ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
יראת השמים של מרן הגר"א שפירא הייתה מיוחדת במינה. לא רק בימים הנוראים, שאז בכלל היה שקוע כל כולו ביראת הדין, אלא בכל ימי השנה, תמיד הוא חי בתודעה של יראת שמיים, את כל צעדיו שקל לפי המחשבה "מה הקב"ה היה רוצה שאעשה".
פעם ניגש אליו תלמיד בשמחת תורה, והתחיל לדבר איתו על מצוות כבוד תלמידי חכמים, וכבוד התורה, והלכות שונות המסתעפות מכך. תוך כדי הדברים סיפר לו ר' אברום בכאב: "אני מאוד סובל מכל הכבוד הזה שעושים לי" והרחיב על כך... שאל אותו התלמיד: מה הכוונה? הרי זה לא כבוד אישי לרב, זה כבוד התורה! והרב השיב מיד: זה אתה אומר, אבל מה יגידו בשמיים...
תולדות חייו:
פרק שמיני: "עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה", לימדו חז"ל. התקופה הכאובה של המאבק על סיני, בה עמד ר' אברום לראשונה, בהוראת הרצי"ה, בחזית ההנהגה הציבורית, הייתה מעין העברת שרביט רוחני. עם דמדומי שקיעת שמשו של הרצי"ה - החלה זריחת הנהגתו של ר' אברום, כשהרצי"ה מעביר לו ברטט את המושכות...
אך לא רק בהנהגה הציבורית. גולת הכותרת של חיי ר' אברום הייתה הישיבה. עם כל עיסוקיו בשלל תפקידיו – תמיד ראה כעיקר חייו את כהונתו בה, ומסר נפשו עליה ועל גידול תלמידיה. הרצי"ה, שידע זאת, מסר לידיו בחרדת קודש את הפיקדון שהפקיד בידו אביו הגדול, מרן הרב: את הישיבה. "לכל מראה עיני הכהן", ציווה למנהל הישיבה, והורה על העברת סמכות הנהגת הישיבה לידי ר' אברום. להמשיך ולהנהיגה - ודרכה את עולם התורה, את הציבור, ואת העם כולו - לאור התורה הגואלת.
כעבור שנה, הגר"ע יוסף והגר"ש גורן סיימו את כהונתם כרבנים ראשיים, והיו שפעלו כדי למנוע מהם לכהונה נוספת. לר' אברום כאב העניין מאוד, והוא ניסה לפעול למענם, אך מאמציו לא הצליחו ונמנע מהם להמשיך. אך כשראו אחרים את אצילותו ועוצמתו, התחילו ללחוץ עליו שיגיש בעצמו מועמדות. בתחילה ניסה בצניעותו לסרב, אך הבקשות גברו, והוא הגיש מועמדות, וכצפוי – נבחר ברוב עצום, וכמעט בעל כרחו נעשה הרב הראשי לישראל.
וכך, בתוך כשנה בלבד, הוכתר ר' אברום לשני תפקידים בכירים אלו והפך ליחיד שישב על שתי כסאותיו של מרן הרב זצ"ל - ראש הישיבה המרכזית העולמית ורבה של ארץ ישראל.
דברים שבלב:
'חייבים יראת שמיים' 'מה פתאום, זה רק מרחיק' 'זו מצווה מהתורה' 'זה דבר גלותי! אנחנו דור של אהבה'...הרוחות בכיתה סערו. הכל התחיל כשהמחנכת לימדה על מצוות מורא אב ואם, ואחת הבנות בכיתה, שירה, שאלה: איזה מין מצווה זו לפחד מאבא ואמא? הם ההורים האוהבים שלי, לדבר על מושגים של פחד לא 'מקלקל' את הקשר שלנו? את הכנות והטבעיות שלו?
הצלצול בדיוק הגיע והשיעור הסתיים. אבל השאלה 'תפסה' את הבנות שהתחילו לדון עליה בהפסקה. מהר מאוד השאלה התפתחה לנושא היראה בתורה באופן כללי, והדעות הושמעו בלהט. כך מצאה המחנכת את הכיתה כשחזרה לשיעור הבא. וכשהצליחה להשקיט את הכיתה היא ביקשה מהבנות להשמיע בצורה מסודרת את הטיעונים לשני הצדדים.
אחרי ששמעה את הטענות מכל הכיוונים, סיפרה המחנכת: "בעלי למד בישיבת מרכז הרב, אצל ר'ב אברום שפירא. פעם אחד מהתלמידים אמר לר' אברום על אחד מגדולי הדור ש'רואים שהוא ירא שמים, הוא תמיד רציני כזה...' ר' אברום מיד קפץ: ככה רואים יראת שמיים? אתה חושב שיראת שמיים היא עצבות?"
"אז מה היא כן?" שאלה שירה, "אם אדם פוחד, הוא מתנהג מפוחד, קודר כזה, לא?", "לא!" ענתה המורה, "בדיוק זה מה שלימד ר' אברום, הוא היה אדם שתמיד שאל את עצמו: מה ה' יגיד? תמיד חי במחשבות של יראת שמיים, אבל הוא היה כל כך שמח! זכינו שהוא ערך את החופה שלנו, ולנצח אני לא אשכח את הפרצוף המחויך שלו"
כשאדם פוחד מאסון, הוא יהיה מפוחד ומודאג. כשמישהו מפחד מאדם שרוצה לעשות לו רע, הוא אכן ירגיש מרוחק ומנוכר מאותו אדם. אבל יראת שמיים היא אחרת לחלוטין. הקב"ה רוצה לעשות לנו טוב, הוא אוהב אותנו! היראה ממנו היא דווקא מתוך אהבה, אנחנו פוחדים לעשות בניגוד לרצונו של מי שכל כך אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותו, אנחנו פוחדים לצער אותו! וכן, אנחנו גם יודעים שאם נחטא הוא יצטרך 'לנקות' אותנו, כמו אמא שמנקה בחמלה את הילד שלה שהתלכלך, ולפעמים זה כואב לו...
חז"ל הסבירו שצריך גם אהבה וגם יראה 'שאין הירא מבעט', לפעמים, כשבנויים רק על אהבה, עלולים לחפף קצת, לעגל פינות פה ושם... כאן היראה עוזרת לנו: היא מזכירה לנו שאנחנו מחוייבים למישהו, מישהו שאנחנו אוהבים ושרוצה בטובתינו, ושומרת עלינו שלא נברח.
מתורתו:
בברכת החודש אנו מבקשים "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", ורגע אחר כך אנו מבקשים שוב: "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים". ולכאורה תמוה – מדוע מבקשים את אותה בקשה שוב?
ביאר מרן הגר"א שפירא, שאין זאת כפילות של אותה בקשה, אלא בפעם השניה המשפט הוא אחד - חיים שתהא בנו אהבה של: תורה, ויראת שמים. שנאהב יראת שמיים.
והדברים הם בהתאם למשנתו הקבועה, שיראת שמיים אינה עצבות ועצבנות, כי אלו הם ההיפך מיראת שמים! יראת שמיים אמיתית היא מרוממת ובריאה. היא מכוונת את האדם להיטיב את דרכיו, מתוך אמונה והתרוממות, יראת שמיים כזו היא אהובה, ולא דחויה ומרחיקה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
