ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
כשנבחר הגר"א שפירא לכהן כרב ראשי, אמר לאחד מתלמידיו: אתה יודע למה נבחרתי? כדי לעזור ליהודים"! אכן, כל ימיו עמל ר' אברום לעשות חסדים עם אחרים, מבלי להתחשב בכבודו ומעמדו.
מעשה שהיה באדם עני, גלמוד ובודד, שהיה מגיע לאכול בקביעות בחדר האוכל של הישיבה. כשסיפרו זאת לר' אברום, אמר: לפי ההלכה כספי הישיבה מיועדים לתלמידיה, ואין רשות לעשות איתם צדקה אחרת. אבל מצד שני – מה לעשות, רחמים על האדם הזה שאין לו מה לאכול. הלך ר' אברום למשרד הישיבה, והתחיל לשלם בקביעות את עלות הארוחות של אותו אדם, מכיסו הפרטי...
כל כך הייתה התשוקה לעשות חסד חקוקה בו, עד כדי כך שמילותיו האחרונות לפני מותו, אותן מלמל מתוך ערפול חושים, היו: לעשות טוב... להיטיב לאחרים...
תולדות חייו:
באותה תקופה הגיעו אז לישיבה הרב חיים דרוקמן וחניכיו ב"שבט איתנים" ופרק חדש החל בישיבה. שהביא לפריחתה וגידולה עד שנעשתה ל"ספינת הדגל" המגזרית. בין הבאים היו הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב פילבר ועוד, שהיו אז נערים צעירים. אחריהם הגיעו עוד ועוד תלמידים, שהיו לחלוצים בהקמת עולם התורה הדתי לאומי, ור' אברום היה יושב ומקדיש את כל כוחותיו להכנסתם בשערי הישיבה ובניית כוחם העיוני.
הם, וכל פועלם ותלמידיהם, כל הדור הציוני דתי שהקימו, הינם פירות של עמלו הרב. עמל שאליו התמסר למרות הקושי הגדול: לכבוש את תשוקתו העצומה לשיח למדני ברמה הגבוהה שלו, ולבנות מהתחלה, קומה אחר קומה, את ילדי ארץ ישראל שבאו להתגדל בתורה. מול עיניו ניצב היעד: גידול הדור החדש של תלמידי החכמים הארצ-ישראליים. ועבורו הלך בארץ לא זרועה שנים ארוכות עד שניכרו פירותיו.
בנוסף לשיעורים הרגילים בישיבה, רצה ר' אברום להנחיל לתלמידים סברא ישרה בלימוד ועיון עצמאי. לשם כך נקבע שיעור מיוחד בספר "קצות החושן" המפורסם בכוחו להקנות עומק סברא ישרה. ואופיו של השיעור אף הוא היה מיוחד: הוא היה בביתו, ור' אברום לא היה מכין מראש תוכנית לשיעור. התלמידים היו מתכנסים ומשתפים בנושא שעסקו בו בלימודם, ור' אברום היה פותח מיד קטע ב'קצות' שקשור לנושא ומתחיל לפלפל עימם ספונטנית, כשהוא שופע במהירות סברות, קושיות, תירוצים ופלפולים. בונה וסותר, עוקר הרים וטוחנם, ומתדיין בלהט עם התלמידים. שיעור מיוחד ומפורסם זה הנחיל בהם אהבת תורה, הדרכה בצורת הלימוד והיצירה, וכח סברה עמוק וישר.
דברים שבלב:
להתחבר לווי- פיי
כדי להשתמש במכשיר נייד או במחשב צריך שתהיה לו קליטה לרשת אלחוטית, חיבור לוויי-פיי. ללא חיבור כזה, המכשיר אולי דלוק אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר.
העקרון הזה של חיבור לרשת אלחוטית, יכול ללמד אותנו עקרון חשוב מאוד לחיים. בואו ננסה לחשוב רגע על שני סוגי לומדי תורה. האחד, חוקר באוניברסיטה. הוא יושב עם כתבי יד עתיקים ומנסה לפענח את הגישות השונות במחקר להבנת הפסוקים. הוא מתייחס לתורה כטקסט קדום שעליו לפענח.
והשני - לומד בישיבה. הוא מברך בכל בוקר את ברכת התורה ומתייחס אליה כמתנה מיוחדת שהעניק לנו ה' בטובו ובחסדו. בכל שנה, בשמחת תורה הוא רוקד שעות עם ספרי התורה. מנשק אותה ומודה על הזכות ללמוד אותה.
לכאורה שניהם לומדים תורה אבל האמת היא שרק אחד מהם מחובר לוויי-פיי שלה. למה הכוונה? התורה איננה רק מידע, טקסט. התורה היא אור אלוקי עליון שכדי לקלוט אותו באמת עלינו להתחבר ל'רשת האלחוטית' שלה, להיות חלק, להרגיש מחוברים.
ממה מורכב החיבור? הרב שפירא זצ"ל לימד יסוד חשוב, על פי המנהג לקרוא את מגילת רות לפני קריאת התורה של חג השבועות. הוא הקשה: הרי יש כלל 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם', כשיש שתי מצוות אנו מקדימים את זו שמצויה יותר. ואם כן היה צריך להקדים את קריאת התורה לקריאת המגילה! ובנוסף – הרי המגילה היא מה'כתובים' ומעלת התורה גבוהה ממנה!
אמר הרב: "אלא שכהכנה למתן תורה יש להקדים את מגילת רות העוסקת בענייני חסד. חלק מההכנה ומהרצון לקבל תורה הוא שהאדם ירצה לתקן את מידותיו..."
מגילת רות היא מגילת החסד. במגילה אנחנו לומדים על מידת החסד שהיתה לרות שהלכה עם נעמי חמותה. על חסדו של בועז שנשא את רות לאשה וחסדה של נעמי שדאגה לרות כלתה. כשמתחילים עם מגילת רות אנחנו מתחברים ל"וויי-פיי" של התורה. מי שמחובר לחסד לא רק יודע מה כתוב בתורה אלא מחובר למטרת התורה. המטרה שלה היא להפוך אותנו להיות טובים יותר. נדיבים יותר. ישרים יותר.
מידת החסד היא הרשת האלחוטית שמחברת אותנו לנותן התורה!
מתורתו:
"ומה ה' אלוקיך דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד". שאל הגר"א שפירא: למה על משפט כתוב "עשות" ועל חסד "אהבת"? והסביר: במשפט – עיקר העניין הוא היישום שלו, אבל בחסד – הנושא מתחיל כבר מהרצון הנפשי לזה, לאהוב לעשות חסד! זו מידה חשובה בפני עצמה, מלבד עשיית החסד בפועל.
באופן דומה הוא הסביר את מה שאנו אומרים בתפילה: "תורת חיים ואהבת חסד". כשאדם עושה משהו טוב בעצמו יש לו סיפוק והוא מרגיש טוב. אבל מידת אהבת חסד היא לשמוח בעצם קיומו של החסד בעולם. גם כשאדם רואה שראובן עשה חסד לשמעון – הוא נהנה מכך שנעשה חסד לשמעון. זו "אהבת חסד"!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכלוך הקדוש
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
