ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
ק"א הָרוֹצֶה לִינָּצֵל מִקֶּרִי לֹא יְטַמֵּא בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבִפְרָט מִנַּבְלוּת הַפֶּה וְלָשׁוֹן הָרַע כִּי הַלָּשׁוֹן וְהַמָּעוֹר מְכוּוָנִים וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בַּלָּשׁוֹן וַדַּאי יֶחֱטָא בַּמָּעוֹר. וְזֶה אֶפְשָׁר רָמַז הַפָּסוּק אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי 4 דֶּרֶךְ גֶּבֶר 5 מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי.
ק"ב עוֹד יִזָּהֵר מִבְּרָכָה לְבַטָּלָה שֶׁיֵּדַע בִּרְכַּת הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא שֶׁהוּא אוֹכֵל וִיבָרֵךְ בְּנַחַת וְלֹא יְדַלֵּג ה' אוֹ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אוֹ אֵיזֶה תֵּיבָה מְנֻסַּח הַבְּרָכָה שֶׁאָז יִהְיֶה בְּרָכָה לְבַטָּלָה וְאוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה. וְאִם אֵינוֹ מְדַקְדֵּק חַס וְשָׁלוֹם בְּזֶה הוּא גּוֹזֵל לָה'. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמָמוֹן אִסּוּר גֶּזֶל כֹּל שֶׁהוּא, לְכַתְּחִילָּה גַּם אוֹת אוֹ תֵּיבָה מֵהַבְּרָכָה בְּסוּג גֶּזֶל דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 6 כֹּל הַנֶּהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כֵּן בְּחֶסְרוֹן תֵּיבָה וְאוֹת הָוֵי בְּסוּג גֶּזֶל. וַהֲמוֹן הָעָם אוֹמְרִים בִּמְקוֹם ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם נֶאֱיַילֵינוּ מִלִּיכוּלֵם וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה בִּמְקוֹם רְעָדָה לִהְיוֹת חָרֵד בְּהַזְכָּרַת ה' כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' 7 . לֹא זוֹ אֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ 8 הֵגֶא מִפִּיו יֵצֵא 9 , עוֹד בָּהּ 10 שֶׁפּוֹגֵם בְּהַזְכָּרָה וּבְמַלְכוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְאוֹכֵל בְּלִי בְּרָכָה. וְגַם אִם אוֹמֵר ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם כְּתִקְנוֹ וּבוֹלֵעַ תֵּיבָה בִּבְרָכָה אֶפְשַׁר דִּבְחֶסְרוֹן הַתֵּיבָה הַהִיא לֹא תֵּחָשֵׁב בְּרָכָה וְאוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה. וּמֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָא 11 שֶׁבָּא לִידֵי קֶרִי וְעַל הַכֹּל עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו 12 גְּדֹל הָעֵצָה 13 .
ק"ג מָסוֹרֶת הִיא שֶׁהַמְּגַלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְשֶׁאֵינָם הֲגוּנִים בָּא לִידֵי קֶרִי וְאַסְמְכוּהָ אַקְרָא סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִית"וֹ לְהוֹדִיעָם 14 .
ק"ד מָסוֹרֶת הִיא שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי וְטוֹבֵל בַּיּוֹם הַהוּא דַּוְקָא וּמִתְוַדֶּה כָּרָאוּי נִמְחָה הַמַּזִּיק שֶׁל קֶרִי.
ק"ה הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּים בָּא לִידֵי קֶרִי וְהוּא בִּכְלַל מַה שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 15 בַּעֲוֹן נְדָרִים בני"ו מֵתִים.
ק"ו מַאֲכָלִים הַמַּרְבִּים וּשְׁתִיַּית יַיִן בְּלִילָה פִּרְצָה קוֹרְאָה לְגַנָּב וַיִּשְׁתּוּ וַיִשְׁקְר"וּ עִמּוֹ 16 זֶרַע שָׁקֶר 17 .
ק"ז יָשָׁן יְחִידִי בַּלַּיְלָה בְּבֵיתָא דִּמְיַחֲדָא מִשְּׁאָר בָּתֵּי הוּא בְּאַחְרָיוּת לָבֹא לִידֵי מִקְרֶה לַיְלָה.
ק"ח הָעַצְבוּת וּבַעַל אֲנָחָה גּוֹרֵם לִיטָּמֵא כִּי הִיא מִדַּת פְּלוֹנִית כִּשְׁמָהּ וְנוֹתֵן לָהּ יָד לַעֲשׂוֹת בּוֹ תַּאֲוָתָהּ כֵּיוָן דְּהוּא מִסִּטְרָא דִּילַהּ וְסִימָנָיךְ עֶצֶ"ב מַזְרִיעַ זֶרַע 18 .
ק"ט הַמִּסְתַּכֵּל בַּצּוּרוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִינְהוּ וְאַבִיזְרַיְיהוּ גּוֹרֵם דְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ מְקַלְקֶלֶת הצוּ"רָה 19 וְאֶפְשָׁר דְּהַיְינוּ דְּקָרוּ לְרַבִּי מְנַחֵם בֶּן סִימַאי בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁי"ם 20 דְּלָא אִסְתַּכַּל בְּצוּרָתָ"א כִּי כֹּל מָקוֹם קְדוּשָּׁה שָׁם גָּדֵר עֶרְוָה וְהָיָה נִזְהָר מְאֹד אַף בַּצּוּרָתָּא דְּזוּזָא.
ק"י הַשּׁוֹמֵעַ קוֹל שִׁיר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְדוּשָּׁה וּמְטַמֵּא אָזְנָיו אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה תִרָשָׁ"ע 21 וְיָבֹא לִידֵי קֶרִי חַס וְשָׁלוֹם.
קי"א אִם סְבִיב לְמִטָּתוֹ יִהְיוּ כֵּלִים צוֹאִים עֲבִי"ט וּמְהָנִ"י כְּלֵי מֵי רַגְלַיִם בְּלִי כִּיסּוּי כְּדַחֲזֵי נוֹתֵן מָקוֹם לִשְׁלוֹט בּוֹ וִיכַסּוּהוּ בבגדי"ם וְלוֹ יֵחַם לוֹ 22 .
קי"ב אִם יִהְיוּ סָמוּךְ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו מִנְעָלִים אוֹ מִכְנָסַיִם וְכַיּוֹצֵא יַגְבִּיר כֹּחָם לְהַכְשִׁילוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
קי"ג אִם יִהְיוּ עָלָיו מַפְתְּחוֹת בַּ"רְזֶל וְכַיּוֹצֵא יִתֵּן לָהֶם יָד לְהַחְטִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
קי"ד אַל יֹאמַר אָדָם בִּרְאוֹתוֹ אַזְהָרוֹת אֵלּוּ הֵן אֲנִי עוֹבֵר כֻּלָּן אוֹ מִקְצָתָן וּבַל יֵרָאֶה קֶרִי, דְּיֵשׁ לְהָשִׁיב דְּאֶפְשָׁר שֶׁנֶּעֶקְרָה הַטִּיפָּה וְיוֹצְאָהּ דֶּרֶךְ מֵי רַגְלַיִם אוֹ אֶפְשָׁר דְּכָל זֶה בְּרוֹצֶה לְהִפָּרֵד וְאֵינוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחְרָא אֲבָל אִם כְּבָר הֶחֱזִיקָה בּוֹ בַּעֲוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לִפְרוֹטְרוֹט וְקִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קְדוֹשִׁים וְנֶאֱמָנִים וְלֹא יַחְטִיאוּ הַשַּׂעֲרָה 23 . אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ מִצְוָה הַמְּגִינָּה עָלָיו לְשָׁעָה.
^ 1.דברים הבאים מחמת הסעודה (ברכות מא:)
^ 2.כמה נאים דרכיו (יומא פו.)
^ 3.וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד (תהלים א)
^ 4.אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי (תהלים לט ב)
^ 5.וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה (משלי ל יט)
^ 6.ברכות לה:
^ 7.תהלים לה י
^ 8.וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' (שמות ט כא)
^ 9.וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא (איוב לז ב)
^ 10.וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה (ישעיהו ו יג)
^ 11.כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם ה' (ירמיהו ט ב)
^ 12.שמות כא כב
^ 13.ירמיה לב יט
^ 14.תהלים כה יד
^ 15.בעון נדרים בנים מתים דברי רבי אלעזר ברבי שמעון (שבת לב:)
^ 16.וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ (בראשית מג לד)
^ 17.ישעיהו נז ד
^ 18.עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע (בראשית א יא)
^ 19.מקלקלת את השורה (בראשית רבה וירא פרשה נה)
^ 20.פסחים קד.
^ 21.אזן ששמעה לא תגנוב, והלך וגנב, היא תרצע. (מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ב)
^ 22.וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ (מלכים א א א)
^ 23.קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (שופטים כ טז)
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
