ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט, תש"ן
שאלה
הגעתי להסכם עם משחטה מודרנית לעופות, ואכן הם הסכימו לכל התנאים שהצבנו להם. שאלתי: האם אפשר להכות את העוף במכת חשמל, כנהוג אצל הגויים, וזאת, בעבור 6-7 שניות מסיום השחיטה. זהו אחד התנאים שהם מעמידים לנו. כי ללא זה – הם טוענים – שאיכות הבשר ירודה במקצת, וקיימת הקלה יתירה בחיתוכו וכו'. מה דעת תורה בנ"ד?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
451 - הנחיות לסעודת פורים בערב שבת
452 - הכאת העוף במכת חשמל מיד לאחר השחיטה
453 - כשרות תפילין המוכנות בסיוע ילדים לפני גיל בר מצווה
טען עוד
מובא בגמ', שהשובר מפרקתה של בהמה לאחר השחיטה, גורם להבלעת דם באיברים 1 . מכוח זה פסק השו"ע: "השובר מפרקתה של בהמה, אסור לאכול מבשרה חי, אא"כ מולחו יפה. וע"י מליחה מותר" 2 . אך הרמ"א כתב "ונהגו להחמיר, לחותכו ולמולחו". דהיינו, לדעת המחבר, אף שהיתה הבלעת דם באיברים, מותר לאוכלו, ע"י מליחה יפה. אך, לדעת הרמ"א, אסור ע"י מליחה בלבד, וצריך חיתוך ומליחה. אלא שהרמ"א הוסיף "י"א שיש ליזהר לכתחילה לשבור מפרקת הבהמה, או לתחוב סכין בליבה לקרב מיתה, משום שמבליע דם באיברים". דהיינו, יש איסור לקרב מיתתה לכתחילה. דעת הש"ך שם 3 , שאיסור זה אינו חל, אם מדובר במכה קלה בראש, שאינה גורמת להבלעת דם באיברים. ומותר, אף בלי חיתוך ומליחה. בנדון דידן, במכת חשמל, כבר כתב בספר "שרידי אש" 4 , שאף מכת חשמל, גורמת להבלעת דם באיברים. ועל כן נראה שמותר לתת מכת חשמל קלה ביותר, באופן שתפעל על הראש, ולא תתפשט בכל הגוף. וכדברי הש"ך דלעיל 5 . כל זה בהנחה, שאכן הבעיה היחידה במשחטה המודרנית, הינה מכת החשמל, ואין בעיות הלכתיות נוספות 6 .
^ 1. חולין, דף קי"ג, ע"א.
^ 2. שו"ע יו"ד, ס' ס"ז, ס"ג.
^ 3. ש"ך שם, ס"ק ט'.
^ 4. שרידי אש ח"א "בשער הספר".
^ 5. ויש לצרף להיתר זה דעת הט"ז שם, ס"ק ב', שגם לרמ"א די במליחה. ואם כן, מה שכתב "יש להזהר" הוא, שמא יאכלנו בלא מליחה. וזה לא נמצא בזמננו. וכפי שכתב באגרות משה יו"ד, ח"א, סכ"ב. וכן כתב בט"ז, שם, שיש להקל במקום שאין המכה גורמת ייסורים, וקל לה להוציא את הדם. ושמא, אף במכת חשמל כן הוא.
^ 6. בעיות נוספות שיש במשחטה מודרנית הם כלהלן:
א. מריטת הנוצות הנעשית סמוך לשחיטה. ולפי ההלכה יש לעשותה לאחר שאין העוף מפרפר יותר שזה כ – 75 שניות לאחר השחיטה.
ב. מריטת הנוצות נעשית ע"י הכנסת הבשר למים חמים, לפני ההכשרה. ע"פ ההלכה אין לעשות זאת, כשטמפרטורת המים למעלה "מהיד סולדת בו". לחומרא, 40 מעלות צלזיוס.
ג. בדיקת הטריפות חייבת להיעשות לפני חיתוך הרגליים בצומת הגידין, דבר שלא נעשה במשחטה מודרנית.
ד. לפי ההלכה, את תהליכי ההדחה המליחה והשטיפה, יש לעשות בחתכים גדולים יחסית. במשחטה מודרנית, על פי רוב, חתכים בעוף הם קטנים, ככל האפשר, כדי למנוע זיהום הבשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
