ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- כף אחת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
מָצָאתִי כָּתוּב שֶׁיֹּאמַר קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הָעֲמִידָה מִזְמוֹר לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת וְכוּ' אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ 1 בְּצוּרַת הַמְּנוֹרָה כְּתוּבָה עַל קְלָף.
ז"ך סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה
יִקְרָא בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת וְיִשְׁלַח 2 עַד שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת כֵּן כָּתַב בְּמִדְרַשׁ תַּלְפִּיּוֹת דַּף קכ"ח 3 וְכֵן הוּא בְּמִנְהֲגֵי מהרי"ל ז"ל 4 .
כ"ח סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה
יִקְרָא אוֹת ק' מֵאַלְפָא בֵּיתָא קָרָאתִי בְכָל לֵב עַד לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי ה' חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ ה' כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה ה' וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
וְאַחַר כֵּן יֹאמַר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ וְתַרְחִיק מִמֶּנּוּ יֵצֶר הָרַע שֶׁל רוּחַ זְנוּנִים רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים רוּחַ שֶׁל שְׂחוֹק רוּחַ דְּבָרִים בְּטֵלִים רוּחַ יְגוֹנוֹת וַאֲנָחוֹת רוּחַ שֶׁקֶר רוּחַ תּוֹעָה רוּחַ מַשְׁחִית רוּחַ חַבָּלָה רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי רוּחַ אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת רוּחַ תְּזָזִית רוּחַ טֻמְאָה רוּחַ עִוְעִים וְכֹל רוּחוֹת רָעוֹת כֻּלָּם יִתְבַּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה 5 : אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר 6 : ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה 7 :
כ"ט לְכֹל כְּוִיָּה בֵּין בָּאֵשׁ בֵּין בְּרוֹתְחִים תֶּכֶף וּמִיָּד יֹאמַר בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ 8 שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ 9 שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. בָּדוּק וּמְנֻסֶּה.
ל לְחֵן וּלְחֶסֶד
אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית יֹאמַר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ 10 :
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקִים אֵלּוּ וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהֶם וְתִתְּנֵנוּ לְאַהֲבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֵי כֹּל רוֹאֵנוּ וְיִהְיוּ דְּבָרֵינוּ נִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתְךָ וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵׂנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתַצְלִיחֵנוּ בְּלִמּוּדֵינוּ וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ל"א לַחַשׁ לְעַיִן הָרַע בָּדוּק וּמְנֻסֶּה
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כֹּל מִין עֵינָא בִישָׁא עֵינָא אֻכָּמָא עֵינָא צָרוֹבָא עֵינָא תְּכֵלְתָּא עֵינָא יָרוֹקָא עֵינָא אֲרֻכָּה עֵינָא קְצָרָה עֵינָא רְחָבָה עֵינָא צָרָה עֵינָא יְשָׁרָה עֵינָא עֲקֻמָּה עֵינָא עֲגֻלָּה עֵינָא שׁוֹקַעַת עֵינָא בּוֹלֶטֶת עֵינָא רוֹאָה עֵינָא מַבֵּטֶת עֵינָא בּוֹקַעַת עֵינָא שׁוֹאֶבֶת עֵינָא דִּדְכוּרָא עֵינָא דְּנֻקְבָּא עֵינָא דְּאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ עַיִן דְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ עַיִן דְּאִשָּׁה וּקְרוֹבָתָא עַיִן דְּבַחוּר עַיִן דְּזָקֵן עַיִן דִּזְקֵנָה עַיִן דִּבְתוּלָה עַיִן דִּבְעוּלָה עַיִן דְּאַלְמָנָה עַיִן דִּנְשׂוּאָה עַיִן דִּגְרוּשָׁה כָּל מִין עֵינָא בִּישָׁא שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁרָאֲתָה וְהִבִּיטָה וְדִבְּרָה בְּעַיִן הָרַע עַל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית 11 גָּזַרְנָא וְאַשְׁבַּעְנָא לְכוֹן בְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה עֵינָא קַדִּשָׁה עֵינָא חַדָּא עֵינָא חִוָּרָא עֵינָא דְּאִיהִי חִוָּר גּוֹ חִוָּר עֵינָא דְּכָלִיל כָּל חִוָּר עֵינָא דְּכֹלָּא יַמִּינָא עֵינָא פְּקִיחָא עֵינָא דְּאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא עֵינָא דְּכֻלָּא רַחֲמֵי עֵינָא דְּאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי עֵינָא דְּכָלִיל כָּל רַחֲמֵי עֵינָא דְּלֵית עֲלַהּ גַּבְנִינֵי עֵינָא דְּלָא אַדְּמִיךְ וְלָא נָאִים עֵינָא דְּכָל עַיְנִין מִסְתַּחְיָין מֵאַשְׁגְּחוּתֵיהּ עֵינָא דְּכָל עַיְנִין בִּישִׁין אִתְכַּפְיָן וְאִתְטַמְּרָן גּוֹ כֵּפִין מִן קָדָמוֹהִי עֵינָא דְּנָטִיר לְיִשְׂרָאֵל כְּדִכְתִיב הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל 12 וּכְתִיב הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ 13 בְּהַהִיא עֵינָא עִלָּאָה גְזַרִית וְאַשְׁבֵּעִית עָלֵיכוֹן כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא שֶׁתָּסוּרוּ וְתַעַרְקוּ וְתִבְרְחוּ וְתַרְחִיקוּ מֵעַל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְלָא יִהְיֶה לָכֶם כֹּחַ לִשְׁלֹט בִּפְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִית וּבְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלָּיְלָה לֹא בְּהָקִיץ וְלֹא בַּחֲלוֹם וְלֹא בְּשׁוּם אֵבָר מֵרְמַ"ח אֲבָרָיו וְלֹא בְּשׁוּם גִּיד מִשְּׁסָ"ה גִּידָיו מֵהַיּוֹם וּלְעוֹלָם אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה 14 . יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן 15 וְכו' כֻּלוֹ.
ל"ב סְגֻלָּה אֲמִתִּית לְכֹל עִנְיָן
סְגֻלָּה אֲמִתִּית לְכֹל עִנְיָן הוּא לִהְיוֹת עָנָיו בֶּאֱמֶת מִלֵּב וְנֶפֶשׁ וְלִתֵּן צְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְסִימָנָךְ עַצַת ה' הִיא תָּקוּם עֲצַת רָאשֵׁי תֵּבוֹת עֲנָוָה צְדָקָה תּוֹרָה הִיא תָּקוּם. ה' בְּרַחֲמָיו יְזַכֵּנוּ לְהַכִּיר מִעוּט עֶרְכֵּנוּ וְשֵׁפֶל מַצָּבֵנוּ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתוֹ תּוֹרַת חַיִּים
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לַא-ל בּוֹרֵא עוֹלָם
הַתְּהִלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת לְחַי הָעוֹלָמִים
רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁהוֹפִיעוּ בִּדְפוּס רִאשׁוֹן בְּסֵפֶר כַּף אַחַת
א"א – אריך אנפין
אכמ"ל – אין כאן מקום להאריך
והמ"י - והמבין יבין
וז"ז – וזרע זרענו
ויהר"מי או"א – ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו
יהרמיאו"א – יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו
ילאפולליצ"ו – יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי
לא"ה – לאומות העולם
ליקבה"ו – לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
לפק"ד – לפי קוצר דעתי
מ"כ - מצאתי כתוב
מ"ן – מים נוקבין
ס"ט – סימן טוב
עדכ"ש – על דבר כבוד שמך
על"י – עשה למען ימינך
על"ק – עשה למען קדושתך
על"ש – עשה למען שמך
על"ת – עשה למען תורתך
עש"ב – עיין שם באורך
פהב"כ – פת הבאה בכיסנין
^ 1.תהלים סז
^ 2.בראשית לב ד – לג יז
^ 3.מדרש תלפיות אות ה' ענף הבדלה
^ 4.מנהגי מהרי"ל, ליקוטים סעיף כ"ג ושם כתב לקרא עד המילים בְּמֵאָה קְשִׂיטָה (לג יט)
^ 5.אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה (תהלים לב ז)
^ 6.תהלים נה ט
^ 7.תהלים מו ח
^ 8.במדבר ו כד
^ 9.במדבר ו כה
^ 10.דברים לב א-ג
^ 11.במקור כתוב פב"פ ואנו פתחנו ראשי התיבות לפלוני בן פלונית ע"פ זהר לך לך דף פ"ד. ותלמוד בבלי שבת ס"ו:
^ 12.תהלים קכא ד
^ 13.תהלים לג יח
^ 14.תהלים לב ז
^ 15.תהלים צא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
