ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לפני כמה שנים חזרתי מחתונה, בטרמפ עם תושב בית אל. למרות שהאחרון גר בכניסה ליישוב, הוא המשיך בנסיעה והתעקש להוריד אותי בכיכר ליד הישיבה. כשניסיתי להתנגד ולהסביר שכמובן אין צורך לטרוח בשביל לחסוך את ההליכה הקצרה הזו, הוא השיב לי את התשובה הבאה: מה שהסעתי אותך עד ליישוב זה כדי שלא תיתקע בלילה, מה שאני מסיע אותך עכשיו זה סתם לעשות לך טוב על הלב.
הגמרא במגילה מספרת שאחרי שמרדכי יורד מהסוס, הוא חוזר לשקו ולתעניתו. מאליה עולה השאלה: במה תרמה ההרכבה על הסוס לסיפור ההצלה? הרי מיד לאחריה מרדכי חוזר לאותה נקודה של תפילה ודאגה, וההצלה מגיעה רק ממעשים אחרים: מדברי אסתר ומהנצחון במלחמה.
ניתן לתרץ שההשפלה המפתיעה שהתגלגלה על המן גרמה לו להגיע לעימות מול אסתר מעמדת נחיתות וחוסר בטחון משמעותי, עמדה שאולי היא זאת שהביאה לתלייתו.
אך נראה שניתן ללמוד מכאן יסוד חשוב נוסף:
כאשר רבונו של עולם מסייע לישראל לעמוד על נפשם, הוא כביכול (כביכול כביכול וכו') "מוכרח" לעשות כן, הן מצד מידת הרחמים בה מתגלה, והן מצד הבטחתו לישראל שלא ימאס בהם ולא יכלם.
אך כשהמן מרכיב את מרדכי, סתם כך, ללא שום תועלת נראית לעין, כאן מתגלה תוקף אהבת ה' ביתר עוז. הרי סביר להניח שהסיטואציה הזו העלתה חיוך על פניהם של אי אלו מיהודי שושן, והסיפור הזה מגלה שמלבד שהקב"ה מחוייב לברית אותה כרת עמנו, מלבד זאת גם אכפת לו מאיתנו והוא באמת רוצה שנסתובב עם חיוך מרוח על הפרצוף.
וממילא "והלכת בדרכיו" – כשאנחנו עוזרים למישהו עזרה ממשית, אנחנו ממלאים את חובתנו, כאדם, כישראל. אך כשאנחנו מעניקים דווקא במקום שאין בו צורך אובייקטיבי – אנחנו מגלים קומה נוספת, הלא היא האכפתיות שלנו כלפי השני, ממש כמעשה הנהג המוזכר בתחילת הדברים.
(למטיבי לכת: נסו לתרץ על פי זה את הקושיה למה היה צריך שמן טהור בחנוכה למרות שטומאה הותרה בציבור, ולמה חג זכר לענני כבוד שמח יותר מחגי יציאת מצרים ומתן תורה).
שנזכה לעזור, להועיל, לקדם, אך בעיקר – להיות אכפתיים.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















