כמו צרעת שהינה מחלת עור חיצונית. אבל ישראל במהותם הפנימית טהורים וקדושים וראויים הם לגאולה. כך הדברים מתפרשים על-פי המדרש.
כן לימינו אלה. אין מקום לשאלות האם ישראל ראויים לגאולה, כי ישראל טהורים בשורשם וכל החטאים הם חיצוניים. אף-על-פי שהם מכסים את הגוף ונראים קשים, הם רק מבחוץ. אין מקום לשאלה איך נעמוד בהתמודדות מול כל השונאים, כי ד' אתנו ואין ממי לירא.
במהרה יתקיים בנו הכתוב, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים אני ד' אלקיכם".
ד' אומר למשה, לך תאמר לבני ישראל שהגיע עת הגאולה, ומשה אומר, איך אלך, ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ד'. מדברי המדרש אפשר להבין כי משה היה סבור שישראל לא יאמינו לו משתי סיבות:
האחת, כי אין זה הגיוני שאפשר לצאת משעבוד מצרים לחרות, שהרי פרעה מלך גדול וחזק הוא וישראל חלשים. איך יוכל ישראל לגבור על פרעה המשול לתנין.
והסיבה השניה, ישראל בכלל אינם ראויים להיגאל. הם ערומים מן המצות, כמו שנאמר, ואת ערום ועריה. ישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה, מדוע שהקב"ה ירצה לגאול אותם. הנה אפילו מלאכי השרת כשראו שהקב"ה מטביע את המצרים בים ומציל את ישראל, שאלו: הללו עובדי-עבודה-זרה והללו עובדי-עבודה-זרה, מדוע הקב"ה מטביע את המצרים ומציל את ישראל. ואם מלאכי השרת שיש להם יכולת הבחנה רוחנית אינם רואים מה ההבדל בין ישראל למצרים, אם כן בודאי ישראל לא רואים את מעלת עצמם, ומדוע הם יגאלו.
על כן הקב"ה נתן למשה אותות שיש בהם תשובה על השאלות הללו.
אתם שואלים כיצד אפשר להתגבר על פרעה הנמשל לתנין, לנחש, ובכן השלך את מטך והוא הופך לנחש, שלח ידך ואחוז בזנבו והנה הוא הופך בחזרה למטה שאינו נושך.
אמר הקב"ה, ראית את פרעה שהוא כנחש ובידי להפוך אותו למטה שאין בו כח לנשוך. לא אתם בני ישראל צריכים לנצח את פרעה, אלא רבש"ע. זו משמעות האות הראשון, לסלק את השאלה הראשונה.
והאות השני בא לסלק את השאלה השניה. ישראל חושבים שהם אינם ראויים לגאולה כי הם במ"ט שערי טומאה, ערומים מכל זכויות, הם משולים למצורע שכל גופו מכוסה בצרעת, אך הקב"ה עתיד לטהר אותם מהטומאה שמצרים טמאו אותם. זו משמעות האות - הבא ידך לחקך, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. השב ידך אל חיקך ויוציאה, והנה שבה כבשרו.
זה האות שהקב"ה מטהר אתכם. מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי החטאים בישראל הם חיצוניים, הם כמו צרעת שהינה מחלת עור חיצונית. אבל ישראל במהותם הפנימית טהורים וקדושים וראויים הם לגאולה. כך הדברים מתפרשים על-פי המדרש.
כן לימינו אלה. אין מקום לשאלות האם ישראל ראויים לגאולה, כי ישראל טהורים בשורשם וכל החטאים הם חיצוניים. אף-על-פי שהם מכסים את הגוף ונראים קשים, הם רק מבחוץ. אין מקום לשאלה איך נעמוד בהתמודדות מול כל השונאים, כי ד' אתנו ואין ממי לירא.
במהרה יתקיים בנו הכתוב, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים אני ד' אלקיכם".

שמות התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | טבת תשע"ח

משה רועה נאמן אף לחוטאים
הרב דוד דב לבנון | טבת תשפ"ג
שמו של אדם עניינו ומהותו
הרב אורן נזרית | טבת תשפ"ב
שמות
הרב דב בערל וויין | תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
איך נהנים כשעובדים קשה?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך לא להישאר בין המצרים?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
למה לשמור על הקדושה?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
למה ללמוד גמרא?
שופר

נטילת לולב
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

הלכות חול המועד
חלק י
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד
רבנות בקהילה בחינם ומשכורת ראויה למורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ד
דרשת שבת שובה תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' תשרי תשפ"ד
