ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט, תש"ן
שאלה
הגעתי להסכם עם משחטה מודרנית לעופות, ואכן הם הסכימו לכל התנאים שהצבנו להם. שאלתי: האם אפשר להכות את העוף במכת חשמל, כנהוג אצל הגויים, וזאת, בעבור 6-7 שניות מסיום השחיטה. זהו אחד התנאים שהם מעמידים לנו. כי ללא זה – הם טוענים – שאיכות הבשר ירודה במקצת, וקיימת הקלה יתירה בחיתוכו וכו'. מה דעת תורה בנ"ד?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
451 - הנחיות לסעודת פורים בערב שבת
452 - הכאת העוף במכת חשמל מיד לאחר השחיטה
453 - כשרות תפילין המוכנות בסיוע ילדים לפני גיל בר מצווה
טען עוד
מובא בגמ', שהשובר מפרקתה של בהמה לאחר השחיטה, גורם להבלעת דם באיברים 1 . מכוח זה פסק השו"ע: "השובר מפרקתה של בהמה, אסור לאכול מבשרה חי, אא"כ מולחו יפה. וע"י מליחה מותר" 2 . אך הרמ"א כתב "ונהגו להחמיר, לחותכו ולמולחו". דהיינו, לדעת המחבר, אף שהיתה הבלעת דם באיברים, מותר לאוכלו, ע"י מליחה יפה. אך, לדעת הרמ"א, אסור ע"י מליחה בלבד, וצריך חיתוך ומליחה. אלא שהרמ"א הוסיף "י"א שיש ליזהר לכתחילה לשבור מפרקת הבהמה, או לתחוב סכין בליבה לקרב מיתה, משום שמבליע דם באיברים". דהיינו, יש איסור לקרב מיתתה לכתחילה. דעת הש"ך שם 3 , שאיסור זה אינו חל, אם מדובר במכה קלה בראש, שאינה גורמת להבלעת דם באיברים. ומותר, אף בלי חיתוך ומליחה. בנדון דידן, במכת חשמל, כבר כתב בספר "שרידי אש" 4 , שאף מכת חשמל, גורמת להבלעת דם באיברים. ועל כן נראה שמותר לתת מכת חשמל קלה ביותר, באופן שתפעל על הראש, ולא תתפשט בכל הגוף. וכדברי הש"ך דלעיל 5 . כל זה בהנחה, שאכן הבעיה היחידה במשחטה המודרנית, הינה מכת החשמל, ואין בעיות הלכתיות נוספות 6 .
^ 1. חולין, דף קי"ג, ע"א.
^ 2. שו"ע יו"ד, ס' ס"ז, ס"ג.
^ 3. ש"ך שם, ס"ק ט'.
^ 4. שרידי אש ח"א "בשער הספר".
^ 5. ויש לצרף להיתר זה דעת הט"ז שם, ס"ק ב', שגם לרמ"א די במליחה. ואם כן, מה שכתב "יש להזהר" הוא, שמא יאכלנו בלא מליחה. וזה לא נמצא בזמננו. וכפי שכתב באגרות משה יו"ד, ח"א, סכ"ב. וכן כתב בט"ז, שם, שיש להקל במקום שאין המכה גורמת ייסורים, וקל לה להוציא את הדם. ושמא, אף במכת חשמל כן הוא.
^ 6. בעיות נוספות שיש במשחטה מודרנית הם כלהלן:
א. מריטת הנוצות הנעשית סמוך לשחיטה. ולפי ההלכה יש לעשותה לאחר שאין העוף מפרפר יותר שזה כ – 75 שניות לאחר השחיטה.
ב. מריטת הנוצות נעשית ע"י הכנסת הבשר למים חמים, לפני ההכשרה. ע"פ ההלכה אין לעשות זאת, כשטמפרטורת המים למעלה "מהיד סולדת בו". לחומרא, 40 מעלות צלזיוס.
ג. בדיקת הטריפות חייבת להיעשות לפני חיתוך הרגליים בצומת הגידין, דבר שלא נעשה במשחטה מודרנית.
ד. לפי ההלכה, את תהליכי ההדחה המליחה והשטיפה, יש לעשות בחתכים גדולים יחסית. במשחטה מודרנית, על פי רוב, חתכים בעוף הם קטנים, ככל האפשר, כדי למנוע זיהום הבשר.
שלושה שותפים באדם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
