ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
חכמינו ז"ל לימדו אותנו שבעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיו צרות רוחניות וגשמיות גדולות וקשות. הגמרא במסכת סנהדרין דף צז מספרת:
"אמר ר' יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבוא... תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב... וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני כלב והאמת נעדרת שנאמר 'ותהי האמת נעדרת'! מאי ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי 'וסר מרע משתולל'? אמרי דברי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות...
תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באימה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעוות והגפן יתן פריו - והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה, מסייע ליה לר' יצחק דאמר ר' יצחק אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא? תנו רבנן 'כי ידין ה' עמו... יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' אין בן דוד בא עד שירבו המסורות... דבר אחר - עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל...".
תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באימה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעוות והגפן יתן פריו - והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה, מסייע ליה לר' יצחק דאמר ר' יצחק אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא? תנו רבנן 'כי ידין ה' עמו... יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' אין בן דוד בא עד שירבו המסורות... דבר אחר - עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל...".
הדבר תמוה, מדוע דוקא בעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיה מצב כה ירוד מבחינה רוחנית וגשמית? ההגיון מחייב שצריך להיות דווקא להיפך - כאשר עם ישראל יתקן דרכיו וישוב בתשובה, יתוקנו החטאים שהם סיבת הגלות ואז, כשיהיו ראויים, תבוא הגאולה. מדוע אמרו חכמים שתהיה תקופה של משבר רוחני וצרות דוקא לקראת הגאולה? המהר"ל עומד על שאלה זו ומבאר שכך סדר העולם - לפני התחדשות מציאות חדשה, צריך להיות ביטול של המציאות הקודמת, וככל שעומדת להיות התחדשות גדולה יותר כן צריך להיות גדול ההרס והביטול של המצב הקודם. לאמור - כשם שבניית בנין חדש וגדול מצריכה להרוס את הבנין הישן והרעוע, כן הדבר במובן הרוחני, שמציאות רוחנית חדשה ועמוקה יכולה להשתרש בעולם רק לאחר שהתבטלה המציאות הרוחנית הקודמת, עם כל מעלותיה ויתרונותיה. הגאולה העתידה תגלה אור חדש, גודל חדש של תורה, ועל כן השבר הרוחני שלפניה עמוק כל כך, על פי ביאורו של המהר"ל.
מרן הרב קוק מוסיף עוד קומה על גבי דברי המהר"ל. יש להבדיל בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית. מצד החצוניות, אומר הרב, כל ימי החורבן אין לך יום שאין קיללתו מרובה משל חברו, המצב הולך ופוחת, הולך ומתדרדר והעולם נשפל מיום ליום, פנימיות העולם, לעומת זאת, הולכת ומתבסמת. מקור דברי הרב בתקוני זוהר, תיקון שישים, שם נאמר שתמצא בר נש שגופו שפיר וסימנים שלו כולם שפירים ונשמתו נשמה של חייב, ותמצא בר נש שגופו רע בכל הסימנים ונשמתו מבפנים היא טובה, ואומר הזוהר "טוב מלגאו ולבושא דיליה ביש זהו עני ורוכב על חמור".
תקוני הזוהר אומר שהדור הזה של עקבתיו של משיח הוא טוב מבפנים ולבושו החיצוני רע, והרב מסביר את הדברים באגרות ראיה אגרת תקנ"ה, "אבל דור של עקבא - דמשיחא הם יוצאים מכלל זה, שהם כדברי תקוני זוהר 'טוב מלגו וביש מלבר', והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו 'עני ורוכב על חמור' והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני - טומאה, אם כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיו"ב, שיש בהם סימן - טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיות ענין - קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה, וענין מה שהתורה אמרה ע"ז שם "קדש לי" הוא גדול מאד מאד, וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא - דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול וחושך רב וכבד מאד".
כן בכתבי האר"י ז"ל בשער הגלגולים (אחרי הקדמה ל"ח) אומר ר' חיים ויטל תלמיד האר"י "פעם אחת שאלתי למורי ז"ל איך היה אומר לי שנפשי היתה כל כך מעולה... והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו ואמר לי 'דע לך כי אין גדלות הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק כפי הזמן והדור ההוא כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפות גוברות מאוד מאוד לאין קץ משאין כן בדורות ראשונים' ואלו הייתי בדורות הראשונים היו מעשי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים ושאמרו חז"ל על נח שתמים היה בדורותיו ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק ולכן שלא אצטער על זה כלל כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמרואים".
בשער המצות פרשת ראה בענין מצות זכירת יציאת מצרים מסביר האר"י שלכל גלות יש תפקיד של תיקון. גלות ראשונה תיקנה את הבחינה של 'ראש' וגלות האחרונה שהיא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגליים ולבסוף את העקביים של הרגליים, וברגליים יש הגבורות של החיצוניים והבירור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב. הווה אומר - העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתעצם ורק החיצוניות נראית כאילו היא הולכת ומידרדרת.
דברי הרב זצ"ל מבוססים היטב מתוך המקורות היותר פנימיים של התורה. התבוננות כזו היא נחלת נשמות גדולות ופנימיות. כך אומר הרב בהמשך האגרת, על אמירת רב יוסף ייתי ואזכי ואיתיב בטולא דכופיתא דחמריה, "רב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות, ותלה גדולתו בגדולת ההוא יומא דקא גרים, ואמר על אימו: "איקום מקמי שכינתא דאתיא", ואמר על עצמו: "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", אע"פ שמצד החיצוניות נראה הדבר לגאווה חלילה, אבל בעל סגולה נפשית שכמותו... אמר זה בכל מילוי הקדושה והענוה האמיתית, מעין ענותנותו של אדון הנביאים עליו השלום, ותלמידיו הם ההולכים בדרכיו. ומפני - כך היתה מידתו של משה רבינו ע"ה לקרב רחוקים, עד שקרב אפילו את הערב רב, אע"פ שזה גרם אריכות - הגלות, מ"מ סוף כל סוף יתעלו גם הם, כי בודאי יקיים ביה 'יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא', ו-ה' י"ת 'מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים', ואמרו בזוהר שחסדיו של משה היו גדולים משל אברהם, שאברהם אבינו, אע"פ שמדתו - חסד היתה גדולה מאוד, ולא היה כנח שלא בקש רחמים על רשעים בני - דורו, מכל מקום לא ביקש רק בתנאי, 'אולי ימצאון שם עשרה'".
מדברי הרב הננו למדים להכיר את דורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור שבן דוד בא בו. זה דור שהוא טוב מבפנים למרות שהוא נראה לא טוב מבחוץ. ערך של מעשה טוב שאדם עושה הוא גדול ועצום וכל הרהור של תשובה יש לו משמעות גדולה. זה דור של תשובה מאהבה, שכל מי ששב בתשובה אמיתית, מהפך את הזדונות לזכויות ממש. קשה להאמין שכך הדבר, אבל כבר הראינו שאמנם כך ובססנו את הדברים. זה דור שכלל האומה הולך ומתגלה בו בארץ, ומופיעה בו האומה כאומה. על כן כל מעשה של יחיד איננו עוד מעשה בודד שעומד בפני עצמו אלא מחובר אל הופעת הכלל ומתגדל בגדלות הכלל.
אלו דברי הרב במאורות הראי"ה 'ירח האיתנים' עמוד נ"ט, "ובעלי רזין צריכין הם להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה, וממילא ההארה היא גדולה, ועצם הנשמות גדולות הן, וגם בתוך החוצפה יש גדלות וקדושה, וכי יבוא נהר צר רוח ה' נוססה בו (ישעיה נ"ט, י"ט), והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכויות גמורות, והחטא אינו יכול לפגום כל כך כבדורות הראשונים מפני רוב הביסום של העולם, ושפע הרחמים והחסדים שזורחים בו".
במבט גדול זה הננו מסתכלים על הדור ועל התשובה. מכל הצרות ננוחם ונוושע ישועה שלמה במהרה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
