ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
ד' אומר למשה, לך תאמר לבני ישראל שהגיע עת הגאולה, ומשה אומר, איך אלך, ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ד'. מדברי המדרש אפשר להבין כי משה היה סבור שישראל לא יאמינו לו משתי סיבות:
האחת, כי אין זה הגיוני שאפשר לצאת משעבוד מצרים לחרות, שהרי פרעה מלך גדול וחזק הוא וישראל חלשים. איך יוכל ישראל לגבור על פרעה המשול לתנין.
והסיבה השניה, ישראל בכלל אינם ראויים להיגאל. הם ערומים מן המצות, כמו שנאמר, ואת ערום ועריה. ישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה, מדוע שהקב"ה ירצה לגאול אותם. הנה אפילו מלאכי השרת כשראו שהקב"ה מטביע את המצרים בים ומציל את ישראל, שאלו: הללו עובדי-עבודה-זרה והללו עובדי-עבודה-זרה, מדוע הקב"ה מטביע את המצרים ומציל את ישראל. ואם מלאכי השרת שיש להם יכולת הבחנה רוחנית אינם רואים מה ההבדל בין ישראל למצרים, אם כן בודאי ישראל לא רואים את מעלת עצמם, ומדוע הם יגאלו.
על כן הקב"ה נתן למשה אותות שיש בהם תשובה על השאלות הללו.
אתם שואלים כיצד אפשר להתגבר על פרעה הנמשל לתנין, לנחש, ובכן השלך את מטך והוא הופך לנחש, שלח ידך ואחוז בזנבו והנה הוא הופך בחזרה למטה שאינו נושך.
אמר הקב"ה, ראית את פרעה שהוא כנחש ובידי להפוך אותו למטה שאין בו כח לנשוך. לא אתם בני ישראל צריכים לנצח את פרעה, אלא רבש"ע. זו משמעות האות הראשון, לסלק את השאלה הראשונה.
והאות השני בא לסלק את השאלה השניה. ישראל חושבים שהם אינם ראויים לגאולה כי הם במ"ט שערי טומאה, ערומים מכל זכויות, הם משולים למצורע שכל גופו מכוסה בצרעת, אך הקב"ה עתיד לטהר אותם מהטומאה שמצרים טמאו אותם. זו משמעות האות - הבא ידך לחקך, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. השב ידך אל חיקך ויוציאה, והנה שבה כבשרו.
זה האות שהקב"ה מטהר אתכם. מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי החטאים בישראל הם חיצוניים, הם כמו צרעת שהינה מחלת עור חיצונית. אבל ישראל במהותם הפנימית טהורים וקדושים וראויים הם לגאולה. כך הדברים מתפרשים על-פי המדרש.
כן לימינו אלה. אין מקום לשאלות האם ישראל ראויים לגאולה, כי ישראל טהורים בשורשם וכל החטאים הם חיצוניים. אף-על-פי שהם מכסים את הגוף ונראים קשים, הם רק מבחוץ. אין מקום לשאלה איך נעמוד בהתמודדות מול כל השונאים, כי ד' אתנו ואין ממי לירא.
במהרה יתקיים בנו הכתוב, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים אני ד' אלקיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
