ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- נדרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המשנה הראשונה במסכת נדרים פותחת ואומרת: "כל כינויי נדרים כנדרים", ובגמרא 1 נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה הם אותם 'כינויי נדרים'.
"ר' יוחנן אמר: לשון אומות הן. ר"ש בן לקיש אמר: לשון שבדו להם חכמים".
על דברי ריש לקיש הקשו התוספות 2 :
"ולמאן דאמר לשון שבדו חכמים קשה, דהכי נמי כנויי דנזיר בדו חכמים, והיכי יביא קרבן על לשון חכמים? ובנדרים לא קשה אי עבר ב'בל תאחר' על לשון חכמים" וכו',
וכוונתם היא, שאין זה מובן כיצד ניתן להביא בנזירות קרבן על לשון חכמים? הרי מדאורייתא אין זו לשון נזירות, והבאת הקרבן היא הבאת חולין לעזרה.
אולם לכאורה לא מובן מדוע התוספות מקשים זאת רק על נזירות, ולא גם על נדרים? הרי חייבים לומר שגם בנדרים יש קרבן אף למאן דאמר שכינויים הם לשון שבדו להם חכמים, שכן הטעם לכך שחכמים בדו להם לשון הוא למנוע את האדם מלהזכיר את שם ה' לבטלה בשעה שהוא נודר להביא קרבן לה', ואם כן גם בנדרים הבאת הקרבן היא לכאורה הבאת חולין לעזרה, אם הקדשת הקרבן נעשתה בלשון שבדו להם חכמים, ולא בלשון שמועילה מדאורייתא.
ומאידך גיסא יש להקשות, מדוע התוספות כותבים שבנדרים עוברים על "בל תאחר" גם אם הלשון היא לשון חכמים, וזאת על אף שהם סוברים שאין בנדרים איסור של הבאת חולין לעזרה על לשון חכמים.
אפשרות ראשונה להסבר התוספות
ונראה להסביר זאת על פי דברי הריטב"א במסכת שבועות 3 . הריטב"א כותב שבניגוד לקדשי מזבח ולקדשי בדק הבית החלים גם במחשבה, כמו שכתוב: "כל נדיב לב הביאו חח ונזם" 4 , הרי על איסור "בל תאחר" אין עוברים אלא אם כן נאמרה ההתחייבות בפה, כמו שכתוב: "מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת לה' אלוקיך" וגו' 5 . ולפי זה ניתן להבין, שאמנם בשעה שהאדם נודר להביא קרבן בלשון שבדו להם חכמים חל איסור "בל תאחר" רק מדרבנן, מכיוון שאיסור זה נוצר על ידי דיבורו של האדם, והדיבור אינו חל אלא על פי תקנת חכמים; אולם עצם הקדשת הקרבן היא מדאורייתא, שהרי היתה כאן מחשבה להביא קרבן, ומחשבה זו מחילה התחייבות מדאורייתא כל עוד אין הדיבור סותר אותה, ומשום כך אין בהבאת הקרבן על נדר שנידר בלשון שבדו להם חכמים משום הבאת חולין לעזרה.
אפשרות שניה להסבר התוספות
אלא שלפי ההסבר הזה לא יובן מדוע יש הבדל בין קרבנות נדרים לבין קרבנות נזירות. ועל כן נראה להסביר את הטעם לכך שאין בהבאת קרבנות נדרים משום הבאת חולין לעזרה באופן שונה, ולומר שטעמו של דבר הוא, מפני שבשעה שחכמים תיקנו את לשונותיהם, הם תיקנו שלשונות אלו יפקיעו את הבעלות על הקרבנות מיד בעליהם, ויעבירום לידי הקדש, ומשום כך חל ההקדש על קרבנות אלו מדאורייתא. הדין הוא ש"הפקר בית דין הפקר", ועל כן ניתן לומר שבשעה שחכמים תיקנו את לשונותיהם, הם תיקנו שלשונות אלו יפקיעו את הבעלות על הקרבנות, ויעבירוה לידי ההקדש, על מנת שהמקדיש יוכל אמנם להביא את קרבנותיו למקדש, ולא יביא חולין לעזרה, וכך גם מסתבר לומר. מה שאין כן לגבי נזירות, שלגביה לא היתה לחכמים סיבה לתקן 'הפקר בית דין', מכיוון שעיקר הדין בנזירות הוא עצם חלות הנזירות, ואילו הבאת הקרבנות בנזירות אינה אלא דין צדדי בנזירות, ולגבי עצם חלות הנזירות מועילות לשונותיהם של חכמים גם בלא להפקיר ממון.
ועל פי ההסבר הזה יהיה ניתן להבין, שבניגוד לקרבנות שחיובם הוא מדאורייתא, איסור "בל תאחר" אינו אלא מדרבנן, שהרי האדם עצמו לא הוציא מפיו לשון שתחייב אותו בהבאת קרבנות מדאורייתא, וכל חיובו אינו נובע אלא מפני שיש תקנת חכמים שלשונו תועיל, והרי זה מעין דין יורש, החייב להביא את הקרבן שהתחייב אביו רק מפני אחריותו על התחייבותו של אביו, על אף שהוא עצמו לא התחייב להביא את הקרבן.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא קמא ונדרים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
