ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
הנביא ישעיה בפרק מ"א אומר לנו דברי עידוד וחיזוק מול המקטרגים והבזים לנו: "אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני א-להיך אימצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי. הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך. תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך".
הזוהר הקדוש בפרשת כי-תישא מרחיב בהסבר הפסוק האמצעי: "פתח ר' יוסי ואמר (ישעיה מא) הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו', זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון, ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא, אבל אזלין לבי מדרשות פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכן וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו ומתנחמין בגלותהון".
אומר הזוהר: הקב"ה עתיד לקיים את כל הבטחותיו בידי הנביאים. לולא הבטחות אלו ישראל לא היו מחזיקים מעמד בזמן הגלות. כאשר באות צרות לעם ישראל הם נכנסים לבתי המדרש, פותחים את הספרים, לומדים על הטוב הצפוי והמובטח ומתנחמים.
נמצאנו למדים שהגאולה מנחמת ומחזקת את ישראל בשעת צרה, מודגש שללא הבטחות אלו לא יכלו להתקיים בגלות.
ברור שתהליך הגאולה משמעותו יציאה מהגלות והפסקת הצרות, אולם כאן לא עוסקים בגאולה עצמה, הגאולה עדיין לא הגיעה. הציפייה לגאולה היא המנחמת ונותנת את הכוח להתמודד עם הצרות.
כיצד אנו יכולים במצבים קשים, כאשר נדמה שהבניין שבנינו קורס, להתנחם ולהתחזק על-ידי גאולה עתידית שאיננו יודעים את זמנה?
כותב הרמח"ל בדרך ה' חלק א' פרק ד': "בבחינת האדם עצמו הנה כבר זכרנו איך הוא מורכב שניתנו בו שני הופכים והינו הנשמה והגוף... והמקום אשר הוא בתוכו גם הוא חומרי וחשוך וכל הנמצאים שבו חומריים... ואולם מעומק עצת חכמתו יתברך שמו היה לסדר הדברים באופן שאף בהיות האדם שקוע בחומר בהכרח יוכל... להשיג את השלמות וההתעלות אל הזוך ואל המעלה...".
למדנו מדברי הרמח"ל שבבריאה יש הפכים, יש נשמה וגוף, יש טמא וטהור, יש רע וטוב, יש שקר ואמת. אדם חי בעולם הזה, שהוא במציאות הטבעית שלו חומרי וחשוך, ואפילו במצב זה – ואולי דווקא בגלל מצב זה – הוא יכול להשיג את השלמות, את התורה.
עלמא דשקרא מול עולם של גאולה
קיימים שני עולמות, העולם החומרי והחשוך, עלמא דשקרא, והעולם הרוחני, עולם של אמת, עולם של גאולה. האדם מורכב מחומר ורוח, אבל השאלה היא היכן יניח צדיק ראשו? להיכן מגמתו? היכן הוא באמת נמצא? האם כולו שקוע בבעיות העולם הזה, בצרות, בפוגרומים, מתייאש ונשבר, או שנפשו ורוחו בעולם רוחני, נקי, אמיתי, עולם של קדושה, עולם של גאולה?
עולם הגאולה אינו דבר עתידי , הוא קיים כל הזמן, השאלה היא רק מתי הוא יתגלה באופן שלם, מתי הרשעה כולה, שהיא כעשן המסתיר את האמת, תכלה. האדם הנכנס לבית המדרש ולומד את הבטחות הנביאים חי כבר עתה את העולם של הגאולה, התייחסותו הנפשית אינה רק לבעיות השעה אלא גם לחיי הנצח, כדברי הזוהר "אזלין לבי מדרשות", דהיינו נכנסים לעולם אחר.
מלמד אותנו הזוהר הקדוש – עם ישראל החזיק מעמד מול כל הצוררים בזכות היותו מושרש ומחובר לעולם של גאולה. הצרות עברו לידנו, קרוב מאוד אלינו, אולם בשום אופן אינן יכולות לפגוע במקור הכוח הרוחני שלנו. המשחית הצליח לפגוע בענפים, אולם לא בשורש הנמצא גבוה, מעל למקום שבו המשחית יכול לגעת. מאותו שורש תמיד ינקנו את הכוחות כדי להתחדש, לבנות על גבי החורבות בניין חדש וקומה נוספת.
נמצאנו למדים שאדם חי בשני מישורים, המישור הרוחני, התורני, שאינו תלוי באירועים הזמניים החולפים, והמישור המעשי, שבו הקב"ה מנהיג עתה את עולמו.
איננו נדרשים ואיננו רשאים להתנתק מהמציאות ולשקוע בעולם אחר, להיפך, העולם הזה הוא המקום שבו עלינו לפעול ואותו עלינו לתקן. כאן אנו חיים, כאן אנו מקיימים מצוות וכאן אנו נאבקים על קדושת הארץ ועל קידוש שמו יתברך. אולם בד בבד בתוכנו ובנפשנו אנו צריכים לינוק מעולם הגאולה את השלווה, את הביטחון ואת השמחה, בחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היכולת שלנו להתמודד עם האתגר הגדול שהמציאות מציבה בפנינו, לראות את הבעיות בפרופורציה הנכונה שלהן ולא להשתעבד להן, הוא דווקא מתוך חיבור מתמיד לעולם הגאולה שהמציאות שלו עדיין לא ניכרת בעולם באופן מלא.
עלינו לנהל את המאבק במסירות נפש ובעקשנות, לא מתוך ייאוש ולא מתוך שנאה אישית, אלא מתוך הבנה שלא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי להיבטל ממנה, אנו נעשה כל שבידנו, והקב"ה יעשה את הטוב.
ויה"ר שנזכה במהרה לקיום ההבטחה "הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך".
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













