ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
המפרשים שואלים איך דברים אלו עונים על שאלת משה רבנו בסוף הפרשה הקודמת 'למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני'.
בספרים הקדושים מובא שארבע לשונות גאולה הם כנגד ארבע אותיות של שם הוי"ה, ובזה מבוארת התשובה שהשיב הקב"ה למשה, כי הסיבה לגזירה הרביעית היא כדי שיתגלה בשלמות ה'אני ה''.
עוד מובא, שארבעת הגזירות שגזר פרעה כפי שמובא במדרש (שמו"ר א,יב) הם כנגד ארבע גלויות. ומזה אנו למדים מהי העבודה של הדור שלנו שהיא מכוונת כנגד הגזירה הרביעית "לא תאסיפון לתת תבן לעם".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "וקשה, למה דייקא בחר פרעה בגזירה זו. ושמעתי לתרץ, כי כל עבודה על אף שתהיה מאוד קשה, עדיין לא נוטלת מהאדם את כוח המחשבה שלו, עדיין יכול הוא לחשוב מהי הדרך הנכונה ומה עליו לעשות.
אבל הגזירה 'לא תאסיפון' היא גזירה שלוקחת מהאדם את 'היישוב הדעת', כי צריך ללכת לחפש תבן בזמן שאינו יודע כלל מאיפה הוא ייקח זאת. וכך נוטל ממנו את כל היישוב דעת שלו, שמאבד כל המציאות שיהא ביכולתו לחשוב בדעה צלולה מה כן לעשות ומה לא לעשות. והוא מבלבל את האדם ונוטל ממנו כל חיותו".
אומרים חז"ל (שם) שבני ישראל היו נחים ביום השבת וניטלה מהם השבת. שבת היא יום של יישוב הדעת, שבת נותנת לאדם את היכולת לצאת משעבוד הגלות. כתוב בפסוק "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" שהוא שליטת הגוף על הנשמה.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: "ובשבת היפוך מזה, שיורד נשמה יתירה, וכל איש ישראל פונה עצמו על כל פנים מל"ט מלאכות, לכן הוא זמן שיכולין לשמוע דבר ה'".
למדים אנו מדבריו, שהרי בשבת קודש יש לאדם מנוחה מעבודה ואינו בבחינת 'קוצר רוח', ולכן בשבת קודש יכולים לבוא לידי שמיעה, היפך של 'ולא שמעו אל משה'. שבת נותנת לאדם כוח להיות מחובר ומקושר ל'אני ה''. לכן גזר פרעה בגזירה הרביעית לבטל מהם את שביתת השבת, כי מטרתו הייתה לגרום להם פיזור הנפש והדעת על ידי רדיפה אחר עולם החומריות ושקיעה בתוך מרוצת החיים.
בשבת קודש יש לאדם יכולת לזכות ב'יישוב הדעת' לכל ימות השבוע. האדם צריך לנצל את מנוחת השבת, ליישב את דעתו מה עליו לתקן בעצמו כדי להתעלות בעבודת ה'. ועל ידי כוח השבת יכול האדם להמשיך טהרה לכול ימות השבוע, שהראש יהיה נקי מטרדותיו, לדבק את עצמו ב'אני ה''.
כל מציאות החיים שאנו חיים בה היא 'חוסר מנוחה'. היא מקיפה את האדם מכל צדדיו על ידי קולות ורעשים, ואינה מניחה לו לרכז את מחשבתו ב'אני ה'' וללכת בדרכיו- בלימוד תורה, ריכוז בתפילה והתעמקות במצוות.
ועוד, שבכל עת שאדם מנסה להשקיט את מוחו מכל הבלבולים והמחשבות הזרות, היצר הרע ממציא לאדם עוד טרדות ועוד מחשבות של דאגה, כפי שאמר פרעה "תכבד העבודה ואל ישעו בדברי שקר".
וכמו שבסדר טכסיסי מלחמות מנצחים את האוייב על ידי 'בהלה', כך באותו האופן, השונא הגדול, היצר הרע, לוקח מהאדם את ה'יישוב הדעת' ומבהיל אותו, וזו מפלת האדם לבאר שחת חס ושלום.
מצינו בגמרא (נדרים ט, ב) שכשהנזיר סיפר לשמעון הצדיק את סיבת היותו נזיר, אמר "פחז עלי יצרי", ופחז הוא עניין של חפזון ובהלה. 'השפת אמת' מדייק שמגמרא זו אנו למדים שזהו דרכו של היצר הרע- לבוא על האדם באופן של 'פחז' וחוסר מתינות, וכך הוא מבקש לטורדו מן העולם.
במכת ברד כתוב "הירא את דבר ה'", ובפסוק שלאחריו כתוב שההיפך הוא "אשר לא שם לבו", ומדייק האמרי אמת' זיע"א שמזה רואים כי עניין יראת שמיים היא שימת לב. רק על ידי תשומת לב יכולים לחיות בהכרה בהירה וזכה בחיבור לאמת ועל ידה להתגבר על החטאים.
נמצאת אומר, שעל ידי שהאדם מיישב את דעתו בכל יום וחושב על אחריתו ומשעבד את כל כוחותיו ומחשבותיו לאביו שבשמיים, באופן זה יכול האדם לנצח את יצרו.
בפרט בימי השובבי"ם צריכים לעשות פעולות לחיות חיים של יישוב הדעת. לחשוב על כל מעשה ומעשה שעושה האם זה רצון ה' יתברך, מה הרווח שיש במעשה הזה ועל ידי כך יחיה עם יראת שמיים ויהיה ביכולתו להגביר כוח השכלי על רצונות הגוף ותאוותיו, ולחיות בקדושה באופן שיתגלה 'אני ה'' בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
