ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"שחזר על פכים קטנים".
בספר 'בני יששכר' מובא בשם הרב הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א- 'שבת' בגימטריה 'אהבה בכל לב, אהבה בכל נפש, אהבה בכל מאוד'.
בעל ספר' הלקח והלבוב' כותב שאברהם אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'לבבך' שהיה מוכן לתת את היקר לליבו אליו יתברך.
יצחק אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'נפשך' שמסר את נפשו על המזבח להעקד על קדושת שמו יתברך במסירות נפש.
ויעקב אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'מאודך' (ממון) שחזר על פכים קטנים כי "צדיקים ממונם חביב עליהם", שגם עם הממון עובדים הם את בוראם (חולין י, א).
רבי נתן נטע שפירא זיע"א בספרו 'מגלה עמוקות' מחדש לנו שפכים אלו היו פכי חנוכה, ואיתם ניצח יעקב אבינו את עשו הרשע.
עשו רצה לעקור מעם ישראל את חנוכה, מפני שידע שבלי חנוכה אי אפשר לבני ישראל להתקיים. האור שמאיר בחנוכה נותן חיזוק וכוח ליהודי עד ביאת משיח צדקנו- "ערכתי נר למשיחי" זה נר חנוכה (לשון הספר 'מאור עיניים').
אנו נכנסים לימי החנוכה, ימים שבהם מגלים אנו את אהבתנו לבורא עד כדי מסירות נפש על קדושת שמו יתברך, ימים שבהם שומעים אנו קריאת 'מי לה' אליי'.
כשיהודי קורא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בזה מגלה שיש לו חלק ושייכות לקדושת ישראל.
האותיות המודגשות בפסוק זה (כפי שמופיע בסידורים) הן ע' ד'. כותב הגאון מוילנא זיע"א, ברגע שהאדם קורא קריאת שמע, הוא הופך למהות של 'עד' למלכות שם שמים בכל העולם.
ומובא בזוהר הקדוש שיום ראשון של חנוכה- כה' כסלו הוא כנגד כה' אותיות של פסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'.
ללמדנו, שימי חנוכה מיוחדים להשפיע עלינו חיים של עדות למלכות ה' בעולם, חיים שעלינו לקשר ולשעבד כל הרצונות לרצון ה', חיים של 'ואהבת את ה' אלוקיך' בכל לב נפש ומאוד.
בזמן כזה של ערבוביא וטשטוש בין אור לחושך, בין אמת לשקר, מוכרחים אנחנו להדליק שמן זית זך טהור, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, שלא נגע בו ידי זר.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: 'ובשבת קודש יש התגלות שמן זית זך בכל איש ישראל'.
שבת היא עדות של בני ישראל שמעידים על אמונה בהקב"ה שהוא בעל הבירה. בשמירת שבת אנו מבטלים קליפת יון שציוו "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
ועוד כותב 'השפת אמת': 'כי בני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך, כמו שכתוב 'אתם עדי''.
אמונה זו מכניסה בלב שמחה. מי שחי במסירות נפש לה' הוא תמיד בשמחה, כי עצבות באה מענייני עולם הזה, מרצונות שונים המבלבלים את האדם ואינם נותנים לו מנוחה.
כל מה שאדם קרוב יותר לה' יתברך הוא יותר בשמחה, כי כל מה שהוא יותר מוסר רצונותיו להקב"ה הוא יותר קרוב אליו ומרגיש השמחה והתענוג מעבודת ה'.
וזו השמחה בשבת, שאדם שמח על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקו להיות עד למלכות ה' במציאות- 'ישמח משה במתנת חלקו'. בשבת קודש עובדים אנו את הקב"ה בשמחת הלב, עם חיות והתלהבות הנפש, והוצאות הממון.
בשבת יש לאדם היכולת לזכור את מעלתו הרמה 'מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי' כפי שאומרים בתפילת מנחה של שבת- 'אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו'.
אבותינו הקדושים השרישו בנו יסודות שנשאף לחיים של חיבור לבורא עולם עם הלב, עם הנפש ועם הממון- בכולם נעבוד את ה' יתברך.
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' מביא חידוש מתוק בשם בזוהר הקדוש: "שמע וכו' אחד", כפי שכתבנו ע' ו-ד' מרמזות על עדות, וכשנחבר את שאר האותיות הנותרות נקבל 'אשמח'- "אנוכי אשמח בה'".
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מתגברים על מידות רעות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
