טהרה וחינוך

"זאת חוקת התורה. . . ויקחו אליך פרה אדומה". לשון 'חוקה' בא ללמדנו לקיים את המצווה מצד המצווה ללא טעם, ולא על עצמו בא ללמד אלא על התורה כולה - כולה חוקה (וכפי שמבואר ברמב"ם סוף הלכות מעילה). גם הכתוב: 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל' - 'אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה', על אף שנכתבה כאן בפרשת פרה, נוגעת היא לכל התורה כולה, אלא שנכתבה כאן. יסודה של טהרה הוא עניין פנימי. מובא בשמו של הרבי מקוצק, מדוע טהור שנגע בטמא הטהור נטמא, למה לא להיפך, שהטמא יטהר, וביאר כי הטהרה אינה מתבטאת בחיצוניות, אלא היא עניין פנימי עמוק. לעומת הטומאה שהוא עניין חיצוני, ובמגע שהוא עניין חיצוני גוברת הטומאה על הטהרה. ועל כן בזמן עלייה לרגל היו כל ישראל שעלו לרגל בדרגת טהרה, מפני שירושלים מאחדת ומחברת את כולם, ויש חיבור בפנימיותם של ישראל, כמבואר במסכת חגיגה: 'העיר שחוברה לה יחדיו - שעושה כל ישראל חברים'.

יסודה של פרה אדומה היא טהרה - ה'חוקה' ללא הטעם, 'לעשות' זה מעשה פרה (יומא ג'.) בטבעיותה, כמות שהיא, קבלת העול שבה, היא היא המטהרת. 'חוקה חקקתי - ואין לך רשות להרהר אחריה'. בהמשך הפרשה הרהרו בני ישראל אחר משה. 'שמעו נא המורים' ופרש"י: 'סרבנים', לשון יווני שוטים - מורים את מוריהם' עכ"ל. מדוע משה דיבר אליהם בלשון יווני, וכי לא יכל לומר להם בלשון פשוטה? חז"ל לימדונו כאן יסוד גדול בחינוך.חינוך של תורה הוא נמשך מאבותיו, ממעמד הר סיני ואילך, ועל כן אנו מטים אוזן למה שיאמרו הגדולים מאיתנו. לעומת זאת חכמת יוון היא חכמת הטבע, היא הולכת ומתפתחת במשך השנים, ועל כן הדור החדש מגלה דברים חשובים שלא נתגלו לדורות קודמים . משה רבנו בעצם ביטויו שמעו נא המורים, לשון יווני, בא להוכיחם כי דרכם הנחפזת להדריך ולהורות למשה רבנו איך להנהיגם, הרי זו דרך יוונית, לא דרך הדבוקה בתורת אמת, ולכך הקפיד משה להשתמש אך הפעם בלשון יוון 'המורים'. נזכה בעז"ה לילך בדרך התורה הצרופה, ולא להיות מאלו המורים את מוריהם. 'חוקה חקקתי ואין לך רש