ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
באחת החתונות שבהן השתתף ר' אברום, ניגש אליו אחד מהאורחים שהיה רחוק מתורה ומצוות, בדיוק לפני שהתחילו להתפלל ערבית, ושאל בהתרסה: היכן נמצא אלוקים הזה שמתפללים אליו?
ר' אברום חייך ואמר לו ברוגע: עכשיו אני הולך להתפלל, תסתכל עלי כשאתפלל ותבין. ואכן, למרבה הפלא, אותו אחד שרק לפני רגע קנטר ולעג, עמד במשך כל התפילה מרותק לדמותו של הרב המתפלל בנועם ובדבקות, ולא הסיר את מבטו עד שסיים ר' אברום את תפילתו. ליבו הרגיש והפנים את מהות העמידה לפני המלך וקושיותיו נעלמו.
כשסיים הרב את תפילתו, ניגש אליו אותו יהודי כשאור שפוך על פניו, הודה לו בשמחה והם נפרדו בחום ובלבביות.
תולדות חייו – פרק ב
ההערכה אל ר' אברום בין חבריו גדלה כל כך, עד שאפילו בחורים המבוגרים ממנו בשנים רבות, לפני שהיו מוסרים שיעור קטן בפני חבריהם ("חבור'ה") היו באים לדון אתו בתוכן הדברים. פרסומו כבחיר ה"עילויים" הביא צעירים רבים להתקרב אליו כדי ללמוד ממנו ולהתגדל בתורה על ידו, והוא קירבם בחביבות ובנעימות. ביניהם התפרסמו לימים כגדולי תורה בציבור החרדי, כמו הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יעקב רוזנטל, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב ברוך מרדכי אזרחי.
גדולי התורה שבירושלים אהבוהו וקירבוהו, ונהנו לדון עמו בפלפולה של תורה. הם התפעלו מאוד מחריפותו ובקיאותו, בעוד הם מזקני דור והוא אך בחור צעיר. רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פרנק, נתן לר' אברום מתשובותיו ההלכתיות ששלח לשואלים, כדי שיעיר עליהם את הערותיו. ראש ישיבת עץ חיים רבי איסר זלמן מלצר התכתב איתו רבות בדברי תורה ואף הכניס את מכתביו של ר' אברום לתוך ספר "אבן האזל" שחיבר.
גם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק קירב ואהב אותו במיוחד. הוא העריך אותו כל כך עד שביקש שיביאו לו במיוחד חוברות שיש בהן מחידושי תורתו של הרב, וקראם במלואם. לא לשווא אמר בנו "אבא היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה". וכל זה – כשר' אברום היה צעיר בשנות העשרים, והגרי"ז מזקני הדור וגאוניו.
קשר מכתבים מיוחד היה לר' אברום עם החזון איש, שנהג בו כבוד מיוחד מרוב הערכתו אליו. באחד מהמכתבים ששלח החזו"א לר' אברום כתב שרואים עליו ש"כל מגמתו להגיע לאמת התורה". התבטאות נדירה מפי אדם שידוע בביקורתיותו על בעלי פלפולים...
דברים שבלב
איתי הסתובב בחצר בית הספר מתוסכל. לפני רגע הסתיימה בכיתה שיחה מפי רב חשוב, שהסביר על הכוח של התפילה, על חשיבותה ועל עוצמתה. הוא דיבר בכזו התלהבות, הרהר איתי במוחו ובעט באבן חצץ קטנה, אבל עובדה שזה לא עובד לי. כל כך הרבה התפללתי על אחותי רננה שתתחתן כבר, והיא עוד לא מצאה את האחד שלה.
הרב בדיוק יצא מהבנין וחצה את החצר בדרכו אל השער. הוא שם לב לאיתי שהסתובב בפרצוף עצוב וניגש אליו. "ראיתי שלא התחברת למה שאמרתי, נכון? גם עכשיו רואים שמשהו מציק לך. אולי תרצה לשתף אותי?"
איתי התלבט לרגע. מה כבר יש לי להפסיד, החליט בסוף והתחיל להסביר לרב את תחושותיו. "מה כבר שוה התפילה? הוא סיים בתסכול. היא לא עוזרת כלום.
הרב המתין רגע ושאל את איתי: "אתה מכיר את הסיפור על חנה, אמו של שמואל הנביא, שלא היו לה בנים?" כשאיתי הנהן לחיוב המשיך הרב: "בנביא מתואר דבר מעניין שכדאי לשים אליו לב, אחרי שאלקנה בעלה אמר לה 'הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים' היא נעמדה שוב לשפוך את ליבה לפני ה'. ראש הישיבה שלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, שאתה בטח מכיר אותו בכינויו המפורסם: 'ר'ב אברום', הסביר שכשחנה ראתה שאלקנה מנחם אותה כך, הבינה שהוא השלים עם המצב והתייאש משינוי. דווקא אז היא קמה ומכריזה שהיא לא מתייאשת מישועת ה', ונעמדת להתפלל עוד, ואכן, הקב"ה ענה לה והיא זכתה ללדת את שמואל הנביא."
תודה, הרב! הגיב איתי שהקשיב מרותק. הארת לי מבט חדש על התפילה והאמונה בכוחה. הרב המשיך בדרכו, משאיר אחריו את איתי חזק יותר, מאמין יותר, מעודד יותר. גדול יותר.
~~
כח התפילה הוא אדיר, והקב"ה תמיד שומע אותנו ומחכה לתפילותינו. אנחנו לעולם לא מתייאשים מישועתו, אלא מתפללים שוב ושוב, כמו שלימדו חז"ל: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל! שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'."
מתורתו
בברכות (ד' ד') נאמר: "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". משפט דומה מופיע במסכת אבות (ב' י"ג)) בשם רבי שמעון בן נתנאל הדורש שהתפילה תהיה "רחמים ותחנונים", אלא ששם מביאה המשנה ראיה מפסוק: "כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה". דברים אלו תמוהים – הרי הפסוק מדבר על תשובה, ומה הקשר לתפילה?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שלא סתם נוסף הפסוק דווקא בדברי רבי שמעון בן נתנאל, בשונה מהמשנה בברכות. במשנה ח' שלפניה נכתב עליו שהוא "ירא חטא", אדם שירא חטא חי כל חייו בתודעה של תשובה, של התנקות מעבירות והתקרבות לקב"ה. גם תפילתו של אדם כזה מקבלת דרגה וצורה מיוחדת בפני עצמה, ועל כך הביא התנא את הפסוק, ללמדנו על כוחה של תפילה שבאה מתוך תשובה, מלאת "רחמים ותחנונים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













