ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
במשך אלפיים שנות תוהו, נראה כי ארץ זו איננה תופסת מקום מרכזי בתורה ובתולדות האנושות. הדבר תמוה, שהרי אבן השתיה, עליה מושתת העולם, נמצאת שם, בירושלים, במקום אשר יבחר ד'. גם גן העדן הנכסף מצוי שם.
כך מפורש בדברי הרמב"ם: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל, ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי. ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא, אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא"
(בית הבחירה פרק ב הלכה א הלכה ב).
עיון מעמיק בפרשת נח מגלה שארץ ישראל נמצאת במרכז העניינים גם בפרשתנו. נדגיש מספר נקודות.
החצי הראשון של הפרשה עוסק במבול. המבול לא כיסה את ארץ ישראל.
בסוגיא במסכת זבחים (קיג ע"א) מובאת דעתו של רבי יוחנן כי המבול לא ירד בארץ ישראל, זו גם דעת רבי לוי במדרש, וז"ל: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ מהו טרף בפיה קטיל כמה דתימר (בראשית ח' לז) ...ומהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא דאמרין בריתא ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא" (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד).
דעתם מבוססת על נבואת יחזקאל: "בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם" (כ"ב כד).
יש בדברי חז"ל מסר חשוב ועמוק. העובדה שהמבול לא ירד בארץ ישראל מלמדת אותנו על ייחודה של ארצנו ומבדילה בינה לבין כל שאר המקומות שהתנ"ך עוסק בהם.
החצי השני של הפרשה שם דגש מיוחד (ושלילי) דווקא על חם ובניו: כנען וכוש.
חם, בנו הקטן של נח (ט' כד) ובנו הקטן כנען (י' ו) ירדו לשפל המדרגה והכיעור, ולכן התגובה הייתה קשה "אָרוּר" (ט' כה) היא מתחברת לתגובה לחטאי הנחש, המתוארים בפרשת בראשית (ג' יד, יז).
כוש בנו הבכור של חם (י' ו), הוא אביו של נמרוד (י' ח) הכופר הגדול שמרד בבורא עולם. כך מפורש בדברי רש"י על הפסוקים: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק" (שם ח-ט), "להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה, צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום, מתכוין להקניטו על פניו, על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד".
צידון הוא בכורו של כנען (י' טו), עירו היא הגבול הצפון מערבי של ארץ כנען, והשפעתם המשחיתה של צאצאי כנען מגיעה עד ל"בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (י' יט, ערי הכיכר) שהפכו סמל שלילי לדורי דורות.
אם כך, פרשת נח היא מעין הקדמה לסיפורו של עם ישראל, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה.
מסעו של אברהם לארץ ישראל מתחיל בסוף פרשת נח.
החצי הראשון של פרשת נח מסביר למה דווקא לשם?
זהו המקום המיוחד שבו אפשר וצריך לחיות בקדושה ובטהרה, לכן לא היה צורך בטיהור על ידי המבול.
החצי השני של פרשת נח מסביר למה אברהם נשלח דווקא לשם?
זה היה המקום שדרש את התיקון לאחר המבול, בגלל קלקוליהם של צאצאי חם. עיינו גם בדברינו בחמדת ימים לפרשת נח, תשע"ה.
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכו של אברהם, דרך הצדקה והמשפט, לגלות את הפוטנציאל המיוחד של ארץ ישראל ולהוות אלטרנטיבה חיובית לתלמידיהם של חם, כנען, נמרוד ויושבי ערי הכיכר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.













