^ 1. א. נפסק בשו"ע אה"ע, סימן י"ג, סעיף ה' — שאם לא היתה נשואה, אין צורך בהבחנה (מכיון שגם אם זינתה, שמרה על עצמה שלא תתעבר), ותינשא גם ללא הבחנה של ג' חודשים. אך הפתחי תשובה שם, הביא את דעת שו"ת הרדב"ז, שמחמיר.
ב. האגרות משה אה"ע, חלק ב', סימן ה', הקל בשעת הדחק, בגר וגיורת, שהיו נשואים קודם לכן, לסמוך על ראיית וסת כדי להתירם להינשא, על אף שבשו"ע נפסק שצריכים ג' חודשים. כל שכן בנדון דידן, שמעיקר הדין נפסק בשו"ע שאין צורך בהמתנה (וכן הסכימו הב"ש וביאור הגר"א שם).
^ 2. לסמוך על ראיית וסת הינה מח' באחרונים, שהרי, יש נשים חולות, שרואות דם, על אף שהתעברו, אלא שהאגרות משה פסק להקל, ונראה שבדיקת מעבדה מוכיחה על חוסר הריון, יותר מאשר ראיית וסת. ולכן בנדון זה (שאינו אלא חומרא, לחוש לדעת הרדב"ז), יש לסמוך על בדיקת מעבדה.