ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
כשנבחר הגר"א שפירא לכהן כרב ראשי, אמר לאחד מתלמידיו: אתה יודע למה נבחרתי? כדי לעזור ליהודים"! אכן, כל ימיו עמל ר' אברום לעשות חסדים עם אחרים, מבלי להתחשב בכבודו ומעמדו.
מעשה שהיה באדם עני, גלמוד ובודד, שהיה מגיע לאכול בקביעות בחדר האוכל של הישיבה. כשסיפרו זאת לר' אברום, אמר: לפי ההלכה כספי הישיבה מיועדים לתלמידיה, ואין רשות לעשות איתם צדקה אחרת. אבל מצד שני – מה לעשות, רחמים על האדם הזה שאין לו מה לאכול. הלך ר' אברום למשרד הישיבה, והתחיל לשלם בקביעות את עלות הארוחות של אותו אדם, מכיסו הפרטי...
כל כך הייתה התשוקה לעשות חסד חקוקה בו, עד כדי כך שמילותיו האחרונות לפני מותו, אותן מלמל מתוך ערפול חושים, היו: לעשות טוב... להיטיב לאחרים...
תולדות חייו:
באותה תקופה הגיעו אז לישיבה הרב חיים דרוקמן וחניכיו ב"שבט איתנים" ופרק חדש החל בישיבה. שהביא לפריחתה וגידולה עד שנעשתה ל"ספינת הדגל" המגזרית. בין הבאים היו הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב פילבר ועוד, שהיו אז נערים צעירים. אחריהם הגיעו עוד ועוד תלמידים, שהיו לחלוצים בהקמת עולם התורה הדתי לאומי, ור' אברום היה יושב ומקדיש את כל כוחותיו להכנסתם בשערי הישיבה ובניית כוחם העיוני.
הם, וכל פועלם ותלמידיהם, כל הדור הציוני דתי שהקימו, הינם פירות של עמלו הרב. עמל שאליו התמסר למרות הקושי הגדול: לכבוש את תשוקתו העצומה לשיח למדני ברמה הגבוהה שלו, ולבנות מהתחלה, קומה אחר קומה, את ילדי ארץ ישראל שבאו להתגדל בתורה. מול עיניו ניצב היעד: גידול הדור החדש של תלמידי החכמים הארצ-ישראליים. ועבורו הלך בארץ לא זרועה שנים ארוכות עד שניכרו פירותיו.
בנוסף לשיעורים הרגילים בישיבה, רצה ר' אברום להנחיל לתלמידים סברא ישרה בלימוד ועיון עצמאי. לשם כך נקבע שיעור מיוחד בספר "קצות החושן" המפורסם בכוחו להקנות עומק סברא ישרה. ואופיו של השיעור אף הוא היה מיוחד: הוא היה בביתו, ור' אברום לא היה מכין מראש תוכנית לשיעור. התלמידים היו מתכנסים ומשתפים בנושא שעסקו בו בלימודם, ור' אברום היה פותח מיד קטע ב'קצות' שקשור לנושא ומתחיל לפלפל עימם ספונטנית, כשהוא שופע במהירות סברות, קושיות, תירוצים ופלפולים. בונה וסותר, עוקר הרים וטוחנם, ומתדיין בלהט עם התלמידים. שיעור מיוחד ומפורסם זה הנחיל בהם אהבת תורה, הדרכה בצורת הלימוד והיצירה, וכח סברה עמוק וישר.
דברים שבלב:
להתחבר לווי- פיי
כדי להשתמש במכשיר נייד או במחשב צריך שתהיה לו קליטה לרשת אלחוטית, חיבור לוויי-פיי. ללא חיבור כזה, המכשיר אולי דלוק אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר.
העקרון הזה של חיבור לרשת אלחוטית, יכול ללמד אותנו עקרון חשוב מאוד לחיים. בואו ננסה לחשוב רגע על שני סוגי לומדי תורה. האחד, חוקר באוניברסיטה. הוא יושב עם כתבי יד עתיקים ומנסה לפענח את הגישות השונות במחקר להבנת הפסוקים. הוא מתייחס לתורה כטקסט קדום שעליו לפענח.
והשני - לומד בישיבה. הוא מברך בכל בוקר את ברכת התורה ומתייחס אליה כמתנה מיוחדת שהעניק לנו ה' בטובו ובחסדו. בכל שנה, בשמחת תורה הוא רוקד שעות עם ספרי התורה. מנשק אותה ומודה על הזכות ללמוד אותה.
לכאורה שניהם לומדים תורה אבל האמת היא שרק אחד מהם מחובר לוויי-פיי שלה. למה הכוונה? התורה איננה רק מידע, טקסט. התורה היא אור אלוקי עליון שכדי לקלוט אותו באמת עלינו להתחבר ל'רשת האלחוטית' שלה, להיות חלק, להרגיש מחוברים.
ממה מורכב החיבור? הרב שפירא זצ"ל לימד יסוד חשוב, על פי המנהג לקרוא את מגילת רות לפני קריאת התורה של חג השבועות. הוא הקשה: הרי יש כלל 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם', כשיש שתי מצוות אנו מקדימים את זו שמצויה יותר. ואם כן היה צריך להקדים את קריאת התורה לקריאת המגילה! ובנוסף – הרי המגילה היא מה'כתובים' ומעלת התורה גבוהה ממנה!
אמר הרב: "אלא שכהכנה למתן תורה יש להקדים את מגילת רות העוסקת בענייני חסד. חלק מההכנה ומהרצון לקבל תורה הוא שהאדם ירצה לתקן את מידותיו..."
מגילת רות היא מגילת החסד. במגילה אנחנו לומדים על מידת החסד שהיתה לרות שהלכה עם נעמי חמותה. על חסדו של בועז שנשא את רות לאשה וחסדה של נעמי שדאגה לרות כלתה. כשמתחילים עם מגילת רות אנחנו מתחברים ל"וויי-פיי" של התורה. מי שמחובר לחסד לא רק יודע מה כתוב בתורה אלא מחובר למטרת התורה. המטרה שלה היא להפוך אותנו להיות טובים יותר. נדיבים יותר. ישרים יותר.
מידת החסד היא הרשת האלחוטית שמחברת אותנו לנותן התורה!
מתורתו:
"ומה ה' אלוקיך דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד". שאל הגר"א שפירא: למה על משפט כתוב "עשות" ועל חסד "אהבת"? והסביר: במשפט – עיקר העניין הוא היישום שלו, אבל בחסד – הנושא מתחיל כבר מהרצון הנפשי לזה, לאהוב לעשות חסד! זו מידה חשובה בפני עצמה, מלבד עשיית החסד בפועל.
באופן דומה הוא הסביר את מה שאנו אומרים בתפילה: "תורת חיים ואהבת חסד". כשאדם עושה משהו טוב בעצמו יש לו סיפוק והוא מרגיש טוב. אבל מידת אהבת חסד היא לשמוח בעצם קיומו של החסד בעולם. גם כשאדם רואה שראובן עשה חסד לשמעון – הוא נהנה מכך שנעשה חסד לשמעון. זו "אהבת חסד"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













