ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- נדרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המשנה הראשונה במסכת נדרים פותחת ואומרת: "כל כינויי נדרים כנדרים", ובגמרא 1 נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה הם אותם 'כינויי נדרים'.
"ר' יוחנן אמר: לשון אומות הן. ר"ש בן לקיש אמר: לשון שבדו להם חכמים".
על דברי ריש לקיש הקשו התוספות 2 :
"ולמאן דאמר לשון שבדו חכמים קשה, דהכי נמי כנויי דנזיר בדו חכמים, והיכי יביא קרבן על לשון חכמים? ובנדרים לא קשה אי עבר ב'בל תאחר' על לשון חכמים" וכו',
וכוונתם היא, שאין זה מובן כיצד ניתן להביא בנזירות קרבן על לשון חכמים? הרי מדאורייתא אין זו לשון נזירות, והבאת הקרבן היא הבאת חולין לעזרה.
אולם לכאורה לא מובן מדוע התוספות מקשים זאת רק על נזירות, ולא גם על נדרים? הרי חייבים לומר שגם בנדרים יש קרבן אף למאן דאמר שכינויים הם לשון שבדו להם חכמים, שכן הטעם לכך שחכמים בדו להם לשון הוא למנוע את האדם מלהזכיר את שם ה' לבטלה בשעה שהוא נודר להביא קרבן לה', ואם כן גם בנדרים הבאת הקרבן היא לכאורה הבאת חולין לעזרה, אם הקדשת הקרבן נעשתה בלשון שבדו להם חכמים, ולא בלשון שמועילה מדאורייתא.
ומאידך גיסא יש להקשות, מדוע התוספות כותבים שבנדרים עוברים על "בל תאחר" גם אם הלשון היא לשון חכמים, וזאת על אף שהם סוברים שאין בנדרים איסור של הבאת חולין לעזרה על לשון חכמים.
אפשרות ראשונה להסבר התוספות
ונראה להסביר זאת על פי דברי הריטב"א במסכת שבועות 3 . הריטב"א כותב שבניגוד לקדשי מזבח ולקדשי בדק הבית החלים גם במחשבה, כמו שכתוב: "כל נדיב לב הביאו חח ונזם" 4 , הרי על איסור "בל תאחר" אין עוברים אלא אם כן נאמרה ההתחייבות בפה, כמו שכתוב: "מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת לה' אלוקיך" וגו' 5 . ולפי זה ניתן להבין, שאמנם בשעה שהאדם נודר להביא קרבן בלשון שבדו להם חכמים חל איסור "בל תאחר" רק מדרבנן, מכיוון שאיסור זה נוצר על ידי דיבורו של האדם, והדיבור אינו חל אלא על פי תקנת חכמים; אולם עצם הקדשת הקרבן היא מדאורייתא, שהרי היתה כאן מחשבה להביא קרבן, ומחשבה זו מחילה התחייבות מדאורייתא כל עוד אין הדיבור סותר אותה, ומשום כך אין בהבאת הקרבן על נדר שנידר בלשון שבדו להם חכמים משום הבאת חולין לעזרה.
אפשרות שניה להסבר התוספות
אלא שלפי ההסבר הזה לא יובן מדוע יש הבדל בין קרבנות נדרים לבין קרבנות נזירות. ועל כן נראה להסביר את הטעם לכך שאין בהבאת קרבנות נדרים משום הבאת חולין לעזרה באופן שונה, ולומר שטעמו של דבר הוא, מפני שבשעה שחכמים תיקנו את לשונותיהם, הם תיקנו שלשונות אלו יפקיעו את הבעלות על הקרבנות מיד בעליהם, ויעבירום לידי הקדש, ומשום כך חל ההקדש על קרבנות אלו מדאורייתא. הדין הוא ש"הפקר בית דין הפקר", ועל כן ניתן לומר שבשעה שחכמים תיקנו את לשונותיהם, הם תיקנו שלשונות אלו יפקיעו את הבעלות על הקרבנות, ויעבירוה לידי ההקדש, על מנת שהמקדיש יוכל אמנם להביא את קרבנותיו למקדש, ולא יביא חולין לעזרה, וכך גם מסתבר לומר. מה שאין כן לגבי נזירות, שלגביה לא היתה לחכמים סיבה לתקן 'הפקר בית דין', מכיוון שעיקר הדין בנזירות הוא עצם חלות הנזירות, ואילו הבאת הקרבנות בנזירות אינה אלא דין צדדי בנזירות, ולגבי עצם חלות הנזירות מועילות לשונותיהם של חכמים גם בלא להפקיר ממון.
ועל פי ההסבר הזה יהיה ניתן להבין, שבניגוד לקרבנות שחיובם הוא מדאורייתא, איסור "בל תאחר" אינו אלא מדרבנן, שהרי האדם עצמו לא הוציא מפיו לשון שתחייב אותו בהבאת קרבנות מדאורייתא, וכל חיובו אינו נובע אלא מפני שיש תקנת חכמים שלשונו תועיל, והרי זה מעין דין יורש, החייב להביא את הקרבן שהתחייב אביו רק מפני אחריותו על התחייבותו של אביו, על אף שהוא עצמו לא התחייב להביא את הקרבן.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא קמא ונדרים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
אנחנו קודש למענך
מה זה אומר בחזקת בשרי?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
