ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"שחזר על פכים קטנים".
בספר 'בני יששכר' מובא בשם הרב הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א- 'שבת' בגימטריה 'אהבה בכל לב, אהבה בכל נפש, אהבה בכל מאוד'.
בעל ספר' הלקח והלבוב' כותב שאברהם אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'לבבך' שהיה מוכן לתת את היקר לליבו אליו יתברך.
יצחק אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'נפשך' שמסר את נפשו על המזבח להעקד על קדושת שמו יתברך במסירות נפש.
ויעקב אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'מאודך' (ממון) שחזר על פכים קטנים כי "צדיקים ממונם חביב עליהם", שגם עם הממון עובדים הם את בוראם (חולין י, א).
רבי נתן נטע שפירא זיע"א בספרו 'מגלה עמוקות' מחדש לנו שפכים אלו היו פכי חנוכה, ואיתם ניצח יעקב אבינו את עשו הרשע.
עשו רצה לעקור מעם ישראל את חנוכה, מפני שידע שבלי חנוכה אי אפשר לבני ישראל להתקיים. האור שמאיר בחנוכה נותן חיזוק וכוח ליהודי עד ביאת משיח צדקנו- "ערכתי נר למשיחי" זה נר חנוכה (לשון הספר 'מאור עיניים').
אנו נכנסים לימי החנוכה, ימים שבהם מגלים אנו את אהבתנו לבורא עד כדי מסירות נפש על קדושת שמו יתברך, ימים שבהם שומעים אנו קריאת 'מי לה' אליי'.
כשיהודי קורא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בזה מגלה שיש לו חלק ושייכות לקדושת ישראל.
האותיות המודגשות בפסוק זה (כפי שמופיע בסידורים) הן ע' ד'. כותב הגאון מוילנא זיע"א, ברגע שהאדם קורא קריאת שמע, הוא הופך למהות של 'עד' למלכות שם שמים בכל העולם.
ומובא בזוהר הקדוש שיום ראשון של חנוכה- כה' כסלו הוא כנגד כה' אותיות של פסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'.
ללמדנו, שימי חנוכה מיוחדים להשפיע עלינו חיים של עדות למלכות ה' בעולם, חיים שעלינו לקשר ולשעבד כל הרצונות לרצון ה', חיים של 'ואהבת את ה' אלוקיך' בכל לב נפש ומאוד.
בזמן כזה של ערבוביא וטשטוש בין אור לחושך, בין אמת לשקר, מוכרחים אנחנו להדליק שמן זית זך טהור, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, שלא נגע בו ידי זר.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: 'ובשבת קודש יש התגלות שמן זית זך בכל איש ישראל'.
שבת היא עדות של בני ישראל שמעידים על אמונה בהקב"ה שהוא בעל הבירה. בשמירת שבת אנו מבטלים קליפת יון שציוו "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
ועוד כותב 'השפת אמת': 'כי בני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך, כמו שכתוב 'אתם עדי''.
אמונה זו מכניסה בלב שמחה. מי שחי במסירות נפש לה' הוא תמיד בשמחה, כי עצבות באה מענייני עולם הזה, מרצונות שונים המבלבלים את האדם ואינם נותנים לו מנוחה.
כל מה שאדם קרוב יותר לה' יתברך הוא יותר בשמחה, כי כל מה שהוא יותר מוסר רצונותיו להקב"ה הוא יותר קרוב אליו ומרגיש השמחה והתענוג מעבודת ה'.
וזו השמחה בשבת, שאדם שמח על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקו להיות עד למלכות ה' במציאות- 'ישמח משה במתנת חלקו'. בשבת קודש עובדים אנו את הקב"ה בשמחת הלב, עם חיות והתלהבות הנפש, והוצאות הממון.
בשבת יש לאדם היכולת לזכור את מעלתו הרמה 'מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי' כפי שאומרים בתפילת מנחה של שבת- 'אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו'.
אבותינו הקדושים השרישו בנו יסודות שנשאף לחיים של חיבור לבורא עולם עם הלב, עם הנפש ועם הממון- בכולם נעבוד את ה' יתברך.
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' מביא חידוש מתוק בשם בזוהר הקדוש: "שמע וכו' אחד", כפי שכתבנו ע' ו-ד' מרמזות על עדות, וכשנחבר את שאר האותיות הנותרות נקבל 'אשמח'- "אנוכי אשמח בה'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















