- שבת ומועדים
- יום הזכרון
- משפחה חברה ומדינה
- חבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גדעון ליכטרמן הי"ד
קשיים רבים עוברים עלינו בדרך אל הגאולה השלמה, והדבר טעון בירור.אנו מבינים כי בגלות יש הסתר פנים, שבא לידי ביטוי בנתינתנו לחסדי הגויים - שלא כל כך אוהבים לעשות עימנו חסדים.אולם מהו פשרם של הייסורים בתהליך הגאולה, זמן שהוא הארת פנים לעם ישראל? מהו מקומם של הייסורים בארץ ישראל, מקום שעיני ה' אלוקינו מראשית עד אחרית? האם כך הקב"ה מאיר לנו פנים?
זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה
בירור סוגיה זו מתחיל בדברי חז"ל במסכת סנהדרין 1 , בביאור הפסוק "אני ה' בעיתה אחישנה", כי ישנן שתי צורות של גאולה: "זכו ולא זכו".
בנביאים מתוארת הגאולה בדרך נעימה ונפלאה, אולם זו היא הגאולה בדרך זכו, על ידי ניסים ונפלאות.לעומתה, תהליך הגאולה במקרה שעם ישראל לא זכו מלווה "במלך קשה", הגאולה מלווה בקשיים גדולים.
הגאולה שלפנינו הינה גאולה בדרך "שלא זכו".אור החיים כותב שכשתבוא גאולה בדרך טבעית ולא בניסים גלויים הרי זה משום היות הגאולה בדרך ש"לא זכו".הגאולה באה קמעא קמעא והיא באה בדרך ייסורין ועל ידי מסירות נפש.
מה בין דברי הנביאים לדברי חז"ל?
לעומת דברי הנביאים, המרבים בתיאורי הגאולה הניסית, רוב תאורי הגאולה שבדברי חז"ל מתאימים לגאולה בדרך שמלווה ביסורין.מהי סיבת ההבדל? התשובה לכך היא שהנביאים מדברים על האידיאל הנשגב.על ידי נבואותיהם מנסים הם לרומם אותנו למדרגה עליונה, לדרך שבה נגיע לגאולה בדרך של זכו.אולם חז"ל מדברים על מה שסביר שיהיה.הם רואים כיצד הגלות משפיעה על עם ישראל ובאיזו דרגה הוא נמצא, הם מעמיקים חקר בתהליכים העתידיים, ורואים שמסתבר כי הגאולה בפועל תבוא בדרך ש"לא זכו".
קשיי הגאולה הם רק בתחילתה
חשוב לדעת כי למרות שאנו מצויים בגאולה בדרך של לא זכו, כל דברי הנביאים סופם להתגשם.כל הקשיים בגאולה של "לא זכו" הם רק בדרך אל הגאולה, אולם ודאי שגם בגאולה זו, בשלביה האחרונים נגיע למדרגה הנפלאה שמתוארת בדברי הנביאים (במקום אחר בארנו שבדרך זו, השלב האחרון של הגאולה יהיה במדרגה נפלאה ועליונה יותר מאשר בגאולה בדרך שזכו).
אם לא זכו - מהי סיבת הגאולה?
גאולה של 'זכו' היא באמצעות הארה מאוד מאוד גדולה, על אנושית, שגורמת לגאולה בדרך ניסית.היא מתחילה מהארת תשובה עליונה, הברקה נפשית שמעירה את עם ישראל בבת אחת לחזור אל אלוקיו.אולם גאולה של 'לא זכו' היא גאולה שלא באה בבת אחת, היא לא נבעה ממהפך ענקי שעם ישראל עשה בקפיצה ודילוג רוחני.מהו אם כן הדבר המביא לגאולה?
תשובה מדורגת של עם ישראל
ביחס לשאלה זו מביאה הגמרא במסכת סנהדרין 2 מחלוקת בין רב ושמואל.לדעת רב 'כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה'.מהם הקיצין? אלו הם זמנים בהם יש סגולה להארה עליונה, ימים שהיו מסוגלים לקפיצות רוחניות.אולם כיון שעם ישראל לא ניצל זמנים אלו, תבוא הגאולה בדרך של "אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמטה), וכפי מידת התשובה כך תבוא הגאולה.הגאולה העתידה לא תבוא בדרך של דילוג וקפיצות.
שמואל חולק על רב ואומר 'דיו לאבל שיעמוד באבלו'.הגלות מתוארת כתקופה של אבלות שחייב להיות לה סוף.מיהו אותו אבל? רש"י מביא שני פירושים ביחס לכך.
מניעת חילול ה'
בפירושו הראשון אומר רש"י שהאבל הוא הקב"ה. הגאולה העתידה תבוא בעקבות המצב הנוראי של חילול ה', שהקב"ה לא יוכל לסבלו ועל כן יפסיק מצב זה, כמבואר בדברי הנביא יחזקאל בפרק ל"ו.גאולה זו מתחילה אם כן מהקב"ה, ולא מההתעלות הרוחנית שלנו, ושני פנים לכך: מצד אחד יש צורך בייסורים בתחילת דרכה, המזככים אותנו ועושים אותנו ראויים לגאולה.מצד שני, אנו בטוחים שלמרות כל הקשיים, הגאולה בוא תבוא ולא תיעצר באמצע, שכן סיבת הגאולה אינה מעשינו הטובים אלא ההחלטה האלוקית שדי לחילול ה'."לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם" 3 .
הגלות כבר אינה מזככת את עם ישראל אלא תזיק לו
בפירושו השני מבאר רש"י כי האבל הוא עם ישראל, אשר עבר את הגלות הארוכה.הגלות זיככה את עם ישראל ובנתה בו תכונות רוחניות רבות, אולם מגיע שלב שעם ישראל מיצה את כל מה שהיה ניתן להבנות תוך כדי הגלות.מגיע הרגע שהמשך היותנו בגלות לא יבנה אותנו, אלא יגרום לנו למחלות גלות נוראיות, ואז במקום להמשיך להזדכך, אנחנו עלולים לאבד את יכולת התקומה והגאולה שלנו.הגוף הלאומי אבד מזמן, ובסוף הגלות יש סכנה שלא רק שהעצמות יתיבשו, אלא יתחילו להתפורר.לכן יש צורך לצאת מהגלות, לבוא אל ארץ ישראל, וכאן באויר הארץ להתחיל מהלך חדש של בנין."וזרקתי עליכם מים טהורים".
המעבר מקדושה המתנגדת לטבע לקדושה שבתוך הטבע
הגלות בנתה בנו קומה רוחנית חשובה, אך קומה זו נבנתה בדרך של קדושה המתנגדת לטבע.רק בארץ ישראל, ניתן לבנות את הקומה הנוספת, קומת קדושה המרוממת את הטבע, קידוש ה' בתוך המציאות הטבעית, קידוש ה' מתוך גבורה ומתוך 'כי ה' אלוקיך נותן לך כוח לעשות חיל' 4 .
בדרך של "זכו" היה המעבר מקדושה המתנגדת לטבע לקדושה שבתוך הטבע מעבר חלק ופשוט.אולם בדרך הסבירה יותר מעבר זו הינו מעבר מסובך, הדורש המשך בירורים רוחניים הבאים קמעא קמעא.
ה"אחישנה" בתוך ה"בעִתָּה"
אחת הדרכים החשובות לגאולת ישראל היא דרך קידוש ה' - על ידי מסירות נפש.ככל שאנו מתיסרים יותר ומקריבים קורבנות רבים יותר, אנו מבינים עד כמה הגאולה היא מעלה עליונה, שכדי להגיע אליה אנו צריכים להזדכך בעוד הרבה מדרגות.
כפי שהזכרנו, דברי חז"ל "זכו אחישנה לא זכו בעתה" נאמרו על הפסוק "אני ה' בעיתה אחישנה".מבאר הגר"א שחז"ל אינם מתכוונים להוציא את הפסוק מפשוטו, ויש גם דרך של "אחישנה" בתוך ה"בעתה".גם את גאולת ה"בעתה" ניתן לקדם על ידי פעולות ב"איתערותא דלתתא".על כן, קרא הגר"א קריאה גדולה להתחיל ולפעול בפעולות רוחניות ופעולות גשמיות בכדי לקדם את הגאולה.פעולות אלו הינם הביטוי לאמונה שלנו בגאולה, לאמונה ששם ה' עומד להתגלות לעיני כל חי, לאמונה שקרוב יום שבו יהיה משפט ובירור בין ישראל לעמים, בין עובד אלוקים למי שלא עבדו.מצוות קידוש ה' היא המצווה שבה נצטוו ישראל לא רק להאמין בקב"ה בליבם, אלא לפרסם את אמונתם זו.הפרסום נעשה בצורה גדולה כשאחד מישראל מוסר נפשו על כך שהוא יהודי.עם ישראל מוכן למסור את היקר לו בכדי לפרסם את אמונתו בצדקתו ובאמונתו בקב"ה.
קידוש ה' הולך ומתרבה במקום שיהודי מוסר את נפשו מתוך מעשיו לגאולת ישראל.זהו המעשה הגדול ביותר שיש באיתערותא דלתתא בדרך הגאולה.הקב"ה מצידו בוחר בנשמות גדולות שעל ידם יתקדש שמו בעולם.הוא רואה את ה"שושנים" שיכולים לרומם את כל סביבתם על ידי מסירות הנפש שלהם, והקב"ה מאפשר בחינה של אחישנה בתוך מהלך הגאולה המדורג.ככל שהסביבה מתרוממת על ידי מוסרי הנפש ומקדשי שם ה' במהלך הגאולה, כך אנו שייכים יותר למהלך של "אחישנה בתוך הבעיתה".
גאולה בדרך שלא זכו היא גאולה שבאה קמעא קמעא, אולם גם בגאולה זו "ככל שהיא הולכת היא רבה והולכת".הגאולה ממשיכה להיות בדרך של שלב אחר שלב, אולם ככל שמתקדמים כך מהירות ההתקדמות הולכת וגדלה, עד שבשלב האחרון מגיעים כבר למדרגה שהיא ממש בבחינת אחישנה, בבחינה ש"פתאום יבוא אל היכלו ה' אשר אתם מבקשים".
הגויים חשים את התקדמות הגאולה ולכן הם עושים מאמצים עוד יותר גדולים בכדי לעכב אותה.אולם ככל שהם מתנגדים, כך עם ישראל מוסיף עוז, גבורה וקידוש ה'.
לכבד באמת את הנופלים
הרב אליעזר מלמד | אייר תשס"ב
מזיכרון לעצמאות - תשפ"ב
הרב ש. יוסף וייצן | ג' אייר תשפ"ב
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה
"קול צופייך" - גליון 354
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ו
מזיכרון לעצמאות - מדין לרחמים
הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"א
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
תקיעת השופר והרחמים
כ"ז אלול תשס"ז
השפעת עם ישראל על התהליכים בעולם
אורות ישראל - פרק א' פסקה א'2
א' שבט תשפ"ב
קדושת המלאך וקדושת ישראל
נתיב הפרישות למהר"ל - שיעור 3
ט"ו אייר התשע"ב
ההבדל בין האדם לבין העליונים והתחתונים
תפארת ישראל פרק ג'
ח' טבת תשע"ו
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מתנות בחינם
למה יש כל כך הרבה מצוות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
אנחנו בצד של החזקים!