ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
וחוץ מזה – היא שקטה כזאת. אם אני לא ידבר, תהיה אצלנו בבית דממה. אני כל הזמן חייב ליזום וליצור נושאי שיחה.
די, נמאס לי!
וכך, המשיך לדבר ולהתלונן אותו אדם באריכות מופלגת, ופסק מדיבוריו רק אחרי שעה ארוכה...
היועץ, הבליע חיוך קטן מתחת לשפמו, ופנה אל הבעל בבקשה – עצום למספר דקות את עיניך, תתרכז, ותנסה להיזכר בתקופה שנפגשת עם אשתך לקראת החתונה. לאחר ש'תחייה' את אותה תקופה, אמור לי בבקשה - מהי הנקודה המצוייה אצל אשתך, שהכי מצאה חן בעיניך, והביאה לכך שהתחתנת איתה?
מיודענו עצם את עיניו, התרכז, ובקושי הצליח להתאפק שתי דקות. הוא זקר את ראשו, ואמר בהחלטיות – כשנפגשתי עם אשתי, הרגשתי שהיא מעצימה את כוחות החיים שלי. היא נתנה לי כל כך הרבה מקום וחיזקה אותי. תבין, אני אדם דומיננטי מטבעי, ולאשתי יש יכולת הקשבה מופלאה, התאמנו ממש כמו מכסה לסיר...
היועץ חייך, וכמו שכולכם מבינים אמר – אם כך, בשבילך אשתך היא מצויינת. אתה חייב לידך אדם פסיבי שיקשיב לך. תגיד, אתה אוהב לבשל? כדאי שתבדוק את זה...
משל זה, (שאינו סיפור אמיתי, אבל קרה כל כך הרבה פעמים אצל כל כך הרבה יועצים זוגיים, ולמעשה קורה בבתים של כולנו...), יתרץ לנו קושיא גדולה על דבריו של אחד מגדולי חכמינו.
ידועה ומפורסמת מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בקשר לתחילת פרשת נח (סנהדרין קח, א) - "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, אמר רבי יוחנן: בדורותיו, ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר: בדורותיו, כל שכן בדורות אחרים. אמר רבי חנינא, משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה - לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה - ריחה נודף, שלא במקומה - אין ריחה נודף".
אם כן, כדברי רש"י בפרשתנו, רבי יוחנן דרש את נח לגנאי, שרק בדורו היה צדיק, כי רק בדור של רשעים נח נחשב צדיק, אבל בדור אחר של צדיקים לא היה נחשב צדיק.
וכבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים, מהו הגנאי של נח, ובדרך כלל נסובו ההסברים סביב מדרש נוסף (דברים רבה פי"א) ששם מובא שמשה רבינו אומר לנח – "אתה הצלת את עצמך, ולא היה בך כוח להציל את בני דורך". כלומר, החסרון של נוח שדאג רק להצלתו שלו מהמבול, ולא הציל את בני דורו. וכפי שמופיע בלשון החסידית – נח היה 'צדיק בפרווה', כבעל פרווה שמחמם רק את עצמו, ולא היה כאברהם ומשה שהיו 'צדיק בתנור', וחיממו וקירבו את בני דורם.
וכדקדוקו של בעל 'אור החיים' הקדוש, "אלה תולדות נח, נח", שהציל בזכויותיו רק את נח, ולא את בני דורו.
האמת היא, שתופעה זו, של פגם מסויים שמוצאים באדם גדול, גורמת לכך שהדרשות סביב דמותו חופרות ומעמיקות כל העת בפגם שלו. תופעה זו קיימת גם בדמויות נוספות. אך עניין זה מעורר גם תמיהה - הרי, בסופו של דבר, נח היה אדם גדול שעמד לבדו בצדקתו מול כל בני דורו, ונבחר משמיים להמשיך את העולם, ומה ראה רבי יוחנן ללכת בדרך שונה מריש לקיש, ולפשפש ולמצוא את פגמיו?
אולי תתורץ התמיהה במשל בו פתחנו. רבי יוחנן בא ללמדנו שהגנאי של נוח הוא גם השבח שלו. דווקא נקודת החיסרון שלו הייתה קריטית לדורו. הרי אצל ה' הכל מדוייק, ולתהליך התיקון הרוחני של דור המבול, דרוש היה דווקא 'צדיק בפרווה'.
הכיצד?
נבאר את הדברים בקצירת האומר. תכונתם המרכזית של אנשי דור קדם המבול הייתה כוחותיהם האדירים, שהתפשטו כל העת לכל עבר, ללא שום מגבלה. הם היו ענקים, חיו הרבה שנים, ולא נתנו גבול לכוחותיהם. לכן, חטאו בגזל ועריות, כי רצו לנכס לעצמם את ממון חבריהם, נשות חבריהם, ואפילו נזקקו מין לשאינו מינו, כי רצו את הכל בלי גבול.
ה' העניש אותם מידה כנגד מידה. הביא להם מבול, שזה גשם – מים, כוחות חיים חיוביים, אך כשהם בלי גבול, הם מתפשטים לכל עבר, והורסים את הכל. וכפי ש"אמר רבי יוחנן: דור המבול ברבה קלקלו, וברבה נידונו. ברבה קלקלו - שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם, וברבה נידונו שנאמר כל מעינות תהום רבה" ((סנהדרין שם). כלומר, הכל היה צלם הרבה, בגדול, ובלי גבול, וכך גם נענשו.
האדם, שתפקידו להחזיר את העולם לאיזון הוא דווקא נח, כי הוא בעל תכונה הפוכה. הוא מצומצם, ומסתגר בתוך תיבה, 'צדיק בפרווה', מציל רק את עצמו ואת משפחתו, אבל זו התכונה החשובה לאיזון העולם.
נמצא, שהגנאי הוא השבח.
ויהי רצון, שנביט כך על עצמנו, איש על אשתו ואישה על בעלה, וכל הסובבים אותנו, ונגלה תמיד שהגנאי הוא השבח! ובזה יהפוך הגנאי לשבח!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
בריאת העולם בפרשת לך לך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אוצרות בלב הים
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
