ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
כדי להמחיש את חששותיו, הוא אף סיפר לי שבמחלקת ישיבות ההסדר בה שירת, הרי שבתקופת השירות הסדיר, עת כל חיילי המחלקה היו לאחר כמה שנות לימוד תורה בישיבה, הרי שרבים רבים מהחיילים ניצלו כל רגע פנוי ללימוד תורה.
והנה, עברו שנים, וחבריו חיילי המחלקה סיימו הן את שירותם הצבאי וגם יצאו מעולמה של תורה לשוק התעסוקה, וכעת, כשהם נקראים ביחד לשירות מילואים, הוא שם לב שבזמן הפנוי, אנשים כבר מבלים זמנם לריק ולא שוקדים על לימוד התורה כמקודם.
איני רוצה שתהליך כזה יקרה גם לי, סיים אותו מכר את דבריו.
אכן, ניצבת בפנינו שאלה גדולה ויסודית – כיצד להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות לאורך כל החיים, לא רק תלמידי הישיבות כי אם גם כל אנשי המעשה. זוהי שאלה ידועה, המנסרת בחלל עולמינו כבר שנים רבות, ואף לאחרונה צפה ועולה בחריפות בזרמים רוחניים שונים. לשאלה זו ניתנות תשובות שונות על ידי זרמים שונים – חסידים, ליטאים, ספרדים, חרדים ודתיים-לאומיים, וכדאי לכל זרם ללמוד גם מהפתרונות שניתנים על ידי הזרמים האחרים.
בשאלה זו נגענו כבר מספר פעמים, והפעם ברצוני לגעת בה ממספר זוויות נוספות לאור פרשת ויגש.
בפרשתנו, עם ישראל יורד מצריימה לשנות גלות ארוכות. יציאה זו מארץ ישראל לגלות, אפשר להמשיל (להבדיל) ליציאה מעולמה של תורה לעולם המעשה. ואם נתונן היטב, נגלה, שיש בפרשה 3 אנשים שיורדים מצריימה, ושלושתם מבטאים 3 סוגי התמודדויות, היכולות להוות שלושה שלבים בהמשך הדבקות בה' של היוצא לעולם המעשה.
הראשון הוא יוסף הצדיק. כשיוסף מגיע למצריים, הוא בודד מאוד. הוא מצוי בסביבה שמפתה אותו לחטוא, להשליך מאחוריו את עולמו הרוחני הקודם, ולשקוע בטומאה. אשת פוטיפר מפתה אותו לתת את כוחותיו הפנימיים אליה, 'להיות עימה' גשמית ורוחנית.
ואכן, לפי אחת השיטות בחז"ל, יוסף, כמעט ומתפתה אחריה, והוא בא הביתה לעשות מלאכתו, כלומר - לחטוא עימה. אך באותה שעה נראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון, והוא מתגבר על יצרו ונס ומציל את רוחניותו.
והנמשל בעניינינו. בתחילה, כשאדם יוצא מעולם הרוח לעולם המעשה, הרי שיש כוחות חזקים מאוד שמבלבלים את דעתו, ומפתים אותו ליפול במעמקי החטא. בתקופה זו, עליו להיזכר בדמות דיוקנו של אביו, לתקוע במחשבתו את כל הרגעים הרוחניים הנעלים שספג בהיותו בעולם התורה, להמשיך לשמור על קשר עם הרבנים והחברים, והדבר יסייע בידו לשמור על נפשו גם בעולם המעשה.
זהו שלב ראשוני חשוב, אך זוהי עדיין עמדת מגננה לעזרה ראשונה בלבד.
השלב השני הוא לאור דמותו של יעקב אבינו. יוסף מזמין את אביו לרדת מצריימה בגלל הרעב, "וכלכלתי אותך שם, כי עוד חמש שנים רעב", אך יעקב עצמו יורד מנימוק אחר, "רב, עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות".
ונשאלת השאלה – הכיצד יעקב אבינו יוצא מארצנו הקדושה כדי לראות את בנו? הרי אביו יצחק הצטווה שלא לצאת כלל, ואף אברהם אבינו ירד רק בגלל הרעב, ולא יצא מסיבות פעוטות יותר?
אכן, (עיין פרקי דרבי אליעזר, פרק לט, שמבאר שהוקשה הדבר ליעקב), בפשטות הסיבה העיקרית שבגללה נאלץ יעקב לצאת מהארץ היא הרעב, אלא שהוא צירף לה את הרצון לראות את יוסף. ומה הדבר מלמדנו?
ידוע, שלכל אחד מהאבות הייתה מעלה מיוחדת ותפקיד מיוחד. אברהם עקד את בנו, יצחק נעקד, וליעקב היה צער גידול בנים. עניינו המיוחד של יעקב, שהוא הפך את עם ישראל מבודדים לציבור, וזה על ידי שהוליד את 12 השבטים.
יעקב יוצא לחוץ לארץ בשביל השליחות המיוחדת שלו. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת נשים ולהוליד ילדים, בפעם השניה הוא הולך לראות את יוסף ולוודא שכל בניו נשארים חלק מעם ישראל, ומשלימים את משימתו בעולם.
כך יעקב הופך את ההכרח של סיפוק צורכי החיים למשימת חיים, משימת קודש. וזה השלב הבא ליוצא לעולם המעשה. לעבור מתודעת הבודד, המשמר את רוחניותו בעולם מעשי המושך לכיוונים זרים, לחיפוש השליחות הקדושה במקום בו אתה נמצא. כשאדם הוא שליח במקום, הרי שהוא שרוי כל העת ברוחניות פעילה ומוסיפה.
והשלב השלישי הוא לאור דמותו של יהודה. "ואת יהודה שלח לפניו... להורות לפניו גושנה", "לתקן לו בית תלמוד, שמשם תצא הוראה" (ב"ר צה, ג).
היוצא לעולם המעשה צריך לשאוף אט אט להפוך את סביבתו כולה לסביבה מבקשת רוחניות, וכפי שאמר הרבי הרש"ב: "חסיד יוצר סביבו סביבה... (היום יום, ל' אדר א').
כך האדם הופך מהאיש הבודד המשמר את עצמו, לשליח הפועל וחש תפקיד חשוב במקום בו הוא נמצא, ובסוף הוא הופך אט אט את הסביבה כולה לסביבה רוחנית, שהיא עצמה מקום של תורה!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השלמת התמונה
איך ללמוד אמונה?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה תמיד יש מחלוקת??
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
