ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- כנס אסופות
- אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אני רוצה לומר רעיון גדול בקיצור. יסוד היסודות שלמדנו ממורנו ורבנו הרב צבי יהודה שהמשיך את דברי מרן הרב, זה: אנו עם סגולה, אנו עם גדול, אנו נמצאים בדור גדול, וההכרה הזו של גדלותנו היא יסוד גדולתנו. אנו חייבים לדעת שיש לנו תפקיד גדול מאוד.
הסגולה המיוחדת של עם ישראל היא הדבקות של עם ישראל בריבונו של עולם. והסגולה הזו מתגלה באומה כאומה. מאז האבות עם ישראל לא עזב את דרכו, הוא תמיד ממשיך לקרוא בשם ה' לפעמים יש יחידים שהתרחקו או רבים שהתרחקו אבל העם כעם ממשיך את הקריאה בשם ה' וממשיך להיות דבוק בשם ה'.
הסגולה היא דבר מוחלט והקשר לריבונו של עולם הוא דבר מוחלט, עם ישראל כעם מחובר לה' . הקריאה המיוחדת שלנו בניגוד לעובדי אלילים היא הקריאה המיוחדת שיש ה' אחד- הוא אחד כל הכוחות כולם. ואחדות ה' הזו מתגלה בעיקר באחדות עם ישראל .כשעם ישראל מאוחד- שם ה' מופיע. וכשעם ישראל מפורד שם ה' לא כ"כ מופיע. אמנם, אף פעם עם ישראל לא מפורד לגמרי, אבל כל פירוד פוגע בתפקיד המיוחד של עם ישראל שעניינו לגלות את אחדות ה'- שה' אחד ואין עוד מלבדו.
ואת היסוד הזה אנו צריכים לזכור. הסגולה הזו היא של כל האומה לכל דורותיה. היחד הזה שאנו מתכנסים כאן הוא מבטא את העניין הזה!
על הפירוד חרב הבית ועיקר הפירוד היה בין הצדיקים כפי שאמר הנצי"ב מוולאזין. כל אחד חשב שהשני לא הולך בדרך הנכונה הוא רפורמי או ניאו רפורמי וכדומה, ביזו ופגעו אחד בשני ועל זה חרב הבית. הרב פרנק שהיה הרב של ירושלים ובדורו נקרא פוסק הדור כתב על הפסוק "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביו" שאוהביו הם החרדים , החרדים לדבר ה' ושהם צריכים להיות בשלום והוא אומר זאת על רקע המחלוקות של תקופתו כמו המחלוקת על הרב קוק.
השטן בעיקבתא דמשיחא לא רוצה שתהיה גאולה. הוא יודע שהסיבה של החורבן היא מחלוקת ושנאת חינם ולכן כעת הוא מתגבר מאוד מאוד ומקטרג בין תלמידי החכמים כדי למנוע את האחדות וכדי למנוע את הקמת בית המקדש מחדש. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו חרב. הסיבה שלא נבנה זה הסיבה של החורבן- המחלוקות ושנאת החינם, לכן ההתקבצות הזו היא מאוד מאוד חשובה ,יש פה גוונים שונים ודעות שונות אבל כולם מכוונים לשם שמיים וכולם רוצים לעשות רצון ה ולכן צריך לכבד אחד את השני .
יש מחלוקות וזה בסדר אך מחלוקת צריכה להיות עניינית -לגופו של דבר לא לגופו של אדם. וכך בית הלל חלקו על בית שמאי. בית הלל קודם התבוננו בדברי בית שמאי ועיינו בדבריהם וכך ראו שיש סברה בדבריהם. אמנם בית הלל לא חשבו כבית שמאי ולכן לא פסקו כמותם אך הם הבינו שיש מקום גם למחשבה של בית שמאי וכיוון שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם נפסקה הלכה כמותם. ההלכה נפסקת כענווים שמכבדים את דעות החולקים עליהם ומבינים את סברתם.
הרב קוק מסביר את דברי הגמרא האומרת שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. לא נכתב מגדילים אלא מרבים. כלומר כשאחד חושב אחרת מהשני ובכל זאת מכבד אותו זה נקרא להרבות שלום בעולם. וככל שהפער יותר גדול ובכל זאת מכבדים אחד את השני כך מרבים יותר שלום בעולם.
אני קורא לכם מורי ורבותי -מתלמידי יותר מכולם.
זה התפקיד שלכם לבוא אל כל הרבנים ותלמידי החכמים ולומר להם אנו לא יכולים לסבול את כל המחלוקות האלו, אנו רוצים שתהיו מאוחדים, אנו לא יכולים להמשיך באופן הזה.
אני בטוח שאם תעשו את הפעולה הזו זה יצליח. אני רוצה לברך את כולם בפסח כשר ושמח. הכנס הזה הוא כנס נפלא, הכנס הקודם היה 700, הפעם 1400 בפעם הבא כפל כפליים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















